• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

הופעה מעורבת בצמד מילים מכובסות "ישיבה מש(פ)חתית"

לגופו של ענין, נראה שההופעות האלה לא מיועדות לציבור החרדי בלבד אלא גם לציבור הכללי (או רק לציבור הכללי, איני יודע) שאין להם שום ענין בישיבה נפרדת, ואדרבה - אם ישמעו על ישיבה נפרדת לא יגיעו כלל להופעה.
מי אמר שחייב לעשות הופעה מיותרת שאין לה שום צורך, ובשביל זה עוד להושיב אותם מעורב? על מה בדיוק לשבח אותם??
 
מי אמר שחייב לעשות הופעה מיותרת שאין לה שום צורך, ובשביל זה עוד להושיב אותם מעורב? על מה בדיוק לשבח אותם??
אולי נחזור לעיקר הדין. מה בכלל ההיתר לעשות הופעה ולשמוע כלי ניגנה אחרי שנחרב ביהמ"ק?
 
עיין במכתב מרן הגר"ע יוסף, לגבי זמר המופיע במעורב (ומרקיד מעורב, דלא כבנדון דידן שמדובר בישיבה בעלמא שאין בה איסור) וגם שר שירי עגבים (דלא כבנדון דידן דאיירי בשירי קודש), שאין מניעה להזמינם. ומינה לנדון דידן שלא שרים עגבים ולא מרקידים מעורב, שאין בהם שמץ פסול חלילה.

"ב"ה, כ"ז סיון תשמ"ב.

לכבוד ידידנו היקר
ר' שמעון חזקיהו הי"ו

שלום וברכה וישע רב,

בתשובה למכתבך אודות הזמר המפורסם משה אליהו אם מותר להזמינו למסיבות מצוה ולשמוע מפיו שירי קודש הריני להשיב, כי אין שום איסור להזמינו למסיבות ולשמוע שירי קודש בפיו. אע"פ שידוע שהוא מופיע במסיבות לא הגונות ושר שירי עגבים. ורק אינו יכול להיות שליח ציבור בתפילה אפילו באופן ארעי, להוציא את הרבים ידי חובתן עד שיחזור בתשובה שלמה ושב ורפא לו.

ולא נכון מה שאומרים בשמי שגדולי הדור החרימו אותו, שהרי יש רבים כמוהו ואפילו יותר גרועים ואין כח בידנו למחות, ומה יעשו גדולי הדור שאין דורם עולה יפה.

ובפרט שידוע שיש לו ניצוץ קדוש, והוא מכבד תלמידי חכמים ומנשק ידיהם, ואף במכתבך סיפרת שבקשת ממנו לשיר בבית הכנסת שיר בערבית, וסירב מפני שאינו לפי קדושת המקום, ובירכו אותו שה' יחזיר אותו בתשובה וצעק בקול רם "אמן".

ולכן אין להרהר אחר מעשיו של ידידי הרה"ג ר' מאיר מאזוז שליט"א אשר לדבריך הופיע אתו במסיבת הקפות שניות במוצאי שמחת תורה, והרב השמיע דברי תורה, והלה השמיע שירי קודש, דזה בבחינת מעשה רב, והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב ובברכת התורה

עובדיה יוסף

ראשון לציון הרב הראשי לישראל
במחילה מכבודך לא קרב זה אל זה כל היום וכל הלילה
משה אליהו לא היה מרקיד מעורב, השירים שהוא היה שר היו יותר כבדים מהשירים הכי כבדים שאתה מכיר [אם נניח אתה מכיר את השירים פקרוני, אנאסק, יא פואדי, ליסא פאקר וכו', כל אלה שירים מקפיצים לעומתו]. אם תרצה אוכל למצוא קישור להופעה מעורבת שלו שמישהו שלח לי פעם, וכמובן חסום בנטפרי
והמכתב של מרן רבינו לא היה על הופעה מעורבת חלילה, אלא האם לפסול אותו בגלל שלפנ"כ הוא הופיע מעורב, ועל זה השיב שלא להרחיק אותו, וכפי שאכן הוכיח סופו שהוא חזר בתשובה שלימה ונעשה חזן ראשי בחיפה
אבל כאן ההופעה עצמה מעורבת, ואיך שאני רואה עכשיו הקהל כבר באקסטזה [משה דויק שר ידיד אל רחמן, וחיש חיש, ונהרי בכלל], אז בבקשה שתיקתך יפה לך מדיבורך
 
