• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

גלידה בתוך סעודה

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
יישר כח
והרי זה דומה למי שבירך שהכל על ביצה לפני הנטילה דאינו מברך על קינוח שהכל [שוקלד וכדומה ] בסעודה
כמו מי שבירך על הסלטים לפני הסעודה שאינו מברך על פיצוחים וכנזכר בפורום באיזהו מקומן
וא"כ גם יין הוי כבירך שהכל
אלא יש לדון האם דווקא מי שטעם מהיין לא יברך אך מי שלא טעם יברך כמו הדין לברכת שהכל אחרי קידוש למי שלא טעם מהיין וכן מסתבר
 
והרי זה דומה למי שבירך שהכל על ביצה לפני הנטילה דאינו מברך על קינוח שהכל [שוקלד וכדומה ] בסעודה
כמו מי שבירך על הסלטים לפני הסעודה שאינו מברך על פיצוחים וכנזכר בפורום באיזהו מקומן
וכאן הבאת דעה נוספת בעניין...
 
אני מנסה להבין
לדברי ההלכה ברורה שבשבת מרן הגר"ע לא היה מברך מה היה טעמו
הרי הוא היה מסתפק אם זה משקה והיין פטר או אוכל והיין לא פטר
וא"כ איך ביום חול היה מברך
וצריך לומר דהספק אולי אין ברכה לפני הסעודה פוטרת קינוח כמו הדיון
וכאן הבאת דעה נוספת בעניין...

הנ"ל וזה צריך בירור
 
והרי מרן זיע"א כתב לנו מפורשות ביבי"א ח"ה החדש עמוד פא. שלא יברכו על גלידה בתוך הסעודה.
איני מבין על איזה הערה התכוונתם
כי לא מצאתי בהערות כאן, שמרן כתב שלא לברך על הגלידה בסעודה, כי כל הנושא בהערות זה גבי ברכה אחרונה בלבד, וזה מודגש כמה פעמים שהנושא גבי ברכה אחרונה
 
אני מנסה להבין
לדברי ההלכה ברורה שבשבת מרן הגר"ע לא היה מברך מה היה טעמו
הרי הוא היה מסתפק אם זה משקה והיין פטר או אוכל והיין לא פטר
וא"כ איך ביום חול היה מברך
וצריך לומר דהספק אולי אין ברכה לפני הסעודה פוטרת קינוח כמו הדיון


הנ"ל וזה צריך בירור
לא היה בא לו באותה עת כך אמר הרב דוד יוסף שליט"א
 
דרך אגב מצינו עוד עדות לזה, חוץ מעדות של הר' דוד

של - הרב אברהם דניאל [מרמות] מעיד בספרו ברית אברהם - שדיבר עם הרב עובדיה בעניין זה והביא לפניו את הצדדים שכן צריך לברך, והרב עובדיה הנהן לו בראשו להסכמה.

וכנראה- שהיה למרן זיע"א בזה "שתי משניות" ובתחילה סבר שכן צריך לברך וכעדות בנו הר' דוד וכן העדות של הר' אברהם דניאל

ולאחר שנים התיישב בדבר דשמא יש כאן סב"ל ולכן עדיף שלא יברך.

ולכן מובן- למה ביביע אומר בתחילה לא כתב מזה כלום, ורק לאחר שנים הגיה בגליון דיש כאן סב"ל.

[וכמו גבי "בריך שמיה" שהיה לו שתי משניות בזה, ותחילה כתב שהוא נוהג לומר, ולאחמ"כ נהג למעשה שלא לומר כמו שהעידו בבית הכנסת שלו]

ברית אברהם.JPG
 
נערך לאחרונה:
מרן זיעא בכבודו ובעצמו ביביא ח"ה עמ' פא. ושמא כוונתו למרן אחר..

המענין שהוא אפילו לא מתזכר זאת.
כמו לגבי "בריך שמיה"
שמרן זיע"א כתב ביביע אומר שהוא נוהג לומר

ומאידך העידו שבבית הכנסת שלו גופיה היו נוהגים שלא לומר

כנראה- שהיו לו שתי משניות בזה , והה"נ בגלידה , שהיה תקופה שחשב כך והיה תקופה שסבר אחרת
 
מרן זיעא בכבודו ובעצמו ביביא ח"ה עמ' פא. ושמא כוונתו למרן אחר..
אם איני טועה כוונתך לגליון, ואם שגם מרן הראש"ל הביא ראיה משם, עכ"ז הרי אין ראיה חותכת שכן דעת מרן זיע"א, צא ולמד ממה שהוציאו היחו"ד ח"ז את התשובה בעניין יין משוחזר וידוע שמרן זיע"א חזר בו ולא הייתה דעתו להדפיס תשובה זו אלא לגונזה וכמ"ש בניו ממשיכי דרכו מרן הראש"ל רבי יצחק שליט"א ואחיו הראש"ל הרה"ג רבי דוד שליט"א, וא"כ אם בנו רבי דוד מעיד שאביו בירך בתוך הסעודה וכי נחשדנו בשיקרא [ובפרט דהוא מילתא דמסתברא]בואו ניהיה רציניים!,
 
אם איני טועה כוונתך לגליון, ואם שגם מרן הראש"ל הביא ראיה משם, עכ"ז הרי אין ראיה חותכת שכן דעת מרן זיע"א, צא ולמד ממה שהוציאו היחו"ד ח"ז את התשובה בעניין יין משוחזר וידוע שמרן זיע"א חזר בו ולא הייתה דעתו להדפיס תשובה זו אלא לגונזה וכמ"ש בניו ממשיכי דרכו מרן הראש"ל רבי יצחק שליט"א ואחיו הראש"ל הרה"ג רבי דוד שליט"א, וא"כ אם בנו רבי דוד מעיד שאביו בירך בתוך הסעודה וכי נחשדנו בשיקרא [ובפרט דהוא מילתא דמסתברא]בואו ניהיה רציניים!,
נ"ל שיש הבדל בין תשובה(ישנה) שלא הכינה להדפסה, לבין גיליון שהעיר ותיקן מה שכתב בתחילה.
 
גם בגליון אם אני זוכר נכון זה לא בא בתור תיקון אל כהוספה, יתקן אותי רבנו אם אני טועה
אה"נ, גם אם כן זה שונה.
הרי למה כתב מה שכתב בגיליון אם לא בכדי שיודפס?
משא"כ תשובה שכתב בעבר שלפני הדפסה היה משנה הרבה.
 
חכם בנימין צודק.
וכפי שיעויין בהקדמה של היבי"א החדש, שם נתבאר שהגהה שמוזכר בסוף גליון, זה מה שמרן זיע"א רצה שיוכנס לספריו, מה שא"כ אם כתוב כת"י. עי"ש.
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חזור
חלק עליון