אתה מוזמן להתקשר לבית הוראה שלו *5047 ביום שני בין 5-7 בערב ולשאול אותו אישית אני אישית שמעתי את ממנו יותר מ-10 פעמים בשיעורים ובשידוריםאינני מאמין שאמר דבר כזה!
ידוע שהוא אוחז מפסקי המ"ב, אבל גם הוא יודע שבהרבה מאוד מקומות המ"ב לא נחית להלכה לדעת פוסקי ספרד.
אכן, אבל המשקל שהמ"ב הביא להם בהלכה למעשה, הוא פחות ממה שאנו נותנים משקל לדבריהם.
כגון הפר"ח והברכ"י וכו', אנו נותנים להם בפסיקה משקל מאוד גדול. אך למ"ב , אם יהיה מחלוקת בין הברכ"י לנוב"י, הוא לא יתן משקל גדול יותר לברכ"י.
ג עדויות מגגאוני משפחת אבוחצירא שלא התייחסו למוצא הפוסקלדוגמא כאן
הצג קובץ מצורף 35491
וגם אנכי הייתי אצל מרן הגריש אלישיב זצוקל והיה לפני יהודי ששאלו שאלה בהלכה ואמר שהגהק רבי אלעזר אביחצירא זיעא שלח אותו אליו והדברים פשוטים ולא חשבתי שיש הטועים בזה וגם אצל מרן הגהצ רבי דוד אביחצירא שליטא ראיתי שאחד ששאל שאלה הלכתית הפנה אותו לרב רובין של הכשרות
בברכת התורה
לא צריך להגיע למשפחת אבוחציראג עדויות מגגאוני משפחת אבוחצירא שלא התייחסו למוצא הפוסק
הבאתי ראיה פרקטית מימינו שלא יוכלו לדחותה עי פלפולים בלבולים וגם מגאונים שאינם משוכנזים ואמנם היו מחמירים גדולים אך לא לטעותלא צריך להגיע למשפחת אבוחצירא
כי זה מתחיל מאות שנים קודם, וכפי שציינתי, הרבה מההלכות והפסקים הן של החיד"א והן של כנסת הגדולה והן של ר' חיים פלאגי' ועוד
המקורות שלהם לקוחים- מהרבה פוסקי אשכנז לדורותיהם, מ"א ט"ז א"ר ש"ך לבוש פמ"ג ועוד ועוד ועוד
כך- שלעולם לא הבחינו למוצא של הפוסק או לשמו או עדתו
אלא- אם כן זה קשור למנהג, אך בדברים שאינם תלויים במנהג הקובע הוא "הסברא" של הפוסק או "הראיה" שהביא, וזה המדד, וכלל וכלל לא הרקע העדתי ושם המשפחה
אחר המחילה.לא צריך להגיע למשפחת אבוחצירא
כי זה מתחיל מאות שנים קודם, וכפי שציינתי, הרבה מההלכות והפסקים הן של החיד"א והן של כנסת הגדולה והן של ר' חיים פלאגי' ועוד
המקורות שלהם לקוחים- מהרבה פוסקי אשכנז לדורותיהם, מ"א ט"ז א"ר ש"ך לבוש פמ"ג ועוד ועוד ועוד
כך- שלעולם לא הבחינו למוצא של הפוסק או לשמו או עדתו
כבר הבאתי שרבותינו נהגו לשאול הלכה את הפוסקים האשכנזים ללא הבדל צבע גזע או עדהאלא שאנו מכריעים כמו הפוסקים הספרדים, שכך נהגו אבותינו בכל מקום.
אין קשר לטענתי.כבר הבאתי שרבותינו נהגו לשאול הלכה את הפוסקים האשכנזים ללא הבדל צבע גזע או עדה
בברכת התורה
כנראה לא למדת מימך בספרי מרן זיע"אאלא שאנו מכריעים כמו הפוסקים הספרדים, שכך נהגו אבותינו בכל מקום.
