• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה

אשריך שלא ביקרת במקומות שעליהם התכוונתי.
כמדומה שאני עוקב כאן היטב אחרי כל האשכולות, כך שלא מסתבר שלא ביקרתי במקומות האלו, אלא שהגישה שלי אליהם שונה. אתה מוזמן להעלות קישור למקומות אלו. (אם אינך רוצה בציבורי שלח בפרטי).
היו כמה מאמרים חריפים שנכתבו בעבר כנגד איזה ת"ח, שאם מישהו היה כותב אותם כאן היו סוקלים אותו במקלדותיהם, ואני יודע שכמה מגדולי הרבנים עברו על מאמרים אלו קודם פירסומם, כך שזה שאתה חושב שיש בהם ביזוי ת"ח וכד' אינו אומר שהצדק עימך.
 
ואן לכותב אין ספק, אז מה הבעיה שכותב? אם לך יש ספק האם מותר לקרוא, אל תקרא.
אני יודע על כמה מחברי הפורום מאותם "שואלים" שכביכול כותבים לה"ר, שכמה מדבריהם שהותקפו כאן על לה"ר וביזוי ת"ח, נכתבו על דעת רבותיהם.
אף אם הדברים נכתבו על דעת רבותיהם אין זה אומר שזה יצא מכלל 'לשון הרע'.
ושוב, כותב הדברים קובע עובדות עפ"י מה ששמע מחכם כזה או אחר ואין זה מתיר לדבר לשון הרע כלל. אף אם אותו חכם מהימן לו כבי תרי.
אין קשר אם הוא היה בטוח בדבריו או לא, יש שאלה האם דבריו היו בכוונה לתועלת ועוד משאר התנאים החייבים להצטרף להיתר.
ואם אין, ופרט אחד כבר שכתבתי למעלה כבר חסר, אז יש בדבריו איסור.
כבודו יעיין בח"ח כלל ד' סעיפים א-ד' (ובמיוחד ס"ד) ובאר מים חיים שם סקל"ב. ובכלל י'.
 
שמעתי מת"ח אחד משפט בנושא זה
שאם אסור לדבר לה"ר וזהו
אפשר לשים את הספר ח"ח בגניזה וד"ל
חזק ביותר.
וידוע שהח"ח לא היה אדם שתקן כלל, אלא תמיד דיבר.
וגם ידוע שמרן הראש"ל שליט"א חיבר ספר על הלכות לה"ר בו כתב לחלוק בכמה דברים על מש"כ הח"ח לקולא, וגנזו (זה היה בכת"י ונגנז פיזית בא' הגניזות בי-ם לפני עשרות שנים), בכדי שלא לקרר את האמבטיה. אבל איני אומר שקולות אלו אינם נכונות להלכה.
הקולה היחידה שכתב בכל אופן בספריו היא לגבי מילתא דמיתאמרא באפי' תלתא, שזה רמב"ם וכמדומה רוב הראשונים. והח"ח החמיר כהתוס'. והיא קולא שנוגעת לכל הדברים שכבר התפרסמו בציבור.
 
אף אם הדברים נכתבו על דעת רבותיהם אין זה אומר שזה יצא מכלל 'לשון הרע'.
ושוב, כותב הדברים קובע עובדות עפ"י מה ששמע מחכם כזה או אחר ואין זה מתיר לדבר לשון הרע כלל. אף אם אותו חכם מהימן לו כבי תרי.
אין קשר אם הוא היה בטוח בדבריו או לא, יש שאלה האם דבריו היו בכוונה לתועלת ועוד משאר התנאים החייבים להצטרף להיתר.
ואם אין, ופרט אחד כבר שכתבתי למעלה כבר חסר, אז יש בדבריו איסור.
כבודו יעיין בח"ח כלל ד' סעיפים א-ד' (ובמיוחד ס"ד) ובאר מים חיים שם סקל"ב. ובכלל י'.
אם רבותיהם אמרו זאת בפני שלושה זה כבר נוגע לכלל ב' בח"ח.
והנידון לא לגבי נאמנות העובדות, כי כל הנידונים כאן לא היו האם עובדות קרו או לא, אלא העובדות מוסכמות, והנידון הוא מה עובדות אלו אומרות.
 
שמעתי מת"ח אחד משפט בנושא זה
שאם אסור לדבר לה"ר וזהו
אפשר לשים את הספר ח"ח בגניזה וד"ל
נכון. כי ודאי שיש מקומות שמותר ומצווה לדבר לה"ר. אבל יש בזה תנאים. הספר ח"ח בא ללמד מתי ואיך מותר לדבר.
היד קלה על ההדק, אנשים חושבים שמותר להם לדבר כי חכם אחד ג"כ דיבר ואף שהוא אינו עבר על איסור לשון הרע הנורא, הם נפלו בזה ואפילו יהיו דבריהם בהעתק הדבק למילותיו.
 
