היהודי הפשוט
New member
ידוע חידושו של מרן זיע"א בשלוש או ארבע מקומות [יחו"ד יבי"ע חזו"ע ח"ד] לחלוק על כל הפוסקים [בסי' של"ו סי"ב] ולהתיר ליתן פרחים שאינם מוקצים במים בשבת בתחילה.
ובאמת כך הוא סתימת לשון הרמ"א, ולא כמו שביארו אותו האחרונים שהוא רק להחזיר למים כמו בסימן תרנ"ד.
וטענתו היא שבסי' שכ"א מבואר שמותר ליתן מים בתחילה על ירקות שלא יכמושו, ומקור הדין הוא ברשב"א בשו"ת ח"ד, שם כתוב שמותר ליתן על ירקות, ולא דמי ללולב שאסור ליתן במים בשבת [סי' תרנ"ד ובגמ' סוכה מב.] משום שהלולב הוא מוקצה בשבת ויו"ט כמו שכתוב בירושלמי, ממילא האיסור הוא להתעסק במוקצה, וכל שאינו מוקצה אין שום מקור לאסור ליתן עליו מים.
ואע"פ שהמג"א והמ"ב הסבירו את החילוק אחרת, כתב מרן שסו"ס מפורש ברשב"א בעצם כל דבר שאינו מוקצה מותר ליתן אותו בתחילה במים בשבת. ושכל הפוסקים לא ראו את הרשב"א ואילו היו רואים היו חוזרים בהם.
ויש להקשות קושיא פשוטה אבל ממש עצומה על החידוש הזה, שכן אנחנו פוסקים שלולב אינו מוקצה בשבת כמש"כ רמ"א תרנ"ב, ומרן עצמו סובר כך בחזו"ע סוכות עמ' קע"ב. וא"כ איך נפרש את המשנה שאסור ליתן את הלולב במים בשבת?
וביותר שמרן רצה לומר שזו כוונת הרמ"א בסתימת דבריו, ואילו הרמ"א עצמו סובר בתרנ"ב לדחות את הירושלמי מהלכה שלולב אינו מוקצה.
וא"כ ברור שאין שום מקור לדידן להתיר כהנ"ל וברור למה הפוסקים לא כתבו להתיר.
אשמח לדעת אם יש ביאור פשוט בדעת מרן, ובאם יש להם ידיעה מה דעת בניו שליט"א בפסק אביהם אם יש עליו פירכא שאין עליה תשובה.
ובאמת כך הוא סתימת לשון הרמ"א, ולא כמו שביארו אותו האחרונים שהוא רק להחזיר למים כמו בסימן תרנ"ד.
וטענתו היא שבסי' שכ"א מבואר שמותר ליתן מים בתחילה על ירקות שלא יכמושו, ומקור הדין הוא ברשב"א בשו"ת ח"ד, שם כתוב שמותר ליתן על ירקות, ולא דמי ללולב שאסור ליתן במים בשבת [סי' תרנ"ד ובגמ' סוכה מב.] משום שהלולב הוא מוקצה בשבת ויו"ט כמו שכתוב בירושלמי, ממילא האיסור הוא להתעסק במוקצה, וכל שאינו מוקצה אין שום מקור לאסור ליתן עליו מים.
ואע"פ שהמג"א והמ"ב הסבירו את החילוק אחרת, כתב מרן שסו"ס מפורש ברשב"א בעצם כל דבר שאינו מוקצה מותר ליתן אותו בתחילה במים בשבת. ושכל הפוסקים לא ראו את הרשב"א ואילו היו רואים היו חוזרים בהם.
ויש להקשות קושיא פשוטה אבל ממש עצומה על החידוש הזה, שכן אנחנו פוסקים שלולב אינו מוקצה בשבת כמש"כ רמ"א תרנ"ב, ומרן עצמו סובר כך בחזו"ע סוכות עמ' קע"ב. וא"כ איך נפרש את המשנה שאסור ליתן את הלולב במים בשבת?
וביותר שמרן רצה לומר שזו כוונת הרמ"א בסתימת דבריו, ואילו הרמ"א עצמו סובר בתרנ"ב לדחות את הירושלמי מהלכה שלולב אינו מוקצה.
וא"כ ברור שאין שום מקור לדידן להתיר כהנ"ל וברור למה הפוסקים לא כתבו להתיר.
אשמח לדעת אם יש ביאור פשוט בדעת מרן, ובאם יש להם ידיעה מה דעת בניו שליט"א בפסק אביהם אם יש עליו פירכא שאין עליה תשובה.