ישיבה נפרדת באירועים מותרת מעיקר הדין, ואפילו באוטובוס אין איסור לגבר ואשה לשבת זה לצד זה באוטובוס, אלא שיש להם להשמר לכתחילה מנגיעה, אף שהיא אינה נגיעה של חיבה, כדי שלא יבואו חלילה להרהור עבירה, קל וחומר באירועים שכאלה שאינם אוטובוס צפוף שבעמידה מגיעים פעמים רבות לידי נגיעה מרוב הדוחק.

וכן פסק הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה, אה"ע חלק ב, סימן יד) שאין להימנע מלנסוע באוטובוס צפוף בשל חשש נגיעה, וז"ל:

“בדבר הליכה בסאבוויי (רכבת תחתית) ובבאסעס (אוטובוסים) בזמן שהולכים בני אדם לעבודתם, שנמצאים שם אנשים ונשים דחופים זה בזה, שקשה מליזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, אם מותר אז ללכת בשעות אלו שם. הנה מצד הנגיעה ודחיפה בנשים אז ליכא שום איסור משום דאין זה דרך תאוה וחיבה, וכל איסור נגיעה בעריות הוא אף להרמב”ם שסובר שהוא בלאו דלא תקרבו דאורייתא דוקא דרך תאוה כמפורש בדבריו ריש פכ”א מאיסורי ביאה, ומשמע שבלא דרך תאוה ליכא אף איסור מדרבנן, שלא הזכיר זה.”

מתוקף אותו עיקרון, פסק שם שאין איסור לשבת ליד אישה באוטובוס: "וכן ליכא איסור מהאי טעמא גם לישב אצל אשה, כשליכא מקום אחר, דג”כ אין זה דרך תאוה וחבה". גם אם יבוא לידי נגיעה, הרי שאין זו נגיעה של חיבה, ולכן אין בכך איסור.

וכן פסק להיתר הרב בנימין זילבר בשו”ת אז נדברו (ח"ה, סימן מ"ח), והדגיש שחשוב להבחין בין איסור והיתר לבין חומרות שמחמירים מפני ענייני צניעות, כי מעיקר הדין אין שום איסור בישיבה באוטובוס איש ליד אישה. גם אם יבואו לידי נגיעה בסיבוב וכדומה, כתב שם ש"אין בכך כלום". עוד הוסיף לבאר שייתכן שיעלה קלקול ממה שחושבים המון העם שיש איסור בישיבה ליד האישה, כלשונו שם:

"וזה נוגע בעיקר מה שנהוג יום יומית שיש שירות מוניות בין בני ברק לירושלים, ולפעמים נוסעים גם נשים, דנעשה כבר לדבר פשוט גם אצל הנהגים, וגם הנשים תובעות בפה לשבת אצל הנהג, גם כשכבר יושב שם איש זקן אומרים לו לרדת כדי שלא יצטרכו לשבת בספסל אחר עם גבר. ואני כמה פעמים התנגדתי לזה, וטענתי כשהאשה יושבת ראשונה קשה להזהר מאיסור הסתכלות יותר… ועל זה יצאתי בכוחא דהיתרא דמותר לשבת בספסל אחד עם גבר במונית, ואפשר להיזהר מנגיעה ממש ואפשר לשבת באופן שקל להיזהר מהסתכלות ומנגיעה".

ושוב ראיתי בשו"ת שלמת יוסף (סימן ט') שמובאת תשובת הרב יוסף חיים זוננפלד שנשאל אודות "העגלות הציבוריות" אם יש פגם בכך שישב איש ליד אישה, והשיב שאין בזה איסור ואין בכך אפילו "מכוער הדבר". ועיין גם בשו"ת בית יחזקאל (צוריאל, ח"א עמ’ רמ"ח), ובספר מקור הלכה (ח"ב, סימן י"ז, סעיף כ"ג).

ובספר 'שאלת רב' (ח"א, פרק טז אות יג, עמ' יח) שאל את הגר"ח קניבסקי שליט"א 'האם אסור לשבת באוטובוס אחורי אשה, דבגמ' רק הוזכר הליכה. תשובה: מותר'.

