• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

פתיל צף ביום טוב

אושרי רביב

Well-known member
בס"ד
דחוף!
אני חייב את המקור של מרן זיע"א מה דעתו לגבי הכנסת הפתיל צף ביום טוב.
דעת הרב משה לוי לאסור משום מתקן מנא, ע"פ השלחן ערוך וכף החיים ומשנה ברורה בסימן תקי"ד סעיף ח' – ט'. ע"ש. כן כתוב בסידור איש מצליח לראש השנה (עמוד 27). אני זוכר ששמעתי פעם בשם מרן זיע"א להתיר בזה.
איה מקום הדברים?
 
ראיתי אחר כך שבילקוט יוסף מרן שליט"א הביא מקול סיני כסלו תשע"ו, אין לי אפשרות להשיג את זה. למישהו יש צילום?...
כמו כן, אני זוכר שכתב על כך בספריו מרן זיע"א, לא זוכר היכן...
 
בס"ד
דחוף!
אני חייב את המקור של מרן זיע"א מה דעתו לגבי הכנסת הפתיל צף ביום טוב.
דעת הרב משה לוי לאסור משום מתקן מנא, ע"פ השלחן ערוך וכף החיים ומשנה ברורה בסימן תקי"ד סעיף ח' – ט'. ע"ש. כן כתוב בסידור איש מצליח לראש השנה (עמוד 27). אני זוכר ששמעתי פעם בשם מרן זיע"א להתיר בזה.
איה מקום הדברים?
מתוך בהלכה ובאגדה שבת פא
פתיל צף

כאשר מדליקים נרות ביום טוב בפתיל צף, מותר להכניס את הפתיל לתוך הנקב שבפקק שעם, ואין זה נחשב מתקן כלי. (תשובה בכתב יד למרן זצ"ל. קצוש"ע חזו"ע שבת ב קצט)
 
מתוך שמה סוכות פ''ב
פְּתִיל צָף

כַּאֲשֶׁר מַדְלִיקִים נֵרוֹת בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ בִּפְתִיל צָף, מֻתָּר לְהַכְנִיס אֶת הַפְּתִיל לְתוֹךְ הַנֶּקֶב שֶׁבַּשַׁעַם, וְאֵין זֶה נֶחְשָׁב מְתַקֵּן כְּלִי. (תשובה בכתב יד למרן זצוק"ל. הובא בקיצור שלחן ערוך חזון עובדיה שבת ב עמוד קצט. ובירחון יתד המאיר גיליון 152 עמוד 6) וכן פסק בשו"ת שבט הלוי (חלק ט סימן קכח) להתיר, מכיון שבנתינת הפתילה בצף, אינו עושה כלי, אלא הצף הוא בית קיבול המחזיק את הפתילה שכבר היא לבדה עומדת להדלקה.



טוֹב לְהַדְלִיק בַּסֻּכָּה שִׁבְעָה נֵרוֹת, לִכְבוֹד שִׁבְעָה אֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין. (החיד"א. רי)
 
מתוך בהלכה ובאגדה שבת פא
פתיל צף

כאשר מדליקים נרות ביום טוב בפתיל צף, מותר להכניס את הפתיל לתוך הנקב שבפקק שעם, ואין זה נחשב מתקן כלי. (תשובה בכתב יד למרן זצ"ל. קצוש"ע חזו"ע שבת ב קצט)
מתוך שמה סוכות פ''ב
פְּתִיל צָף

כַּאֲשֶׁר מַדְלִיקִים נֵרוֹת בְּיוֹם טוֹב עַצְמוֹ בִּפְתִיל צָף, מֻתָּר לְהַכְנִיס אֶת הַפְּתִיל לְתוֹךְ הַנֶּקֶב שֶׁבַּשַׁעַם, וְאֵין זֶה נֶחְשָׁב מְתַקֵּן כְּלִי. (תשובה בכתב יד למרן זצוק"ל. הובא בקיצור שלחן ערוך חזון עובדיה שבת ב עמוד קצט. ובירחון יתד המאיר גיליון 152 עמוד 6) וכן פסק בשו"ת שבט הלוי (חלק ט סימן קכח) להתיר, מכיון שבנתינת הפתילה בצף, אינו עושה כלי, אלא הצף הוא בית קיבול המחזיק את הפתילה שכבר היא לבדה עומדת להדלקה.



טוֹב לְהַדְלִיק בַּסֻּכָּה שִׁבְעָה נֵרוֹת, לִכְבוֹד שִׁבְעָה אֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין. (החיד"א. רי)
יישר כח
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון