• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

גדולים אשכנזים שכתבו שמשנה ברורה זה לאשכנזים בלבד

אולי מישהו יצרף כאן את מה שסידר מרן שליטא בספריו רשימה ארוכה של המקומות שאנחנו לא פוסקים כמו המשנ"ב. ונוכל לבדוק היכן הוא מחמת מנהג, והיכן הוא מכח שאין לנו אותם כללי ההוראה, והיכן הוא בגלל הבנה אחרת בעיקר דברי מרן השו"ע.
 
אינני מאמין שאמר דבר כזה!
ידוע שהוא אוחז מפסקי המ"ב, אבל גם הוא יודע שבהרבה מאוד מקומות המ"ב לא נחית להלכה לדעת פוסקי ספרד.

אכן, אבל המשקל שהמ"ב הביא להם בהלכה למעשה, הוא פחות ממה שאנו נותנים משקל לדבריהם.
כגון הפר"ח והברכ"י וכו', אנו נותנים להם בפסיקה משקל מאוד גדול. אך למ"ב , אם יהיה מחלוקת בין הברכ"י לנוב"י, הוא לא יתן משקל גדול יותר לברכ"י.
אתה מוזמן להתקשר לבית הוראה שלו *5047 ביום שני בין 5-7 בערב ולשאול אותו אישית אני אישית שמעתי את ממנו יותר מ-10 פעמים בשיעורים ובשידורים
אבל כמו שאמרתי אתה לא חייב להאמין לי פשוט תשאל אותו
 
לדוגמא כאן
הצג קובץ מצורף 35491
וגם אנכי הייתי אצל מרן הגריש אלישיב זצוקל והיה לפני יהודי ששאלו שאלה בהלכה ואמר שהגהק רבי אלעזר אביחצירא זיעא שלח אותו אליו והדברים פשוטים ולא חשבתי שיש הטועים בזה וגם אצל מרן הגהצ רבי דוד אביחצירא שליטא ראיתי שאחד ששאל שאלה הלכתית הפנה אותו לרב רובין של הכשרות

בברכת התורה
ג עדויות מגגאוני משפחת אבוחצירא שלא התייחסו למוצא הפוסק

ואם אתה מתייחס אולי גם תבדיל בין מרוקאי לעיראקי חלבי תוניסאי פרסי וכו שהפרסים כחכם בן ציון העיראקים כהבאח או מרן תונסאים כאיש מצליח מרוקאים כרב משאש חלבים כישכיל עבדי וכו

בברכת התורה
 
ג עדויות מגגאוני משפחת אבוחצירא שלא התייחסו למוצא הפוסק
לא צריך להגיע למשפחת אבוחצירא
כי זה מתחיל מאות שנים קודם, וכפי שציינתי, הרבה מההלכות והפסקים הן של החיד"א והן של כנסת הגדולה והן של ר' חיים פלאגי' ועוד
המקורות שלהם לקוחים- מהרבה פוסקי אשכנז לדורותיהם, מ"א ט"ז א"ר ש"ך לבוש פמ"ג ועוד ועוד ועוד

כך- שלעולם לא הבחינו למוצא של הפוסק או לשמו או עדתו

אלא- אם כן זה קשור למנהג, אך בדברים שאינם תלויים במנהג הקובע הוא "הסברא" של הפוסק או "הראיה" שהביא, וזה המדד, וכלל וכלל לא הרקע העדתי ושם המשפחה
 
נערך לאחרונה:
לא צריך להגיע למשפחת אבוחצירא
כי זה מתחיל מאות שנים קודם, וכפי שציינתי, הרבה מההלכות והפסקים הן של החיד"א והן של כנסת הגדולה והן של ר' חיים פלאגי' ועוד
המקורות שלהם לקוחים- מהרבה פוסקי אשכנז לדורותיהם, מ"א ט"ז א"ר ש"ך לבוש פמ"ג ועוד ועוד ועוד