וכן בספר 'מפי האיש' (פרק טו; עמ' קנו) שאל את הגרי"ש אלישיב: "כשנוסעים באוטובוס האם יש בעיה לשבת אחורי אשה". והשיב: "לא, כי רק 'ללכת' כתוב שאסור".

ובספר 'אלא ד' אמות של הלכה' (פרק פו ס"ב) כתב 'יכול לשבת אחרי אשה (באוטובוס וכדו') ובלבד שלא יביט בה', והעיד שכן פסק מרן החזו"א.

וכן העלה בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט סימן נ), וע"ש מה שכתב לו מרן הגרש"ז אוירבעאך זצ"ל דיש להקל קצת.

ובספר "שיח חיים" העיד המחבר, "והנה בהיותי אצל הגה"צ רבי שריה דבילצקי זצ"ל (יום ד' כ"ו חשוון תשע"ח), שאלתיו בזה"ל 'האם אפשר לשבת באוטובוס מאחורי אשה'. והשיבני: 'לשבת כן'.

והרה"ג רבי אברהם יוסף תקף בחריפות [בראיון לרדיו קול ברמה] את אותם הצעירים המעירים לנשים בקווי המהדרין. "באישה זרה אין שום הרחקה", אמר ביחס לעצם ההפרדה, "חוץ מנגיעה, חוץ מהסתכלות, חוץ מלהריח בריח טוב שאולי היא שמה על עצמה - שום דבר אחר לא אמור לעניין אותנו".

המראיין, מרדכי לביא, סיפר בשידור על אדם חרדי שגער באישה עיוורת שישבה בחלקו הקדמי של האוטובוס, והרב הגיב: "הוא טיפש, וטיפשים יש לצערנו הרב בערימות... אם לא נוח לו - שיקום ויילך... זו חוצפה, זה חוסר הבנה מינימאלי... זו טיפשות, זה לא נובע מתוך יראת שמים... על עודף יראת שמים נאמר 'אל תהי חסיד הרבה'".

לגופו של ענין, נראה שההופעות האלה לא מיועדות לציבור החרדי בלבד אלא גם לציבור הכללי (או רק לציבור הכללי, איני יודע) שאין להם שום ענין בישיבה נפרדת, ואדרבה - אם ישמעו על ישיבה נפרדת לא יגיעו כלל להופעה.

אבל בכל זאת נתנו מארגני האירוע אפשרות לחרדים לדבר ה' להגיע להופעה, ועשו אגף נפרד לגברים ואגף נפרד לנשים, ובאמצע ישבו החילוניים וכיו"ב.

ובמקום לשבחם על כך, פותחים אשכול מיוחד על מנת להשמיץ אותם, ומפרסמים את הטלפונים שלהם כדי להטריד אותם, אתמהה.
אתה יכול לשבת בסנהדרין כדברי הגמ' בסנהדרין (כמדומני דף יט) שאין ממנין לסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ בק"נ תירוצים [והרחיב בזה בדרך הפלפול המתאים לפורים מרנא הרי"ח הטוב בחיבורו על מגילת אסתר הנקרא קרן ישועה, על הפסוק לחכמים יודעי העיתים ואכמ"ל].
אך מכיון שר' מאיר בדיק בשמא (כמבואר ביומא דף פג כמדומני), אני מתחיל להסתפק מה הכוונה בשמך "אוהב את המקום", ודי בזה.
 
ממש במקרה מצאתי עכשיו שיש כאן ספר נפלא ביותר שהעלה הרה"ג הצדיק @עיני ישראל שליט"א, על איסור הסתכלות בנשים, שאולי יהיה כדאי להעביר אותו לכל מי שהשתתף באירוע הגרוע הנ"ל

 
מי אמר שחייב לעשות הופעה מיותרת שאין לה שום צורך

ההופעה אינה מיותרת כלל.
ראשית, ישנם רבים בציבור החרדי שאם לא יתנו להם אופציה כשרה (הופעות של פייטנים יר"ש בשירי קודש) הם יבחרו באופציה הלא כשרה, ולכן חייבים לתת להם אלטרנטיבה.
שנית, השירה היא למעלה מהתורה, כידוע, וכאשר ציבור מתאסף ושר לקב"ה, זה הדבר האחרון שאפשר לקרוא לו "מיותר". דומני שמרן הגר"ע יוסף בעצמו השתתף באירועי שירה.
 
