• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

מרן זצ"ל כהרמ"א?

מ"ד

Active member
שלום רב,
אשמח אם מישהו מחברי הפורום הנכבד זוכר באילו מק' מרן רבנו עובדיה יוסף פוסק כהרמ"א ע"ס המנהג שממש מקל בזה בימינו, או לכל הפחות אומר שיש על מי שיסמוך.

זכורני שיש מס' מק' שמרן עושה כך מפאת המנהג החד משמעי שיש, אשמח למי שיודע שיעריני

בברכה,
 
לדעתי לא תמצא אפילו מקום אחד שהגרע"י כותב רק על סמך המנהג לפסוק כהרמ"א.
אין דבר כזה.
הוא תמיד ימצא סמך נוסף לדבר, או ספק ספיקא, או שטוען לעיתים שכך היה המנהג עוד לפני המחבר.
דוגמת הטמנה בשמיכות על פלטה, ומוסיף חום מחמת דבר אחר, ועוד...
 
לדעתי לא תמצא אפילו מקום אחד שהגרע"י כותב רק על סמך המנהג לפסוק כהרמ"א.
אין דבר כזה.
הוא תמיד ימצא סמך נוסף לדבר, או ספק ספיקא, או שטוען לעיתים שכך היה המנהג עוד לפני המחבר.
דוגמת הטמנה בשמיכות על פלטה, ומוסיף חום מחמת דבר אחר, ועוד...
יש כאלה בחו"מ ויורה דעה, אמצא בימים הק'
 
שלום רב,
אשמח אם מישהו מחברי הפורום הנכבד זוכר באילו מק' מרן רבנו עובדיה יוסף פוסק כהרמ"א ע"ס המנהג שממש מקל בזה בימינו, או לכל הפחות אומר שיש על מי שיסמוך.

זכורני שיש מס' מק' שמרן עושה כך מפאת המנהג החד משמעי שיש, אשמח למי שיודע שיעריני

בברכה,
לא הבנתי מה בדיוק אתה מחפש. אם אתה מתכון למקומות שלמעשה לא נוהגים כהשו״ע, יש בהם המון. אשר יצר ב׳ פעמים, טלית שנפל, שהייה כחנניה, אמירת נחם בתפילות ט׳ באב. מלא מלא.
ומן הראוי היה לפתוח אשכול לזה, אם לא שיש. וכמדומני שיש למרן הגר״י אריכות ע״ז בעין יצחק. אם מישהו יוכל לציין מקום בדבר.
 
לדעתי לא תמצא אפילו מקום אחד שהגרע"י כותב רק על סמך המנהג לפסוק כהרמ"א.
אין דבר כזה.
הוא תמיד ימצא סמך נוסף לדבר, או ספק ספיקא, או שטוען לעיתים שכך היה המנהג עוד לפני המחבר.
דוגמת הטמנה בשמיכות על פלטה, ומוסיף חום מחמת דבר אחר, ועוד...
מעניין מאוד.
אני התכוונתי בעיקר מאו"ח.
אבל בכל מקרה אשמח לראות.
חן חן.
.
לא הבנתי מה בדיוק אתה מחפש. אם אתה מתכון למקומות שלמעשה לא נוהגים כהשו״ע, יש בהם המון. אשר יצר ב׳ פעמים, טלית שנפל, שהייה כחנניה, אמירת נחם בתפילות ט׳ באב. מלא מלא.
ומן הראוי היה לפתוח אשכול לזה, אם לא שיש. וכמדומני שיש למרן הגר״י אריכות ע״ז בעין יצחק. אם מישהו יוכל לציין מקום בדבר.
כמו שהבטחתי:
בעניין כוונה בברכת אבות, מרן זיע"א פוסק כהרמ"א משפט המנהג שנפשט אחרי זה כהרמ"א, מצאתי עוד איזה עשרים מק' כאלה לפני מס' שבועות, אני מעלה דוגמא אחת לזה...

שהמריק"ש כ' דבאמת מנהג הספרדים להקל כדברי הרמ"א בעניין שמיעת שירים בזמן הזה, ודוגמא ק' לזה שמרן זיע"א פוסק כהרמ"א, מדין כוונה בברכת אבות, דהנה בגמ' בברכות (לא.) אמרו, ת"ר הת"ר המתפלל צריך שיכוין את לבו לשמים אבא שאול אומר סימן לדבר (תהלים י, יז) תכין לבם תקשיב וכו'. ע"כ. ופרש"י דאם תכין לבם, אז תקשיב אזנך.