כך- שלעולם לא הבחינו למוצא של הפוסק או לשמו או עדתו

אלא- אם כן זה קשור למנהג, אך בדברים שאינם תלויים במנהג הקובע הוא "הסברא" של הפוסק או "הראיה" שהביא, וזה המדד, וכלל וכלל לא הרקע העדתי ושם המשפחה
הבאתי ראיה פרקטית מימינו שלא יוכלו לדחותה עי פלפולים בלבולים וגם מגאונים שאינם משוכנזים ואמנם היו מחמירים גדולים אך לא לטעות

בברכת התורה
 
לא צריך להגיע למשפחת אבוחצירא
כי זה מתחיל מאות שנים קודם, וכפי שציינתי, הרבה מההלכות והפסקים הן של החיד"א והן של כנסת הגדולה והן של ר' חיים פלאגי' ועוד
המקורות שלהם לקוחים- מהרבה פוסקי אשכנז לדורותיהם, מ"א ט"ז א"ר ש"ך לבוש פמ"ג ועוד ועוד ועוד

כך- שלעולם לא הבחינו למוצא של הפוסק או לשמו או עדתו
אחר המחילה.
כשאתה מדבר ברמה של 'פוסק' כמו החיד"א, כנה"ג ועוד, ועוד (אינו מיותר) בזמניהם לא היו הרבה פוסקים ספרדים, אז בודאי שיתן משקל לכל פוסק.
משא"כ בדורות האחרונים, אתה יכול להכריע בין מג"א לט"ז???!!! בין נוב"י לחת"ס???!!! אלא שאנו מכריעים כמו הפוסקים הספרדים, שכך נהגו אבותינו בכל מקום.
 
כבר הבאתי שרבותינו נהגו לשאול הלכה את הפוסקים האשכנזים ללא הבדל צבע גזע או עדה

בברכת התורה
אין קשר לטענתי.
גם לי יש ת"ח אשכנזי גדול מאוד שגר בסמיכות אלי, ואני שואל אותו הרבה שאלות (גם למעשה).
השאלה בהוראה באופן כללי, כשאתה לומד סוגיא, כיצד תפסוק? אם לא הצלחת להכריע, אז בדר"כ תפסוק כמו הפוסקים הספרדים.
 
אלא שאנו מכריעים כמו הפוסקים הספרדים, שכך נהגו אבותינו בכל מקום.
כנראה לא למדת מימך בספרי מרן זיע"א
כי אם היית לומד היית נוכח לראות שהרבה הרבה מפסקיו, המקורות הם מהפוסקים האשכנזים
הן בהל' שבת- אגלי טל, תהילה לדוד, שביתת השבת, ועוד רבות רבות עשרות עשרות של פוסקי אשכנז לדורותיהם
[עיין בהליכות עולם, וחזו"ע ותיווכח כדאמרתי]
 
נערך לאחרונה:
אין קשר לטענתי.
גם לי יש ת"ח אשכנזי גדול מאוד שגר בסמיכות אלי, ואני שואל אותו הרבה שאלות (גם למעשה).
השאלה בהוראה באופן כללי, כשאתה לומד סוגיא, כיצד תפסוק? אם לא הצלחת להכריע, אז בדר"כ תפסוק כמו הפוסקים הספרדים.
למה להכריע כמותו בגלל שהוא ספרדי?, התינח מרן החיד"א דהעידו גדולי האחרונים שקבלנו הוראותיו, אך אם לדוג' יהיה מח' בין גדול ספרדי אחר שאיננו רגילים לפסוק כמותו [איני נכנס עכשיו לשמות דכל אחד כפי מנהגו] למה שנחשיב אותו טפי מדברי המשנ"ב
אלא- אם כן זה קשור למנהג,
וגם בזה צריך לבדוק האם כך המנהג בימינו,
 
עוד יש להוסיף בזה מה שאמר הראשל"צ הרה"ג דוד יוסף שליט"א, שמרן זצ"ל היה נותן חשיבות מיוחדת בפסיקה לשולחן ערוך הרב, והסביר הטעם מפני שכמו שהב"י עשה חיבור שכלל בתוכו גדולי העולם שהיו לפניו, כמו"כ שלחן ערוך הרב עשה חיבור שכלל בתוכו מגדולי העולם שהיה לפניו[ מי שיש לו את המאמר הזה אשמח שיעלהו ] וכמו"כ בודאי שייך לומר כה"ג על דברי המשנ"ב ואין אני זה שצריך לתת הסכמה ודי בזה
 
יש דרכי פסיקה וכללי פסיקה, שאינם שווים אצל האשכנזים ואצל הספרדים. ופשוט.

1. ע' "עין יצחק" למרן שליט"א שהביא כמה וכמה כללי פסיקה שהמ"ב ופוסקי האשכנזים כלל לא הלכו אחריהם.
2. יש גם דרך פסיקה, למשל כמו שהאריך הבן איש חי בהקדמה לספרו, שיש שמתרכזים יותר בגמרא והראשונים העיקריים, ופחות בונים על היקף של כלל הראשונים וכלל האחרונים אלא על חשבון וסברתם האישית, ויש שבונים על היקף רחב של כל הראשונים והאחרונים עד זמנם, עד כמה שידם מגעת. (והבן איש חי כתב שמתחבר לדרך זו יותר).
ויוצא מכך ממילא עוד: שהספרדים בדר"כ בונים על רוב מנין ורוב בנין, ולא יכניסו עצמם לפסוק בין ההרים הרמים וכמו שכתב ידידי הרב @אבי רביבו , מה שאין כן אשכנזים יכריעו ע"פ סברתם אף אם הוא נגד רוב מנין, ולפעמים גם רוב בנין של הפוסקים.

כנראה לא למדת מימך בספרי מרן זיע"א
כי אם היית לומד היית נוכח לראות שהרבה הרבה מפסקיו, המקורות הם מהפוסקים האשכנזים
הן בהל' שבת- אגלי טל, תהילה לדוד, שביתת השבת, ועוד רבות רבות עשרות עשרות של פוסקי אשכנז לדורותיהם
[עיין בהליכות עולם, וחזו"ע ותיווכח כדאמרתי]
מחילה צדיק, לא קרב זה אל זה, ואינו ממין הטענה כלל וכלל.
עיקר הענין זה דרך הפסיקה והכללים, וכמ"ש לעיל, ולא העדתיות של הפוסקים. זה לא קשור לדיון.
וחוץ ממה שיש המון הלכות שבנויות על מנהגי הספרדים, שפוסקי אשכנז אינם יכולים לעקור כל עוד לא יוכיחו שהמנהג טעות גמור כידוע, ולמנהגי ספרד ודאי פוסקי אשכנז לא מתייחסים.
 
מחילה צדיק, לא קרב זה אל זה, ואינו ממין הטענה כלל וכלל.
עיקר הענין זה דרך הפסיקה והכללים, וכמ"ש לעיל, ולא העדתיות של הפוסקים. זה לא קשור לדיון.
וחוץ ממה שיש המון הלכות שבנויות על מנהגי הספרדים, שפוסקי אשכנז אינם יכולים לעקור כל עוד לא יוכיחו שהמנהג טעות גמור כידוע, ולמנהגי ספרד ודאי פוסקי אשכנז לא מתייחסים.
עוד פעם אתה מערבב בין מנהגים ולבין פסקי ההלכה

גבי המנהגים ודאי וברור ופשוט שצריך לילך אחרי מה שכתבו פוסקי הספרדים בזה אין חולק

אני מדבר על פסקי הלכה באופו שאינו קשור למנהגים, וכן באופן שזה לא קשור למח' בין שו"ע לרמ"א

כאן בכה"ג אין לנו להסתכל על מוצא ועדה, אלא על הסברא והראייה, ומי שמביא ראייה לדבריו או מאידך יש לו קושייא חזקה וכד' ידו על העליונה, ולא משנה מה שמו ומאיזה מדינה מוצאו
 
עוד פעם אתה מערבב בין מנהגים ולבין פסקי ההלכה
כאן בכה"ג אין לנו להסתכל על מוצא ועדה, אלא על הסברא והראייה, ומי שמביא ראייה לדבריו או מאידך יש לו קושייא חזקה וכד' ידו על העליונה, ולא משנה מה שמו ומאיזה מדינה מוצאו

ניכר שלא קראת את ההתחלה של דברי, רק את הטפל. בבקשה לעיונך ההתחלה:

יש דרכי פסיקה וכללי פסיקה, שאינם שווים אצל האשכנזים ואצל הספרדים. ופשוט.

1. ע' "עין יצחק" למרן שליט"א שהביא כמה וכמה כללי פסיקה שהמ"ב ופוסקי האשכנזים כלל לא הלכו אחריהם משא"כ אנחנו.
2. יש גם דרך פסיקה, למשל כמו שהאריך הבן איש חי בהקדמה לספרו, שיש שמתרכזים יותר בגמרא והראשונים העיקריים, ופחות בונים על היקף של כלל הראשונים וכלל האחרונים אלא על חשבון וסברתם האישית, ויש שבונים על היקף רחב של כל הראשונים והאחרונים עד זמנם, עד כמה שידם מגעת. (והבן איש חי כתב שמתחבר לדרך זו יותר).
ויוצא מכך ממילא עוד: שהספרדים בדר"כ בונים על רוב מנין ורוב בנין, ולא יכניסו עצמם לפסוק בין ההרים הרמים וכמו שכתב ידידי הרב @אבי רביבו , מה שאין כן אשכנזים יכריעו ע"פ סברתם אף אם הוא נגד רוב מנין, ולפעמים גם רוב בנין של הפוסקים.
עכשיו אתה מבין למה זה לא קשור לסברא וראיה בלבד? יש עוד הרבה פרמטרים שפוסקי האשכנזים לא התייחסו אליהם.
 
עכשיו אתה מבין למה זה לא קשור לסברא וראיה בלבד? יש עוד הרבה פרמטרים שפוסקי האשכנזים לא התייחסו אליהם.
וודאי שקראתי

וע"ז כבר השבתי לעיל ואוסיף עוד לבאר

שאינך צודק בדבריך- לאור העובדה שרוב פוסקי הספרדים המקורות שלהם הם מהפסוקים האשכנזים השונים כאשר הרחבתי לעיל

ותו- גם מרן גופיה בספריו הרבה מהפסקים הן לקוחים ממקורות של פוסקים אשכנזיים

ללמדך- שאין קשר בין מה שכתבת לבין המציאות עצמה, כי בעניין פסק ההלכה אין כללים וכו' כאשר ציטטת לעיל, כי כל זה אינו נכון במציאות למי שמכיר את ספרי מרן זיע"א, וכן את פוסקי הספרדים לדורותיהם שהרבה מהמקורות של ההלכות שלהם זה מקורות מפוסקי אשכנז

כך- שכל מה שהארכת גבי הכללים... אין לזה שחר במציאות ההלכה
 
אולי מישהו יצרף כאן את מה שסידר מרן שליטא בספריו רשימה ארוכה של המקומות שאנחנו לא פוסקים כמו המשנ"ב. ונוכל לבדוק היכן הוא מחמת מנהג, והיכן הוא מכח שאין לנו אותם כללי ההוראה, והיכן הוא בגלל הבנה אחרת בעיקר דברי מרן השו"ע.
הובא בפורום ספר הליכות יוסף קרוב ל400 פסקים שלא כמו המשנ"ב וזה רק על ח"ג
ספר "הליכות יוסף":
 