למה להכריע כמותו בגלל שהוא ספרדי?, התינח מרן החיד"א דהעידו גדולי האחרונים שקבלנו הוראותיו, אך אם לדוג' יהיה מח' בין גדול ספרדי אחר שאיננו רגילים לפסוק כמותו [איני נכנס עכשיו לשמות דכל אחד כפי מנהגו] למה שנחשיב אותו טפי מדברי המשנ"באין קשר לטענתי.
גם לי יש ת"ח אשכנזי גדול מאוד שגר בסמיכות אלי, ואני שואל אותו הרבה שאלות (גם למעשה).
השאלה בהוראה באופן כללי, כשאתה לומד סוגיא, כיצד תפסוק? אם לא הצלחת להכריע, אז בדר"כ תפסוק כמו הפוסקים הספרדים.
וגם בזה צריך לבדוק האם כך המנהג בימינו,אלא- אם כן זה קשור למנהג,
מחילה צדיק, לא קרב זה אל זה, ואינו ממין הטענה כלל וכלל.כנראה לא למדת מימך בספרי מרן זיע"א
כי אם היית לומד היית נוכח לראות שהרבה הרבה מפסקיו, המקורות הם מהפוסקים האשכנזים
הן בהל' שבת- אגלי טל, תהילה לדוד, שביתת השבת, ועוד רבות רבות עשרות עשרות של פוסקי אשכנז לדורותיהם
[עיין בהליכות עולם, וחזו"ע ותיווכח כדאמרתי]
עוד פעם אתה מערבב בין מנהגים ולבין פסקי ההלכהמחילה צדיק, לא קרב זה אל זה, ואינו ממין הטענה כלל וכלל.
עיקר הענין זה דרך הפסיקה והכללים, וכמ"ש לעיל, ולא העדתיות של הפוסקים. זה לא קשור לדיון.
וחוץ ממה שיש המון הלכות שבנויות על מנהגי הספרדים, שפוסקי אשכנז אינם יכולים לעקור כל עוד לא יוכיחו שהמנהג טעות גמור כידוע, ולמנהגי ספרד ודאי פוסקי אשכנז לא מתייחסים.
עוד פעם אתה מערבב בין מנהגים ולבין פסקי ההלכה
כאן בכה"ג אין לנו להסתכל על מוצא ועדה, אלא על הסברא והראייה, ומי שמביא ראייה לדבריו או מאידך יש לו קושייא חזקה וכד' ידו על העליונה, ולא משנה מה שמו ומאיזה מדינה מוצאו
עכשיו אתה מבין למה זה לא קשור לסברא וראיה בלבד? יש עוד הרבה פרמטרים שפוסקי האשכנזים לא התייחסו אליהם.יש דרכי פסיקה וכללי פסיקה, שאינם שווים אצל האשכנזים ואצל הספרדים. ופשוט.
1. ע' "עין יצחק" למרן שליט"א שהביא כמה וכמה כללי פסיקה שהמ"ב ופוסקי האשכנזים כלל לא הלכו אחריהם משא"כ אנחנו.
2. יש גם דרך פסיקה, למשל כמו שהאריך הבן איש חי בהקדמה לספרו, שיש שמתרכזים יותר בגמרא והראשונים העיקריים, ופחות בונים על היקף של כלל הראשונים וכלל האחרונים אלא על חשבון וסברתם האישית, ויש שבונים על היקף רחב של כל הראשונים והאחרונים עד זמנם, עד כמה שידם מגעת. (והבן איש חי כתב שמתחבר לדרך זו יותר).
ויוצא מכך ממילא עוד: שהספרדים בדר"כ בונים על רוב מנין ורוב בנין, ולא יכניסו עצמם לפסוק בין ההרים הרמים וכמו שכתב ידידי הרב @אבי רביבו , מה שאין כן אשכנזים יכריעו ע"פ סברתם אף אם הוא נגד רוב מנין, ולפעמים גם רוב בנין של הפוסקים.
וודאי שקראתיעכשיו אתה מבין למה זה לא קשור לסברא וראיה בלבד? יש עוד הרבה פרמטרים שפוסקי האשכנזים לא התייחסו אליהם.
