לבישת קיטל

[ע"ה ס"ט]

יתכן מאוד שהוא ת"ח גדול וכו', אבל חשוב להיזהר מהשיטה שלו בזמני היום, כי אין שום היתר לסמוך על שיטת ר"ת לקולא לפי אף אחד מפוסקי הספרדים, וגם לדעת מרן הרב עובדיה מעיקר הדין ההלכה כהגאונים.
רק חשוב להיזהר לא לסמוך כלל על לוחותיו לקולא.

גם בכניסת שבת צריך להיזהר עם הזמן שלו, כי הוא עושה הדלקת נרות בפלג של ר"ת ויש שבתות שזה ממש כמה דקות לפני שקיעת הגאונים.

 

[דודי הי"ו ס"ט]

הוא כותב במפורש בהקדמה, שח"ו להקל כרבינו תם, וזו לא המטרה כלל.
הוא אמר אצלינו בכולל (אחרי השיעור) שמרן זצוקל"ה העיר את רוחו לענין רבינו תם, פעם הוא היה מתנגד.
ואמר שמרן הראש"ל שליט"א חיזק אותו בזה. אך אין הכונה לקולא. ובכמה שבתות החורף, המוקדם ביותר הוא כ-11 דקות קודם השקיעה השניה של עתים לבינה. בדקתי עכשיו!]

מתוך אוצר החכמה (אך מי אמר שהוא כתב את הלוח, האם זה לא תלמיד שלו או משהו כזה?)

 

[ע"ה ס"ט]

הוא כותב במפורש בהקדמה, שח"ו להקל כרבינו תם, וזו לא המטרה כלל.
הוא אמר אצלינו בכולל (אחרי השיעור) שמרן זצוקל"ה העיר את רוחו לענין רבינו תם, פעם הוא היה מתנגד.
ואמר שמרן הראש"ל שליט"א חיזק אותו בזה. אך אין הכונה לקולא. ובכמה שבתות החורף, המוקדם ביותר הוא כ-11 דקות קודם השקיעה השניה של עתים לבינה. בדקתי עכשיו!]

מתוך אוצר החכמה (אך מי אמר שהוא כתב את הלוח, האם זה לא תלמיד שלו או משהו כזה?)
הצג קובץ מצורף 38119

הוא כתב את הלוח.
הבעיה בכניסת שבת היא שאשה שיש הרבה נשים שיודעות שיש להם עוד 10 דקות אחרי זמן ההדלקה.

 

[בניהו שמש]

לחשב את זמן הדלקת נרות דקות בודדות לפני השקיעה, זה נקרא להקל כר''ת, ונפיק מיניה חורבא.
וגם להתעלם לגמרי מצה''כ לשיטת הגאונים זה קצת חוצפה והוצאת לעז על כל רבותינו בכל הדורות שנהגו אך ורק כהגאונים, אבל זה כבר נושא לאשכול בפנ''ע
וחוץ מזה חישוב כל שעות היום מעה''ש עד צה''כ דר''ת יוצא לקולא בזמנים שאחרי חצות, כי זה יותר מאוחר - כגון זמן מנחה קטנה, שעה עשירית, זמן תפילת מוסף לכתחילה ועוד.
וחוץ מזה, ממ''ש לעיל נראה דדוקא לענין שבת הוא מחמיר כהגאונים, אבל לכאו' יש מקום לטעות שהוא מיקל לענין מנחה והפס''ט ועוד, אינני יודע מה דעתו בזה למעשה, אבל יכול להיות שבגלל הלוח הנ''ל יקלו בזה, דלא כשום פוסק מרבני הספרדים.

 

[דודי הי"ו ס"ט]