כנראה לא למדת מימך בספרי מרן זיע"א
כי אם היית לומד היית נוכח לראות שהרבה הרבה מפסקיו, המקורות הם מהפוסקים האשכנזים
הן בהל' שבת- אגלי טל, תהילה לדוד, שביתת השבת, ועוד רבות רבות עשרות עשרות של פוסקי אשכנז לדורותיהם
[עיין בהליכות עולם, וחזו"ע ותיווכח כדאמרתי]
אתה מוזמן לבחון אותי, ונראה מי יותר בקי בספרי מרן זצוק"ל.
כנראה שלא הבנת את ההסבר שלי, אין קשר בין זה שמרן הביא מפוסקי אשכנז, מ"מ כשבא להכרעה, הוא נתן משקל כבד יותר לפוסקי ספרד, נכון שהרבה פעמים הוא הכריע כמו פוסקי אשכנז, אבל זה גם לאחר שהוא הביא במשקל את דברי פוסקי ספרד.
 
אך אם לדוג' יהיה מח' בין גדול ספרדי אחר שאיננו רגילים לפסוק כמותו [איני נכנס עכשיו לשמות דכל אחד כפי מנהגו] למה שנחשיב אותו טפי מדברי המשנ"ב
בזה ודאי אני מסכים אתך.
אך ודאי שלפוסקים המפורסמים (כנה"ג, פר"ח, פר"ת, ועוד כהנה וכנה) יש משקל רב יותר.
 
יש דרכי פסיקה וכללי פסיקה, שאינם שווים אצל האשכנזים ואצל הספרדים. ופשוט.

1. ע' "עין יצחק" למרן שליט"א שהביא כמה וכמה כללי פסיקה שהמ"ב ופוסקי האשכנזים כלל לא הלכו אחריהם.
2. יש גם דרך פסיקה, למשל כמו שהאריך הבן איש חי בהקדמה לספרו, שיש שמתרכזים יותר בגמרא והראשונים העיקריים, ופחות בונים על היקף של כלל הראשונים וכלל האחרונים אלא על חשבון וסברתם האישית, ויש שבונים על היקף רחב של כל הראשונים והאחרונים עד זמנם, עד כמה שידם מגעת. (והבן איש חי כתב שמתחבר לדרך זו יותר).
ויוצא מכך ממילא עוד: שהספרדים בדר"כ בונים על רוב מנין ורוב בנין, ולא יכניסו עצמם לפסוק בין ההרים הרמים וכמו שכתב ידידי הרב @אבי רביבו , מה שאין כן אשכנזים יכריעו ע"פ סברתם אף אם הוא נגד רוב מנין, ולפעמים גם רוב בנין של הפוסקים.


מחילה צדיק, לא קרב זה אל זה, ואינו ממין הטענה כלל וכלל.
עיקר הענין זה דרך הפסיקה והכללים, וכמ"ש לעיל, ולא העדתיות של הפוסקים. זה לא קשור לדיון.
וחוץ ממה שיש המון הלכות שבנויות על מנהגי הספרדים, שפוסקי אשכנז אינם יכולים לעקור כל עוד לא יוכיחו שהמנהג טעות גמור כידוע, ולמנהגי ספרד ודאי פוסקי אשכנז לא מתייחסים.
אז תסביר איך לפי דבריך ג' מגדולי רבני משפת אובחצירא הה מרן בבא סאלי זיעא מרן בבא אלעזר זיעא ולהבדיל בהחלח מרן רבי דוד שליטא שולחים או פסקו לעצמם הוראות הלכתיות עי מורי צדק אשכנזים ובהכרח שלא סברו כמוך

בברכת התורה
 
אז תסביר איך לפי דבריך ג' מגדולי רבני משפת אובחצירא הה מרן בבא סאלי זיעא מרן בבא אלעזר זיעא ולהבדיל בהחלח מרן רבי דוד שליטא שולחים או פסקו לעצמם הוראות הלכתיות עי מורי צדק אשכנזים ובהכרח שלא סברו כמוך

בברכת התורה
לא כ"כ מחייב, דאפשר שמשום רוב פרישותם וחסידותם רצו להחמיר על עצמן וסמכו על הני מורי הוראה מובהקים דידעו להורות להם לחומרא
 
חזור
חלק עליון