• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

מלאכות דרבנן בזמן רבנו תם

דרך אגב, משהו מחמיר לגבי ק"ש של ערבית זמן ר"ת? ודאי שלא.

מרן היה מחמיר,יש סיפור מצחיק שהוא היה בדרך לבי"ח וקרא שוב שמע ישראל כדי להדר בר"ת וחשבו שהוא ח"ו בשמע ישראל שלפני..
אבל בעיקרון כולם מחמירים בר"ת,לכוון בק"ש שעל המיטה לצאת גם לשיטת ר"ת בק"ש משום ספיקא דאורייתא לחומרא,כמו שמרן שליטא מורה בעניין לכתחילה מגן אברהם בבוקר
לפני שנים מרן הראשל"צ שליט"א אמר למור אבי שליט"א
שאין ענין להחמיר בק"ש לזמן ר"ת
 
נערך לאחרונה:
דרך אגב, משהו מחמיר לגבי ק"ש של ערבית זמן ר"ת? ודאי שלא.

מרן היה מחמיר,יש סיפור מצחיק שהוא היה בדרך לבי"ח וקרא שוב שמע ישראל כדי להדר בר"ת וחשבו שהוא ח"ו בשמע ישראל שלפני..
אבל בעיקרון כולם מחמירים בר"ת,לכוון בק"ש שעל המיטה לצאת גם לשיטת ר"ת בק"ש משום ספיקא דאורייתא לחומרא,כמו שמרן שליטא מורה בעניין לכתחילה מגן אברהם בבוקר
מהיכן אתה יודע מה כולם מכוונים בק"ש שעל המיטה?
אני אישית לא מכוון כך.
ולגעתי רוב בעולם נוהג ר"ת רק לחומרא בשבת למלא' דאורייתא וביוה"כ למי שיכול.
(יש ילקו"י מפורש לעניין חולים ומעוברות שאי"צ להחמיר ר"ת ביוה"כ).
 
מהיכן אתה יודע מה כולם מכוונים בק"ש שעל המיטה?
אני אישית לא מכוון כך.
ולגעתי רוב בעולם נוהג ר"ת רק לחומרא בשבת למלא' דאורייתא וביוה"כ למי שיכול.
(יש ילקו"י מפורש לעניין חולים ומעוברות שאי"צ להחמיר ר"ת ביוה"כ).
אני מתכוון שכולם מחמירים ממילא,כי מי לא הולך לישון אחרי זמן רבנו תם
ומה שאמרתי לכוון לרת הכוונה שאפשר להתכוון לרבנו תם כעצת מרן שליטא. אבל גם אם לא,בפועל כולם קוראים קש אחרי זמן ר"ת(ומה נאמר שמצוות צריכות כוונה? אבל זה גם סהכ חומרא של מהיות טוב,וגם אולי אין כוונה נגדית ככ וכו')
 
אני מתכוון שכולם מחמירים ממילא,כי מי לא הולך לישון אחרי זמן רבנו תם
ומה שאמרתי לכוון לרת הכוונה שאפשר להתכוון לרבנו תם כעצת מרן שליטא. אבל גם אם לא,בפועל כולם קוראים קש אחרי זמן ר"ת(ומה נאמר שמצוות צריכות כוונה? אבל זה גם סהכ חומרא של מהיות טוב,וגם אולי אין כוונה נגדית ככ וכו')
לא, זה ודאי לא נכון.
מצוות צריכות כוונה זהו הלכה פסוקה בשו"ע.
ומי שלא כיוון לא יי"ח.
אלא שאנחנו מחמירים לכתחילה בברכות כגון ספיה"ע שלא יהיה סתם דעת ואז נצא למ"ד אינן צריכות כוונה. ודו"ק
 
ולגבי דעת מרן הרב עובדיה
בקיצור ש''ע חזו''ע כתבו שלכל הפחות יש להשתדל להחמיר במלאכות דאוריתא לזמן ר''ת
ושם ציינו בהערה לטהרת הבית לעומת יביע אומר ויחו''ד שמשמע שלא צריך לחוש למלאכות דרבנן

עדיף לראות בפנים לעמוד על הלשון בדיוק כי אתמול קראתי זאת וכעת כותב בע''פ
 
ולגבי דעת מרן הרב עובדיה
בקיצור ש''ע חזו''ע כתבו שלכל הפחות יש להשתדל להחמיר במלאכות דאוריתא לזמן ר''ת
ושם ציינו בהערה לטהרת הבית לעומת יביע אומר ויחו''ד שמשמע שלא צריך לחוש למלאכות דרבנן

