• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

בד"ץ

@יי"ש , לגבי מה שדיברנו על מסעדות וכו׳, ארצה להבהיר דעתי טיפה יותר.
פשוט גם לי, שבן תורה אין לו עסק להיות במסעדות כל יום או יומיים, ואין עניין שכל יום ילך לאכול בשווארמה של השכונה וכדומיו.
אלא מה, בוודאי שפעם בחודשיים-שלוש לצאת עם האשה למסעדה, אין בזה שום פסול, ואדרבה במקום שלום בית ודאי שצריך לפעמים לצאת מדי פעם.
(אברך שאני מכיר אמר לי, שכשהיה צורך ״להשתחרר״ עם האשה הם תמיד עשו הליכות, וכעבור חצי שנה כל כך נמאס להם מזה שהיו צריכים גיוון. או אז הם הלכו למסעדה, והבינו שלפעמים צריך שינוי מקום לא רק בגינה ליד הבית.)
וכן לקנות בשווארמה השכונתית או הפיצה השכונתית וכדומיו. אבל שם שאני, שעדיף להזמין לבית מאשר לשבת מול עשרות אנשים ורואים אותך מבלע שווארמה או מתלכלך מהפיצה, ולזה דווקא דעתי בשו״ע החמישי לא לאכול שם אלא להזמין לבית. במסעדה לעומת זאת יש ״תרבות״ אכילה.
(כשאני ונוות ביתי היינו מאורסים, הרב שלי לעניינים הללו (שגם היה השדכן) אמר לי שאפשר ללכת למקומות לאכול. אך אמר לי שלא ללכת למקומות של לאפה ופיצה וכדומיו, מהסיבה שבהם בדרך כלל הפה נפתח לבלע את הלאפה, ואדם ״מתכער״ בעיני ארוסתו ולא מתאים. ומשם גם חלק ממה שכתבתי קשור)
וגם במקומות כאלו כמובן לא כל יום, וכולי האי ואולי פעם בשבוע להזמין לבית. אבל לא לעשות ״תרבות פיצה״.
מסכים עם כב' בכל מילה רק לבדוק שהמשגיח כשרות במקום יודע את תפקידו
 
הרב מחפוד מסר שיעור שלם על זה, והמציאות הפוכה מצורף הסיכום שכתבתי. (את השיעור המלא אני יכול לשלוח במייל, למי שרוצה ישלח לי הודעה פרטית עם כתובת המייל שלו)
וייש"כ לרב @קורסיה על שליחת השיעור לחברי הפורום וחברא חברא אית ליה, ישוטטו הרבים בין שיטי הדברים ותרבה הדעת.
אז למה לא להעלות את השיעור לכאן לפורום? (אפשר להעלות בקובץ zip/rar)
 
כשלוחצים לחצן ימני על הסירטון יש אפשרו לדחוס או להוסיף לארכיון וכד', ואז זה מוסיף את הקובץ בקובץ דחוס, ואותו אפשר להעלות לפורום.
ניסתי כמה פעמים להעלות גם בקובץ zip וגם בקובץ rar. ואחרי זמן משוכך נכתב לי "אופס תקלה".
 
מצורף סיכום שיעורו של הגר"ש מחפוד שליט"א שסיכם הרב @קורסיה, אחרי עריכה מועטה וכמה הוספות שלא הודגשו בסיכומו. (ועם כמה תוספות מאיתי הקטן בהע').
כשרות העופות – ההבדלים בין בדצי"ם המהדרין לרבנות ולבדצי"ם שאינם מהדרין



סיכום שיעור של הגאון רבי שלמה מחפוד שליט"א – ניסן תשפ"ב

א) חיסונים: זריקה סמוך לוושט עלולה להטריף את העוף מדין נקובת הוושט (ש"ע יו"ד סי' לג). הזריקה הראשונה ניתנת לעוף בהיותו בן יום אי. בשחיטה רגילה שאינה מהדרין מזריקים בין הכנפיים ופעולה זאת נעשית ללא משגיח. אמנם הוראות הרבנות היא שבזמן הזריקה יש להזיז את הסימנים כדי שלא ינקבו. אך כשאין משגיח במקום אי אפשר לסמוך על המזריקים. ובשחיטת מהדרין לא מרשים להזריק בכנפיים אלא בחזה, ויש משגיח צמוד ומומחה שתהיה הזרקה תת עורית ולא בעומק. וגם אורך המחט עוברת בדיקה שלא יהיה ארוך מדי[1]. ואחרי כמה ימים נותנים להם זריקה שניה בעורף ובשחיטה רגילה מרשים זאת, אך בשחיטה מהדרין אוסרים זאת מכל וכל מחשש נקובת הוושט. אלא מזריקים בחלק העליון של השוק או החזה, וזה נעשה עם משגיח צמוד.