נערך לאחרונה:
אם רבותיהם אמרו זאת בפני שלושה זה כבר נוגע לכלל ב' בח"ח.
והנידון לא לגבי נאמנות העובדות, כי כל הנידונים כאן לא היו האם עובדות קרו או לא, אלא העובדות מוסכמות, והנידון הוא מה עובדות אלו אומרות.
גם אם נאמרו הדברים בפני שלושה יהיה מותר לאמרם מתי שאינו מתכוון להעביר הקול אלא דיבר בדרך אקראי (ולדברי ה'יד הקטנה' בדעת הרמב"ם אף בזה אסור אלא אם נתגלגל הדבר בדיבורו ולא התכוון לאמרו כלל. והובאו דבריו בח"ח שם ס"ג ובהגהה).
 
(וכגון מרן זיע"א שדיבר וכתב דברים חריפים על כמה ת"ח מפורסמים, ויותר ממה שידוע לציבור דיבר בביתו בפני בני ביתו ומקורביו, ראיתי בעיני הסרטה בה אומר דברים חריפים ביותר על א' מגדולי הדור זצ"ל, שכל העם עונים אחריו מקודש בלא פוצה ומצפצף)
אולי קודם כל נלמד ממנו זצ"ל להיות שקועים ולהוטים בתוה"ק כל רגע, ולאחמ"כ את שאר הדברים, ואני אומר זאת בראש ובראשונה לי.
 
והנידון לא לגבי נאמנות העובדות, כי כל הנידונים כאן לא היו האם עובדות קרו או לא, אלא העובדות מוסכמות, והנידון הוא מה עובדות אלו אומרות.
אני מבין מה כבודו אומר.
אבל מעבר לדיון מה העובדות הללו אומרות, במילים היו זלזול והקטנת מעלת החכם עצמו ואף בתגובות היו כאלה שהוסיפו ואין זה מועיל לנידון וממילא בזה לא נמלטו מאיסור לשון הרע.
וכמו שכבר אמרתי, אף בשאלות ובירורים אודות החכם, אם לא עושים זאת במקום הנכון ובדרך הנכונה הוי פ"ר לאיסור לשון הרע.

בפרט שדבריי לא כוונו לאלה המנסים לברר, אלא אלה המנסים להבהיר..
 
נערך לאחרונה:
אולי קודם כל נלמד ממנו זצ"ל להיות שקועים ולהוטים בתוה"ק כל רגע, ולאחמ"כ את שאר הדברים, ואני אומר זאת בראש ובראשונה לי.
זה ודאי, אולי גם נלמד ממרן זיע"א לא לכתוב במחשב ולא להכנס לפורומים וכו'?
השאלה היא לא על דרגות, אלא על אסור ומותר.
 
אני מבין מה כבודו אומר.
אבל מעבר לדיון מה העובדות הללו אומרות, במילים היו זלזול והקטנת מעלת החכם עצמו ואף בתגובות היו כאלה שהוסיפו ואין זה מועיל לנידון וממילא בזה לא נמלטו מאיסור לשון הרע.
וכמו שכבר אמרתי, אף בשאלות ובירורים אודות החכם, אם לא עושים זאת במקום הנכון ובדרך הנכונה הוי פ"ר לאיסור לשון הרע.

בפרט שדבריי לא כוונו לאלה המנסים לברר, אלא אלה המנסים להבהיר..
אתה מוזמן להעלות קישור למקור כזה.
 
וכמו שכבר אמרתי, אף בשאלות ובירורים אודות החכם, אם לא עושים זאת במקום הנכון ובדרך הנכונה הוי פ"ר לאיסור לשון הרע.
אם לזה התכוון כבודו שברצונו לראות מקור, יעיין בח"ח הלכ' לה"ר כלל ד' סי"א הארוך. ובהלכות רכילות כלל ט'.
ובלא"ה זו סברא פשוטה.
 
שמעתי מת"ח אחד משפט בנושא זה
שאם אסור לדבר לה"ר וזהו
אפשר לשים את הספר ח"ח בגניזה וד"ל
מחילה אבל איני מסכים. כל פרטי לשה״ר לתועלת נמצאים בכלל י׳ ותו לא. פרטי לשה״ר באפי תלתא כלל ג׳. על מה עוסק שאר הספר?
ממליץ לעיין היטב בהקדמה של הח״ח לספרו.
 
כמדומה שעברתי עליה בימי חיי הרבה פעמים, אבל איני מבין היכן מצאת סתירה למה שכתב שאם כל לה"ר אסור אז א"צ בספר, אלא מספיק מודעה ש"אסור".
כי הוא מאריך ומרחיב שם בסיבה שצריך לכתוב אפילו דברים ידועים ופשוטים לכל בספר. ע״ש.
 
חזור
חלק עליון