עדיף לראות בפנים לעמוד על הלשון בדיוק כי אתמול קראתי זאת וכעת כותב בע''פ
אבל בהלכה ברורה כותב מפורש שמי ששומר ר"ת צריך לעשות תוספת ולא מצוין סיבה או מקור
ושלחתי לשאול בע"פ למרן שליט"א ואמר שצריך לעשות תוספת ולא ציין סיבה
אלא סיפר שכך מרן היה נוהג
 
וא"כ לפי ר"ת זמן ק"ש מתחיל מפלג המנחה ולא צריך להגיע לצאה"כ שלו
נכון.
ויש לדחות
נכון.
כי 2 המחלוקות לא קשורות.
משל למה הדבר דומה, למי שיניח תפילין דר''ת לפי השקיעה של ר''ת.
השו''ע ועוד פוסקים פסקו כר''ת לענין צה''כ, ופסקו דלא כר''ת לענין זה, אלא כרוב הראשונים דזמן ק''ש רק מצה''כ והלאה
 
אבל בהלכה ברורה כותב מפורש שמי ששומר ר"ת צריך לעשות תוספת ולא מצוין סיבה או מקור
ושלחתי לשאול בע"פ למרן שליט"א ואמר שצריך לעשות תוספת ולא ציין סיבה
אלא סיפר שכך מרן היה נוהג
אולי הסיבה כי אפשר להחמיר בקלות
כמו שכתב בילקוט יוסף במקום אחד שנכון להוציא זמן רבנו תם אף בדברים מהתורה מטעם זה ולכן הוא הדין לכאורה לגבי תוספת שבת שעוד 2 דקות זה בקלות למי שכבר חיכה עד כה.
אי נמי יש הבדל בין שאר מצוות עשה שאינם תרתי דסתרי לאיסור מלאכה בשבת לעומת זמן תוספת שבת
 
נערך לאחרונה:
אולי הסיבה כי אפשר להחמיר בקלות
כמו שכתב בילקוט יוסף במקום אחד שנכון להוציא זמן רבנו תם אף בדברים מהתורה מטעם זה ולכן הוא הדין לכאורה לגבי תוספת שבת שעוד 2 דקות זה בקלות למי שכבר חיכה עד כה.
וכנזכר לעיל מיניה
כי אין בזה שום הפסד, להמתין דקה-שתים-שלש, משא''כ להמתין *Iלק''ש וספיה''ע לזמן ר''ת זה טורח ציבור גדול מאוד. הרי ממילא אתה כבר מחכה 30-45 דק' יותר מהזמן הרגיל, חכה עוד 2 דק', מה יקרה ?
*
*לא באנו להחמיר על הציבור אלא על היחידים שיחזרו ויקראו, ולכא' אין בכך טורח

1754992105534.png


מלשונו של מרן הגרע"י משמע שיש ענין לכתחילה לחוש לדרבנן אלא שעיקר החומרא היא על הדאורייתא. וכדלהלן:

1754992125278.png


וכן בחזו"ע ימים נוראים "ולפחות היזהר מאיסורי תורה".


וכאן מעיר מרן הגרע"י שלא צריך להחמיר כ"כ בתוספת שבת ושיוצאים לכו"ע ברבע שעה לפני השקיעה שלנו

1754992177066.png


אלא שבתעניות המנהג להקל ולא ראינו מי שאמר להחמיר בזה וי"ל שברצו תליא מילתא ואף בט"ב כפי שהביא מרן בשם הרשב"א הריטב"א וה"ה ורק המנהג להחמיר להתענות ובפרט בתענית אסתר, ואם כן זיל בתר מנהג גם להקל ועוד שבדור חלוש שלנו אפשר שזו היא חומרא הבאה לידי תורה ובפרט אצל תופסי התורה (שלהם בעיקר כיון מרן הגרע"י להחמיר ככתוב לעיל).

ובספירת העומר יש כמה ספיקות להקל ועיקרו מדרבנן ועוד שיש חשש שמא ישכח לספור (בכה"ג שהוא מתפלל בשקיעה או בצה"כ שהוא לאחר מעשה. אולם אם רגיל להתפלל בפלג המנחה מוטב שיעשה תזכורת לזמן ר"ת אם לא שכשחוזר הבית כבר מגיע זמן צה"כ דאז יש מעשה המזכיר מלבד תזכורת שעושה לעצמו שהוא עדיף).

ובעמ' רמב בהערה לא צירף את שיטת ר"ת לס"ס להמשיך לספור עם ברכה. ונתן טעם משום שנהגו כהגאונים. ואפשר שהוא גם משום שיש כמה ספקות גם לחומרא ובמקום ברכה הדרינן לסב"ל. ולגבי נטילת לולב הסתמך על ג' הספקות משם אחד ושיש אומרים הלכה כר' יוסי בשביל לברך בבין השמשות במצוה דאורייתא לברך בבין השמשות ולגבי הלל לא הסתמך על זה וכ"ש בזמן ר"ת. וכן לגבי קריאת מגילה בברכה שאין לו שהות לסיים בתוך י"ג וחצי דקות אחרי שקיעה ולא הקל ליותר מזה.
ושו"ר למ"ש הילקו"י ספירה"ע עמ' רמ (וע"ע שם)
1754993306235.png

ולענין מגילה טירחא מרובה לחזור לקרותה לאחר ר"ת ועוד שגם בה יש צירופים להקל מפלג המנחה.