בסוף הדיבור שם שהעתקתי משמע שבהכל הוא אינו מקל, והכל הוא רק להחמיר. נראה לי שאני יודע לקרוא.
לגבי טעות הנשים, בילקוט יוסף מהדו"ק כתב במפורש 10 20 דקות. ומרן שליט"א דיבר ע"ז כמה פעמים בשיעור. וחוץ מזה אני לא מבין, הרי אח"כ הוא בין השמשות, ומדוע נגזור גזירה לגזירה, אם נרוויח דעת מרן בזמן ההדלקה. וכי מרן היה אשכנזי.
ועוד איני מבין, הרי מרן זצוקל"ה ביבי"א בכמה מקומות הבי"ד החיד"א (איני זוכר מקורם) שהעושה כדעת מרן אין מזניחין אותו. ועכ"פ כאן שמעתי זלזול בדעת מרן.
בסך הכל יהודי שרוצה לעשות לוח לדעת מרן, וכותב שהוא ממליץ להחזיק שתי לוחות, ורק בא להשלים החסר (ואגב אחרי השיעור הוא אמר, שזה פלא שאנשים מתכחשים למרן הרב עובדיה, וכאילו לא ידעו את יוסף, שהרעיש את העולם בענין ר"ת, ובלוח שלהם הם כותבים "צאת הכוכבים לחומרא" וכו', כשאין זו דעת מרן הש"ע, וכאילו לא שמעו את גדולי הדור שלנו שהזהירו על זה, ובפרט את מרן זצוקל"ה. ואמר שיש להם גדולים אחרים לצערינו).
אגב, עיינתי בהקדמה שם, הוא כותב שכל גדולי הפוסקים חישבו את היום לפי עלות השחר 72 וצאת 72, אליבא דהמג"א, ושכן כתב הרב טוקוצינסקי, ומרן היבי"א והגרב"ץ ועוד חוץ מהרב כדורי (לא ידעתי שיש לו לוח), עיין עליו, שאחרת, חצות יצא בזמן שאין השמש בראש כל אדם, והויא טעות בדבר משנה, והרימ"ט בשנת תרצט תיקן את כל לוחותיו, וכתב שהעירו לו שהיא טעות גמורה. והביא שם מהליכות עולם (כמדומני) שכותב כן במפורש.
אני לא מבין בזמנים. אבל התרשמתי ממנו שאין כוונתו רק להחמיר, וכמו שכתוב ביביע אומר שלכל הפחות יאזור להחמיר באיסורים של תורה, ומשמע שלכתחילה אף בדרבנן.
ומדוע לחפש את הרע.
נשמע לי מוזר קצת להגביל את האנשים לעוף.

בכל מקרה לענין הקיטל, לא לשכח...

 

[בניהו שמש]

אם נרוויח דעת מרן בזמן ההדלקה. וכי מרן היה אשכנזי.

אם לענין ק''ש אפשר לסמוך על שיטת הגר''א ששעות היום נמנות מהנץ לשקיעה, אין שום סיבה לא לסמוך עליו בזמן הדלקת הנרות
וגם אם תאמר שדעת מרן למנות מעה''ש עד צה''כ (כדעת המ''ב, למרות שזה לא מוסכם, כי המנחת כהן ובר שדעת השו''ע למנות מהנץ לשקיעה) הרי בשו''ע פסק להדיא שמותר להדליק מזמן שהחמה בראש האילנות, שלפי הרבה אחרונים זה 30-40 דק' לפני השקיעה.

ועוד איני מבין, הרי מרן זצוקל"ה ביבי"א בכמה מקומות הבי"ד החיד"א (איני זוכר מקורם) שהעושה כדעת מרן אין מזניחין אותו. ועכ"פ כאן שמעתי זלזול בדעת מרן.

א. קודם כל יש להביא ראיה שדעת מרן שצה''כ 72 דק' אחרי השקיעה. ב-5 מקומות השונים, השו''ע סותם שהלילה מתחיל ביציאת ג' כוכבים, ותו לא. לא הזכיר מילה על ע''ב דקות וד' מילין. לפי''ז צ''ל שמרן הכשיל את העם בחילול שבת, או ש''שכח'' לציין זאת, ועיין ביה''ל סימן רצ''ג. רק בסימן רס''א, הביא בדין של 'תוספת שבת' בשם 'יש אומרים' שזמן תוספת שבת מתחיל 72 דק' לפני צאת הכוכבים. ביורה דעה כתב מרן להדיא שבבין השמשות הרקיע יכול להיות מזהיר כעין אורה של יום.
ב. גם בהנחה שברור כשמש בצהריים, שדעת מרן שצה''כ הוא רק 72 דק' אחרי השקיעה, ולא לפני, המנהג בכל הדורות היה דלא כמרן, ובכה''ג גם מרן בעצמו מודה שהעיקר כהגאונים. יש כאן זילזול בכל גדולי הספרדים שנהגו כהגאונים, ורוב הפסוקים שכתבו ''קבלנו הוראות מרן'' נהוג כהגאונים בין לחומרא ובין לקולא, ולא ראו בזה שום סתירה.

בסך הכל יהודי שרוצה לעשות לוח לדעת מרן, וכותב שהוא ממליץ להחזיק שתי לוחות, ורק בא להשלים החסר

גם בלוח עיתים לבינה, וגם בלוח אור החיים וגם בלוח אהבת שלום, מופיע זמן צאת הכוכבים דר''ת. מה חסר בלוחות הנ''ל ??

(ואגב אחרי השיעור הוא אמר, שזה פלא שאנשים מתכחשים למרן הרב עובדיה, וכאילו לא ידעו את יוסף, שהרעיש את העולם בענין ר"ת,

וגם פסק כהגאונים לגמרי לגמרי, ולא חשש כלל לשיטת ר''ת אלא מדין חומרא וחסידות והנהגה ראויה לכתחילה וכו'. אבל הלכה למעשה פסק אך ורק כהגאונים, אף לקולא, ואף באיסור סקילה ! ולא סמך על ר''ת לקולא מעולם, או רק בצירוף ספק ספיקא וכיו''ב (וגם בזה חלקו עליו רבים וטובים)
תדע, תינוק שנולד בליל שבת אחר צה''כ של הגאונים, נימול בשבת - אף שלפי ר''ת (ומרן) זה איסור סקילה !
אם היה צל צילו של ספק, שמא הלכה כר''ת, בודאי היה מקום (עכ''פ למי שירצה) להחמיר כר''ת בזה, ולא לפסוק בסכינא חריפא כהגאונים בלבד!

