• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

בעניין צורך חולה בשבת

גרינפלד

Well-known member
כתב השו"ע (שו, ט), חולה דתקיף ליה עלמא ואמר שישלחו לומר לקרוביו את מצבו, מותר לומר לנכרי שילך חוץ מתחום שבת. ושמעתי להקשות, מדוע א"א לומר לחולה ששלחו, וכך לא תיטרף דעתו, אף שלא עשו כן.

והראוני שכעי"ז פסק השו"ע (של, א) שיולדת שהיא סומא מותר להדליק לה נר, והקשה המג"א (שם, ב) שיאמרו לה שהדליקו הנר ותתיישב דעתה, ותירץ שמ"מ היא רואה מראה הנר, ועוד שתוכל להראות להם אצבע או ב' אם ידעו. ולכאורה שני תירוצים אלו אינם שייכים כאן.


ויתכן לומר שגם כאן חוששים שיוודע לחולה באיזה אופן ששיקרו עליו, ואז תיטרף דעתו ששיקרו עליו. ועוד שבפעם הבאה שיחלה כבר תיטרף דעתו.​
 
ושמעתי להקשות, מדוע א"א לומר לחולה ששלחו, וכך לא תיטרף דעתו, אף שלא עשו כן.
לק"מ.
דכאן זה באמת צורך לחולה לראות את קרוביו, ומה שייך לומר שישקרו? הרי זה לצורך בריאותו, והם מחוייבים להביא!
(ואגב, בפמ"ג משמע דהוי מדין פיקוח נפש. ולפ"ז היכא דליכא גוי, לכאור' יוכל לשולוח יהודי, ויל"ע)
 
כתב השו"ע (שו, ט), חולה דתקיף ליה עלמא ואמר שישלחו לומר לקרוביו את מצבו, מותר לומר לנכרי שילך חוץ מתחום שבת. ושמעתי להקשות, מדוע א"א לומר לחולה ששלחו, וכך לא תיטרף דעתו, אף שלא עשו כן.​
1754554159278.png
בראשונים ובשלחן ערוך לא כתוב "לומר לקרוביו את מצבו", אלא עיקר הטעם שיבואו לבקר אותו ולא לידיעה בעלמא על מצבו, וכפי שמבואר כוונת הרב רביבו. וממילא כל שיהוי זה מצב של סכנה, ובפרט שיודע לחשב הזמן שהם אמורים להגיע מהזמן שהוא שלח לקרוא להם.

ובדרך כלל במקום צער לא גזרו חכמים, ובפרט במקום סכנה למה לעשות פלפולים ולהגיע סתם לידי שקר.

1754554328080.png
1754553994113.png

(ואגב, בפמ"ג משמע דהוי מדין פיקוח נפש. ולפ"ז היכא דליכא גוי, לכאור' יוכל לשולוח יהודי, ויל"ע)

ראיתי באסיה בשם הציץ אליעזר שכאן שיערו חכמים שאין זה יגיע לפיקוח נפש של ממש אלא שיכול להרע את המצב וצלילות הדעת של השכיב מרע.

ובשם האגרות משה כתב, שהחשש של טירוף הדעת שיחשב כפיקוח נפש זה רק בבריא שיכול לפגוע בעצמו ולא בשכיב מרע. וע"ע שם.
ולכא' כדברי אסיה בשם האגרות משה מבואר גם בחוט שני שבת ד עמ' רמה.
 
לק"מ.
דכאן זה באמת צורך לחולה לראות את קרוביו, ומה שייך לומר שישקרו? הרי זה לצורך בריאותו, והם מחוייבים להביא!
(ואגב, בפמ"ג משמע דהוי מדין פיקוח נפש. ולפ"ז היכא דליכא גוי, לכאור' יוכל לשולוח יהודי, ויל"ע)
יישר כח עצום!!
 
לק"מ.
דכאן זה באמת צורך לחולה לראות את קרוביו, ומה שייך לומר שישקרו? הרי זה לצורך בריאותו, והם מחוייבים להביא!
(ואגב, בפמ"ג משמע דהוי מדין פיקוח נפש. ולפ"ז היכא דליכא גוי, לכאור' יוכל לשולוח יהודי, ויל"ע)
זהו רעיון יפה, אבל לכאורה הכוונה שרוצה שישתתפו בפטירתו, ויספידוהו, וכדו'.
 
חזור
חלק עליון