משה אליהו לא היה מרקיד מעורב
אבל כאן ההופעה עצמה מעורבת

פתח בכד וסיים בחבית.

לגופו של ענין, מתוך קהל של אלפים, אולי היו כמה נשים זקנות שישבו עם בעליהן, נער יספרם. הקהל היה משולהב ומחה כפיים, מה זה אומר מבחינה הלכתית? שזה ריקודים מעורבים? (ועם מי מעורבים?)
 
מהאירוע הפרוע הזה וממש לא יאומן כי יסופר איך יהודים יקרים הנראים חרדים על מלא יושבים בערבוביא עם נשים חרדתיות

"אירוע פרוע".... אנשים שיושבים עם נשותיהם ומקשיבים למוזיקה, מופרע ביותר (וכנ"ל רובא דרובא גברים). גם בישיבה "משפחתית" לא יושבת אשה ליד גבר זר, אלא ליד רעותה (ומהצד השני בעלה).

מה שהולך בכל אוטובוס פרוע פי כמה וכמה (גם אחרי אוטובוסי המהדרין) ומעולם לא אסרו זאת.

ועד לחידוש של החתונות בהפרדה (חידוש שהוא נאה ויאה, כמובן) ישבו גדולי עולם באירועים מעורבים, דהיינו שישבו במעורב, ללא פוצה פה ומצפצף. ויש תמונות המוכיחות זאת. גם הגר"ע ביבי"א מביא מי שהקל בזה כיוון שהורגלו בראיית נשים וכקאקי חיוורי דמו.
 
אתה יכול לשבת בסנהדרין כדברי הגמ' בסנהדרין (כמדומני דף יט) שאין ממנין לסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ בק"נ תירוצים [והרחיב בזה בדרך הפלפול המתאים לפורים מרנא הרי"ח הטוב בחיבורו על מגילת אסתר הנקרא קרן ישועה, על הפסוק לחכמים יודעי העיתים ואכמ"ל].
אך מכיון שר' מאיר בדיק בשמא (כמבואר ביומא דף פג כמדומני), אני מתחיל להסתפק מה הכוונה בשמך "אוהב את המקום", ודי בזה.
פתח בכד וסיים בחבית.

לגופו של ענין, מתוך קהל של אלפים, אולי היו כמה נשים זקנות שישבו עם בעליהן, נער יספרם. הקהל היה משולהב ומחה כפיים, מה זה אומר מבחינה הלכתית? שזה ריקודים מעורבים? (ועם מי מעורבים?)
"אירוע פרוע".... אנשים שיושבים עם נשותיהם ומקשיבים למוזיקה, מופרע ביותר (וכנ"ל רובא דרובא גברים). גם בישיבה "משפחתית" לא יושבת אשה ליד גבר זר, אלא ליד רעותה (ומהצד השני בעלה).

מה שהולך בכל אוטובוס פרוע פי כמה וכמה (גם אחרי אוטובוסי המהדרין) ומעולם לא אסרו זאת.

ועד לחידוש של החתונות בהפרדה (חידוש שהוא נאה ויאה, כמובן) ישבו גדולי עולם באירועים מעורבים, דהיינו שישבו במעורב, ללא פוצה פה ומצפצף. ויש תמונות המוכיחות זאת. גם הגר"ע ביבי"א מביא מי שהקל בזה כיוון שהורגלו בראיית נשים וכקאקי חיוורי דמו.
אתה יכול לשבת בסנהדרין כדברי הגמ' בסנהדרין (כמדומני דף יט) שאין ממנין לסנהדרין אלא מי שיודע לטהר את השרץ בק"נ תירוצים [והרחיב בזה בדרך הפלפול המתאים לפורים מרנא הרי"ח הטוב בחיבורו על מגילת אסתר הנקרא קרן ישועה, על הפסוק לחכמים יודעי העיתים ואכמ"ל].
אך מכיון שר' מאיר בדיק בשמא (כמבואר ביומא דף פג כמדומני), אני מתחיל להסתפק מה הכוונה בשמך "אוהב את המקום", ודי בזה.
 