הובא בפורום ספר הליכות יוסף קרוב ל400 פסקים שלא כמו המשנ"ב וזה רק על ח"גאולי מישהו יצרף כאן את מה שסידר מרן שליטא בספריו רשימה ארוכה של המקומות שאנחנו לא פוסקים כמו המשנ"ב. ונוכל לבדוק היכן הוא מחמת מנהג, והיכן הוא מכח שאין לנו אותם כללי ההוראה, והיכן הוא בגלל הבנה אחרת בעיקר דברי מרן השו"ע.
ספר "הליכות יוסף":
הליכות יוסף - שבת.pdf
drive.google.com
אתה מוזמן לבחון אותי, ונראה מי יותר בקי בספרי מרן זצוק"ל.כנראה לא למדת מימך בספרי מרן זיע"א
כי אם היית לומד היית נוכח לראות שהרבה הרבה מפסקיו, המקורות הם מהפוסקים האשכנזים
הן בהל' שבת- אגלי טל, תהילה לדוד, שביתת השבת, ועוד רבות רבות עשרות עשרות של פוסקי אשכנז לדורותיהם
[עיין בהליכות עולם, וחזו"ע ותיווכח כדאמרתי]
בזה ודאי אני מסכים אתך.אך אם לדוג' יהיה מח' בין גדול ספרדי אחר שאיננו רגילים לפסוק כמותו [איני נכנס עכשיו לשמות דכל אחד כפי מנהגו] למה שנחשיב אותו טפי מדברי המשנ"ב
אז תסביר איך לפי דבריך ג' מגדולי רבני משפת אובחצירא הה מרן בבא סאלי זיעא מרן בבא אלעזר זיעא ולהבדיל בהחלח מרן רבי דוד שליטא שולחים או פסקו לעצמם הוראות הלכתיות עי מורי צדק אשכנזים ובהכרח שלא סברו כמוךיש דרכי פסיקה וכללי פסיקה, שאינם שווים אצל האשכנזים ואצל הספרדים. ופשוט.
1. ע' "עין יצחק" למרן שליט"א שהביא כמה וכמה כללי פסיקה שהמ"ב ופוסקי האשכנזים כלל לא הלכו אחריהם.
2. יש גם דרך פסיקה, למשל כמו שהאריך הבן איש חי בהקדמה לספרו, שיש שמתרכזים יותר בגמרא והראשונים העיקריים, ופחות בונים על היקף של כלל הראשונים וכלל האחרונים אלא על חשבון וסברתם האישית, ויש שבונים על היקף רחב של כל הראשונים והאחרונים עד זמנם, עד כמה שידם מגעת. (והבן איש חי כתב שמתחבר לדרך זו יותר).
ויוצא מכך ממילא עוד: שהספרדים בדר"כ בונים על רוב מנין ורוב בנין, ולא יכניסו עצמם לפסוק בין ההרים הרמים וכמו שכתב ידידי הרב @אבי רביבו , מה שאין כן אשכנזים יכריעו ע"פ סברתם אף אם הוא נגד רוב מנין, ולפעמים גם רוב בנין של הפוסקים.
מחילה צדיק, לא קרב זה אל זה, ואינו ממין הטענה כלל וכלל.
עיקר הענין זה דרך הפסיקה והכללים, וכמ"ש לעיל, ולא העדתיות של הפוסקים. זה לא קשור לדיון.
וחוץ ממה שיש המון הלכות שבנויות על מנהגי הספרדים, שפוסקי אשכנז אינם יכולים לעקור כל עוד לא יוכיחו שהמנהג טעות גמור כידוע, ולמנהגי ספרד ודאי פוסקי אשכנז לא מתייחסים.
לא כ"כ מחייב, דאפשר שמשום רוב פרישותם וחסידותם רצו להחמיר על עצמן וסמכו על הני מורי הוראה מובהקים דידעו להורות להם לחומראאז תסביר איך לפי דבריך ג' מגדולי רבני משפת אובחצירא הה מרן בבא סאלי זיעא מרן בבא אלעזר זיעא ולהבדיל בהחלח מרן רבי דוד שליטא שולחים או פסקו לעצמם הוראות הלכתיות עי מורי צדק אשכנזים ובהכרח שלא סברו כמוך
בברכת התורה