ב) הובלת העופות: נעשית בתוך כלובים. באים פועלים בלילה וכל פועל מחזיק 5,6 עופות ברגליהם בכל יד כשהם הפוכים. וכיון שכל משקל העוף מוחזק על רגל אחת יש חשש שהירך יצא מחיבורה לגוף ודבר זה נקרא בוקא דאטמא (ש״ע סי' נה ס"ב). ובשחיטה רגילה דורשים שהפועלים יעמיסו את העופות בעדינות. ובשחיטה מהדרין השוחט בודק זאת. כלומר כשמקבל את העוף לשחיטה הוא אוחז אותו בכנפיים והופך אותו על ידו השמאלית כך שהצוואר מונח לפניו ופעולה זאת גורמת שהעוף מכופף את רגליו כלפי גופו. וכשיש לו בעיה בירך הוא לא יוכל לכופף את רגליו וזה נראה לשוחט באופן ברור. בנוסף לכך יש משגיח מיוחד שתפקידו למצוא בעיות בירך, אם השוחט פספס זאת.

ג) בדיקת הסכינים: בשחיטה רגילה אחד השוחטים הוא בודק, ובשחיטה מהדרין רב המשחטה הוא בודק. כי מטבע הדברים יד השוחט עייפה ורטובה.

ד) מהירות השחיטה: בשחיטה רגילה אין הגבלה וכל שוחט שוחט כמה שיוכל ולפעמים מגיע לשעה וחצי ברצף. ובשחיטה מהדרין מהלך השחיטה היא מקסימום חצי שעה והשוחט נח חצי שעה ומקפידים שהשוחט לא יעבוד לילה קודם ובמהלך היום כל שוחט מקבל שעה נוספת של מנוחה.

ה) תנאי סף: בשחיטה רגילה כל שוחט שיש לו תעודה מתקבל. ואילו בשחיטה מהדרין אחר שיש לו תעודה הוא נגש למבחן. וכן פעם בשנה נבחנים מבחן בכתב.

ו) בדיקת צומת הגידים: כיום יש מיעוט המצוי של טרפות בגיד הנשה ולכן חייב לבדוק אחריהם (עיין ש״ע סי' לט ס"א. וסי' פד ס"ח וש״ך ס״ק כח). וזאת משום אופן הגידול, הפיטום והזריקות נהיה היום טרפות בצומת הגידים. וישנן בדצים שבודקים ברגל למטה ואין זה נחשב בדיקה כלל אלא צריך לבדוק בשוק (כמחפוד, לנדא ורובין). ושחיטה רגילה לא בודקים צומת גידים כי מסתמכים על המשכנות יעקב שסובר שעד 10% אין זה נחשב למיעוט המצוי בעוד שהבדצים מחמירים ב 6%. ויש שמעמידים משגיח שבודק בראיה ובמשמוש. ויש שעושים מדגם בבוקר שמחשב שלא מגיע ל- 10%. ובשחיטה מהדרין יש 3 בודקים שבודקים כל רגל ובמהירות של 36 עופות בדקה (12 עופות לכל בודק, ולמומחים זה זמן מספיק).

ז) מליחה: בשחיטה רגילה לא חותכים את קצה הכנף ובמהדרין חותכים את כל הפרק התחתון[2]. וזאת משום שבמריטת העופות אין הנוצות יוצאות בסוף הכנף.

ח) בזמן מריטת העופות לפני שמכניסים אותם למכונה המורטת את העופות, שוטפים אותם במים שבדרך כלל הם פושרים, אך צריך לתת את הדעת על כך שהם לא חמים, שאם לא כן העוף מבושל לפני המליחה ודבר זה פוסל את המליחה.

ט) בשחיטה רגילה לא פותחים את גב העוף אלא מסתפקים שהוא פתוח מלמטה. ובמהדרין פותחים את כל הגב וזאת ע״פ הש״ע (סי' סט ס"ד) שעופות יש למלחם גם מבפנים.

י) במהדרין יש משגיח מיוחד שבודק שלא נשאר שום אבר בתוך גוף העוף משום שחייב למלוח משני צדדים או בדיעבד מצד אחד. ואם יש שאריות של אברים הם נחשבים לבשר נפרד והמליחה אינה מועילה. ובשחיטה רגילה אין כזה משגיח אלא יש מכונה שמה שמוציאה מוציאה ומה שלא לא.

יא) וכן שואבים את הכליות ע"י ואקום, בשביל שתועיל המליחה. וכנ"ל.