לכל אלה שמצדדים להקל ולהתיר ומוכיחים הוכחות וראיות ממרן יבי"א, ומישיבה באוטובוסים וממה שהיה נהוג פעם, צריך לדעת שזה לא דומה ולא כמעט, ושרי ליה מרייהו, היום בהופעות יש קלות ראש וערבוביא נוראה, ותחושה של חברות בין כל המשתתפים, המצב שמח והכל נעשה חופשי [ועיקר הקלקולים היום מגיעות מהופעות כאלה]. דבר שני נשים מגיעות היום להופעות בצורה חגיגית מדיי כדי להתגנדר שעושה הרבה קלות ראש, ודבר שלישי מי ערב לך שאותם אלה שמגיעות הם ציבור של דתיות וחרדיות ששומרות על צניעות והגדרים, הרי כידוע היום בהופעות משתתפים הרבה חילונים ונשותיהם מגיעות בצורה חשופה ופרוצה מאד לאירועים, ובקיצור המצב נראה כמו "קניון". הכל פרוץ. בקלות אפשר לפגום בעינים, ושאר אביזרייהו דעריות. בנתיים לא ראיתי רב אחד שהתיר ללכת לקניון חילוני. ומורינו הגרב"צ מוצפי שליט"א זועק על זה במר ליבו כידוע. האם אפשר להשוות כלל אוטובוס לקניון. וחוץ מזה כידוע הרבה מגדולי ישראל אוסרים לנסוע באוטובוס בימינו, והגרב"צ אבא שאול היה מקפיד כל יום לנסוע רק במונית, והיה אומר שאם היה נוסע באוטובוס סייעתא דשמיא כבר לא היתה בלימוד... אז מדוע אנחנו מקילים בראש בנושאים כאלה? מי שמתיר דבר כזה עתיד ליתן את הדין על כך.
 
כידוע הרבה מגדולי ישראל אוסרים לנסוע באוטובוס בימינו

"כידוע"? אפשר שמות?
ומה השתנה בין "ימינו" לבין ימיהם, לפני עשר או עשרים שנה?
מרן הגר"ע יוסף זיע"א היה נוסע באוטובוס בעצמו, וגם כשאשתו ישבה לידו, לא שם לב לזה. המצב השתנה מאז?

ואם באוטובוס כך, קל וחומר בהופעה שהיושב אינו יושב ליד אשה ממש, אלא שיושבת בקרבת מקום, והוא מרוכז בהופעה ונהנה ממנה ולא שם לבו לדברים אחרים.
 
ביררתי וחקרתי היטב, וכל מה שכתבת לא היה בהופעה אמש. בנוסף למה שכתבתי לעיל, שבקושי היו כמה מבוגרות בודדות.
לא היתה נגנית 'צנועה וחסודה' אחרי הזמר שכולם חייבים לראות אותה?
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
לא היתה נגנית 'צנועה וחסודה' אחרי הזמר שכולם חייבים לראות אותה?

כתבתי לעיל שאיני יודע, וביררתי ונאמר לי שהיתה מאחורי הנגנים, לא ידעו לומר לי לגבי צניעותה (ופלא על מי שהבחין בזה), ולגבי ענין זה כתבתי לעיל שאינו ראוי כלל, אפילו כשהיא מאחורי הנגנים. אבל אני הגבתי כאן על ישיבה מעורבת ולא על "נגנית".
 
כתבתי לעיל שאיני יודע, וביררתי ונאמר לי שהיתה מאחורי הנגנים, לא ידעו לומר לי לגבי צניעותה (ופלא על מי שהבחין בזה), ולגבי ענין זה כתבתי לעיל שאינו ראוי כלל, אפילו כשהיא מאחורי הנגנים. אבל אני הגבתי כאן על ישיבה מעורבת ולא על "נגנית".
פלא עליך שאתה שאתה מגן כך על אנשים פושעים וגורמים לחילול ה' [כבר בכמה תגובות]
זה לא דעה שלא בן תורה חרדי אלא דעת אנשי המזרחי כבנט וחבירו
אם אתה "אוהב את המקום" אתה צריך למחות על מופעים בזויים אלו
 
חזור
חלק עליון