ובלוח שלהם הם כותבים "צאת הכוכבים לחומרא" וכו', כשאין זו דעת מרן הש"ע,

א. יש אוחזים שדעת השו''ע כן, למעשה רוב האחרונים בארצות אירופה אחזו שלדעת השו''ע צה''כ מוקדם בהרבה מ-72 דק'. בשום קהילה ובשום זמן קמון לא היה קהילה שנהגו לגמרי 72 דק'. גם החת''ס ורע''א ועוד שנהגו ר''ת אף לקולא, זה היה ע''פ המנחת כהן, עיין ביה''ל רסא ורצג, ובספר מנחת כהן.

וכאילו לא שמעו את גדולי הדור שלנו שהזהירו על זה,

החזון איש, הבבא סאלי, חכם עזרא עטיה, הבן איש חי, הרב טיקוצ'ינסקי, הרב זוננלפד, ר''ח קנייבסקי, הרב משש, ועוד, כלל לא חששו לר''ת, וחלקם אף התנגדו לזה. אי אפשר להכליל את כל גדולי הדור בחדא מחתא.

ובפרט את מרן זצוקל"ה. ואמר שיש להם גדולים אחרים לצערינו).

איזה 'צער' זה שאנשים אחרים פוסקים לפי בן איש חי/הרב משאש/אור לציון/חזון איש וכדו'.

אגב, עיינתי בהקדמה שם, הוא כותב שכל גדולי הפוסקים חישבו את היום לפי עלות השחר 72 וצאת 72,

לא היה ולא נברא. חיד''א, בא''ח, כה''ח, זבחי צדק, אול''צ ועוד, חישבו את שיטץ 'מגן אברהם' לפי האונים, אלא ששיטה זו נסתרת מגמ' מפורשת וכו', ולכן העיקר כהגר''א.

אליבא דהמג"א,

אין כזה 'מגן אברהם'

ושכן כתב הרב טוקוצינסקי,

רק לחומרא, מעיקר הדין אחז שההלכה כהגר''א

ומרן היבי"א

שוב שטויות, הרי בהליכות עולם ועוד, פסק שמעיקר הדין ההלכה כהגר''א למנות מהנץ לשקיעה.

והגרב"ץ

הבל הבלים, עיין אור לציון ח''א וח''ב במלא מקומות כתב היפך מזה.

עיין עליו, שאחרת, חצות יצא בזמן שאין השמש בראש כל אדם, והויא טעות בדבר משנה,

ולכן בפשטות העיקר כהגר''א

אני לא מבין בזמנים.

אנשים שכן מבינים טוענים שהוא טועה.

אבל התרשמתי ממנו שאין כוונתו רק להחמיר,

אני מקווה

וכמו שכתוב ביביע אומר שלכל הפחות יאזור להחמיר באיסורים של תורה, ומשמע שלכתחילה אף בדרבנן.

בסדר, וזה לא סותר שמרן היביע אומר היה מתפלל ערבית 13 דק' אחרי השקיעה, ולענין מילה היה מל בשבת 19 דק' אחרי השקיעה ועוד. בשבת יש ענין להחמיר, אבל לא צריך להעלים את שיטת הגאונים. אין לך זילזול בגדולי הדורות גדול מזה. בלוחות אחרים מביאים גם גאונים וגם ר''ת גם גר''א גם מג''א, והבוחר יבחר. להעלים שיטות זו לא הדרך. גם אם זה נגד מרן.
עוד יש לציין, שגם אם לדעת כמה אחרונים דעת השו''ע למנות מעה''ש עד צה''כ, אין שום הכרח לומר כן, ואדרבה, המנחת כהן והלבוש למדו בדעתו הפוך. ולענ''ד גם מרן הרב עובדיה, הבין כן, שהרי פסק מעיקר הדין כהגר''א. ובפרט שיש ראיות ברורות וחותכות לשיטת הגר''א, וכל שיטת ה''מגן אברהם'' מבוססת או על טעות או על שיטת ר''ת, ואנן דקי''ל כהגאונים מעיקר הדין ההלכה כהגר''א, ופשוט.

ומדוע לחפש את הרע.

יש ענין להזהיר ותו לא, שאין רוח חכמים נוחה מדרך זו.
האם יש לו הסכמה של גדול אחד (ליטאי/ספרדי/תימני/חסיד, לא משנה) על לוח הנ''ל ? דומני שלא. וזה אומר דרשני.