וכן הוא בכל הש"ס (ע' יבמות קה) דיש צריך בכוונה בתפילה, וכ"כ הרמב"ם בהלק תפילה (פ"ד הל טו): כוונת הלב כיצד כל תפלה שאינה בכוונה אינה תפלה ואם התפלל בלא כוונה חוזר ומתפלל בכוונה מצא דעתו משובשת ולבו טרוד אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו לפיכך הבא מן הדרך והוא עיף או מיצר אסור לו להתפלל עד שתתיישב דעתו אמרו חכמים ישהה שלשה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואחר כך יתפלל. ע"כ. ובהלכה טז כתב: כיצד היא הכוונה שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאלו הוא עומד לפני השכינה לפיכך צריך לישב מעט קודם התפלה כדי לכוין את לבו ואח"כ יתפלל בנחת ובתחנונים ולא יעשה תפלתו כמי שהיה נושא משאוי ומשליכו והולך לו לפיכך צריך לישב מעט אחר התפלה ואחר כך יפטר חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם תפלה ושעה אחת לאחר תפלה ומאריכין בתפלה שעה. ע"כ. הרי שצריך כוונה בתפילה.

ובשו"ע (קא, א) כתב דלכל הפחות יכוון בבברכת אבות, וז"ל, המתפלל צריך שיכוין בכל הברכות ואם אינו יכול לכוין בכולם לפחות יכוין באבות ואם לא כיון באבות אף על פי שכיון בכל השאר יחזור ויתפלל. ע"כ. הרי שאם לא כיוון בברכת אבות צריך לחזור ולהתפלל בשנית בכוונה. אלא שהרמ"א כתב מש"כ הטור, דהאידנא אין חוזרין בשביל חסרון כוונה שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין אם כן למה יחזור.

וכתב המהריק"ש והחיד"א דהמנהג בזה לא כשהו"ע אלא כהרמ"א, וכ"פ מרן זיע"א. הרי שיש דוגמא לזה שמכח המנהג החזק, פסקו כהרמ"א, וכן נראה בנ"ד.
 
נערך לאחרונה:
ע"ד הדרש
שו"ת הרמ"א סימן מח'

"באתי להשיב מפני הכבוד לדברי הגאון הגדול מורינו ורבינו יוסף קאר"ו יצ"ו אשר מימיו אנו שותים מקנקנו וכדו, ומה אוסיף בשבחו לכבדו, מאחר דכל מה דאת משבח ליה את מגנה במעשה ידו. יברכהו השם בנפשו ומאודו. ובהיות כי אחר השבח ראוי להיות התפלה, על כן אתפלל אל ה' על העתיד להאריך ימי מורנו ורבינו, נשיא אלהים בתוכנו, ושנותיו בטוב ובנעימים לכלות עד בשוב ה' שיבת ציון יראו עיניו ועינינו. ובהיותי אין איש דברים, אדלג על ההרים, לבוא אל כוונתי ולבוא בדברים קצרים, שלא יהיו דומות למרובות ונעתרים"
 
ע"ד הדרש
שו"ת הרמ"א סימן מח'

"באתי להשיב מפני הכבוד לדברי הגאון הגדול מורינו ורבינו יוסף קאר"ו יצ"ו אשר מימיו אנו שותים מקנקנו וכדו, ומה אוסיף בשבחו לכבדו, מאחר דכל מה דאת משבח ליה את מגנה במעשה ידו. יברכהו השם בנפשו ומאודו. ובהיות כי אחר השבח ראוי להיות התפלה, על כן אתפלל אל ה' על העתיד להאריך ימי מורנו ורבינו, נשיא אלהים בתוכנו, ושנותיו בטוב ובנעימים לכלות עד בשוב ה' שיבת ציון יראו עיניו ועינינו. ובהיותי אין איש דברים, אדלג על ההרים, לבוא אל כוונתי ולבוא בדברים קצרים, שלא יהיו דומות למרובות ונעתרים"
ברכות השחר, מברך משום מנהגו של עולם, שלא כמרן.
[אמנם הרמ״א לא חולק שם, אבל כל האחרונים כן. אלא שיש צד לומר שאף מרן חזר בו בסוף ימיו בענין זה.]
מצאתי עוד הרבה ביורה דעה, גם בברכת המזון פוסק מרן כהרמא
 
חזור
חלק עליון