יב) אחר השחיטה העוף חם ומשרד הבריאות מחייב להכניסו לתוך אמבטיה של מים קרים כדי שלא יתרבו חידקים. וברוב הבדצים נוהגים שהמים לא יהיו מתחת ל- 10 עד 8 מעלות כדי שהדם לא יוצמת מחמת הקור. וזה ע״פ הב״י (סי' סט ס"א) בשם המרדכי והראבי״ה שהמים מקשים הבשר וגורמים שהדם לא יצא. וכתב הב״י שזה דוקא במקומות הקרים ובזמן הקור הגדול.

יג) יש בדצי"ם ש"מקפידים" להפריד את העור לפני המליחה, אולם הפר"ח (סי' סט בקונ' אחרון) כ' שהמליחה לא מועילה בכה"ג.

יד) צרירות דם: בשחיטה רבנות מהדרין מהירות הליין הוא מגיע ל-120 עופות לדקה וא״א לבדוק צרירות דם. אך במהדרין יש משגיח שחותך כל צרירות דם, וזאת ע״פ הש״ע (סי' סז ס"ד).

טו) וכן במהדרין חותכים את קצה הגרון שנצרר בו דם מחמת השחיטה, ע״פ הרמ״א שם.

טז) וכן במהדרין חותכים את המשכו של הגרון, משום החוטין שיש בהם דם.



[1] א"ה. בשו"ת היכל הוראה ח"ג (עמ' צא) כ' שאורך המחט כיום היא כחצי ס"מ.
[2] א"ה. זה אחד השינויים שהגר"מ גרוס עשה בהכשר המשותף עם בד"צ ב"י.
 
בד"ץ בית יוסף זה רבנות רגיל בכל מוצריהם הם סומכים על משגיחי רבנות וזה אחד הבדצי"ם הגרועים ביותר לצערנו.
לפני שאתה כותב זאת כדאי שתקרא את מש"כ @הרב שמעון ללוש כאן בתגובה 19, משם הרב מלכא רב העיר אלעד.
וכן אני שמעתי מהרב אלחנן פרץ שליט"א שבעופות בד"צ בית יוסף הכי טוב.
בנוסף יש לי קרוב משפחה שעבד במשחטה של בית יוסף, ואמר לי שכשהרב גרוס התחיל לשחוט איתם, הוסיף רק כ2 חומרות, (אחת מהם ציינתיה בשולי סיכום שיעורו של הגר"ש מחפוד דלעיל), אם זה היה רבנות רגיל היו לו עוד הרבה הבדלים.

השאלה היא האם אתה אומר זאת מידיעה ובדיקה אישית, או רק בגדר הולך רכיל?
 
תבדוק על הבשר של העדה"ח, כמדומה שלא כתוב רבנות מהדרין.
ותעדכן.
לא יוצא לי להיות בסופרים גדולים כמו אושר עד או רמי לוי, אלא רק בסופרים קטנים שבהם אין הבד"ץ ירושלים אלא רק הרב מחפוד ונוה ציון וכד', אשמח אם מישהו שהולך לסופרים שיש את ההכשרים הנ"ל שיבדוק.
 
לא יוצא לי להיות בסופרים גדולים כמו אושר עד או רמי לוי, אלא רק בסופרים קטנים שבהם אין הבד"ץ ירושלים אלא רק הרב מחפוד ונוה ציון וכד', אשמח אם מישהו שהולך לסופרים שיש את ההכשרים הנ"ל שיבדוק.
הסביר לי מישהו. שכשיש הכשר מוכר שמביא דברים מחו"ל, הרבנות לא שולחת מפקחים. אלא רק לפעמים ביקורות.
ולכן כתוב "באישור" הרבנות. ולא ב"השגחת" הרבנות.
 
כעת שלחו לי במייל:
יצחק נחשוני בטוויטר: בהכשלה שכזו לא נתקלתי מעולם. לקט ירקות להקפצה של 'סנפרוסט' בהכשר בית יוסף שבאותיות גדולות נכתב "ללא חשש קטניות" ובאותיות קטנות "מכיל קטניות".

הצג קובץ מצורף 3225
ואני עומד ושואל מי החליט שזה פאדיחה של בית יוסף ולא של הרבנות עמק יזרעאל?! הוא שלח את זה למעבדה וראה שיש בזה קטניות?!
מצורף פדיחה דומה... מה נטחן לאחר הפסח?...
 

קבצים מצורפים

  • IMG_0490.JPG
    IMG_0490.JPG
    2.7 MB · צפיות: 10
  • IMG_0491.JPG
    IMG_0491.JPG
    1.9 MB · צפיות: 10
  • IMG_0492.JPG
    IMG_0492.JPG
    1.7 MB · צפיות: 10
חזור
חלק עליון