ובק"ש שמפלג המנחה הוא זמן המנחה ואפשר לצרף מ"ד מצות אין צריכות כונה שיוצאים בק"ש שעל המטה (ואף לאחר חצות).

וכן בליל פסח ליל שבועות וליל סוכות יש צירופים להקל וגם צער לעכב את הסעודה.

ובמוצ"ש יו"ט (אע"פ שאין בו סקילה וכ"מ ביבי"א המובא לעיל ודו"ק) ויוה"כ החמיר שיש בו איסור תורה מכל מקום, ועוד יש כאן צירופים להחמיר שמא כר' יוסי ושמא בין השמשות יום הוא וחזקת זמן זה שהוא יום.
1754992311360.png

וכן בשו"ת יבי"א ח"ד סי' מג אות ה.

1754992334799.png


ולענין אבלות (ח"א עמ' צז) שנקבר המת לאחר צה"כ של הגאונים החמיר שלא להחשיב את זה לאותו יום משום שכך נהגו ועוד שיש בזה קולא לגבי הנחת תפילין. ודו"ק.

ובמה שהיקל לגבי חישוב יום האזכרה ספק נפטר קודם שקיעה או לאחר צאת הכוכבים שיש לקבוע יום הקודם השקיעה (אבילות ג עמ' רלו) ובפשטות איירי בצה"כ דהגאונים, היינו משום דלכו"ע בד"כ (חוץ מאם יום הפטירה הוא יום שבת) הלימוד שלפני יום האזכרה מועיל לנפטר.


והראשל"צ הגאון ר' דוד יוסף שליט"א כתב (הגדש"פ יחו"ד עמ' לג) שמרן הגרע"י זצוק"ל היה מקפיד להתחיל את הסדר אך ורק אחרי צה"כ של ר"ת. וגם ביחו"ד (ימים נוראים) כתב שהיה מקפיד לא להבדיל על הכוס ושלא לעשות מלאכה האסורה מן התורה כשיטת רבנו תם, ושמכל מקום נהג להקל כשיטת הגאונים בכל הדברים שהם מדרבנן, וכגון לענין סיום שאר תעניות (כולל תשעה באב), והיה אוכל ושותה אחר כעשרים דקות משקיעת החמה. עכ"ל.

וכתב עוד שם שאמר לו שלכאורה יש להקל על כל פנים בבין השמשות לשיטת רבנו תם, מפני שיש בזה ספק ספיקא לקולא וכו', והשיב לו, שאם אפשר הדבר אין לסמוך על ספק ספיקא זה, ורק שיש צורך גדול בדבר אפשר לסמוך על זה. וסיים שם, ולא נתברר לי טעמו מפני מה אין לסמוך לכתחילה על הנ"ל.

ובארחות מרן ח"ב עמ' תתי, וע"ע שם עמ' תתטו

1754993602035.png


ובילקוט יוסף שבת א-ב עמ' ר'נד כתב

1754992941706.png
1754993020735.png
1754993207291.png


נמצא שהכל לפי המנהג שלפנינו ומה שכתבו הפוסקים לגבי אותו דין והצירופים שיש מסביב להקל או להחמיר ואם יש תרתי דסתרי והצורך בזה.
 
לא, זה ודאי לא נכון.
מצוות צריכות כוונה זהו הלכה פסוקה בשו"ע.
ומי שלא כיוון לא יי"ח.
אלא שאנחנו מחמירים לכתחילה בברכות כגון ספיה"ע שלא יהיה סתם דעת ואז נצא למ"ד אינן צריכות כוונה. ודו"ק
בסדר, בכל מקרה אמרתי את הדברים מדעתי סתם כדי לנסות להליץ על מי שלא מכוון כך,אבל לעצם השאלה המקורית ששאלו מפני מה לא חוששים לר"ת בק"ש שגם הוא מדאורייתא, בזה מרן כבר הרגיש וכמו שנאמר כאן הוא ממליץ לכוון כן בק"ש שעל המיטה,ואם כן השאלה באה על מקומה


ואם כבר הדיון עוסק בכך - מה הסברא להחמיר בר"ת במה שהוא מדרבנן? הרי ספק רבנן לקולא,בפרט שהמנהג למעשה כגאונים
 
חזור
חלק עליון