אונן שמסר מתו לחברא קדישא

[מרפסן איגרי]

בספר אבלות וטעמיה של הרב שלמה בניזרי כתב תשובה ארוכה (מעמ' 472 והלאה) להוכיח שאם האבל מסר את המת לחברא קדישא לכ"ע מותר לו לקיים מצוות. ורק אם יש לו מי שישתדל בשבילו בצרכי קבורה, על זה יש מחלוקת. שכ"כ בראשונים ובש"ע וברבים מהאחרונים. וכך כתב בחזו"ע ח"א בהרבה הלכות. וכתב שם תשובה על הערת מרן הרשל"צ
אחר העיון בדבריו נראה שהוא צודק

האם הרב יצחק הסכים לו להלכה?

 

[בנימין לוריא]

האם הרב יצחק הסכים לו להלכה?

שמעת בשיעור במוצ"ש האחרון (שמות תשפ"ג) מה שהרב הזכיר בעניין זה, לא?

 

[מרפסן איגרי]

לא שמעתי

 

[מרפסן איגרי]

אתה מדבר על השיעור הזה? https://kusher.world/shiurim/376-השיעור-השבועי-פרשת-שמות-תשפג/
כי לא מצאתי שם

 

[בנימין לוריא]

אתה מדבר על השיעור הזה? https://kusher.world/shiurim/376-השיעור-השבועי-פרשת-שמות-תשפג/
כי לא מצאתי שם

כן. הנה.

 

[פשוט]

כן. הנה.

מה המקור לדברי הרב שליט"א בשיעור ש"האוכל ושותה בלא ברכה כאילו מעל"?

 

[בנימין לוריא]

מה המקור לדברי הרב שליט"א בשיעור ש"האוכל ושותה בלא ברכה כאילו מעל"?

גמ' בברכות לה. (וע"פ מה שפירש רש"י שם)
ועכ"פ הוא פשוט שרק כאילו ולא ממש.
כעת ראיתי שגם הלבוש סי' מ"ו ס"א כתב לשון "כאילו מעל". ואם תחפש באוצר החכמה תמצא ספרים נוספים שכתבו כן להדיא.
(ויש עוד שהאריכו בזה, ועכ"פ אינך בא לדון איך יש לומר, אלא אם יש מקור, אז בוודאי שיש מקור לכך [אולי תרצה לפתוח נושא חדש בפורום ולדון אם יש לומר "מעל" או "כאילו מעל"...]).

 

[פשוט]

מה הפירוש?
גמ' בברכות לה.

אצלי כתוב שם "וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל"
בלי "כאילו", וכבר דננו באתרא הדין באיזהו מקומן, על חילוק בין כאילו וכו'.

 

[בנימין לוריא]

אצלי כתוב שם "וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל"
בלי "כאילו", וכבר דננו באתרא הדין באיזהו מקומן, על חילוק בין כאילו וכו'.

ראה מה שערכתי את ההודעה הנ"ל

 

[פשוט]

ראה מה שערכתי את ההודעה הנ"ל

ראיתי ויישר כחו, אך בעיני הק' תוספת הכאילו מפחיתה החומרא שבדבר.
ויש לעיין במקומות שציינת

 

[בנימין לוריא]

ראיתי ויישר כחו, אך בעיני הק' תוספת הכאילו מפחיתה החומרא שבדבר.
ויש לעיין במקומות שציינת

מחילה. אחר עיון קל, התשובה לשאלתך הנזכרת:

מה המקור לדברי הרב שליט"א בשיעור ש"האוכל ושותה בלא ברכה כאילו מעל"?

היא: הטור באו"ח סימן מ"ו.
וז"ל: אמרינן בפרק כיצד מברכין (ברכות לה א): "אמר רב יהודה אמר שמואל, כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו מעל", וצריך כל אדם ליזהר שלא יבא לידי מעילה.

 

[פשוט]

מחילה. אחר עיון קל, התשובה לשאלתך הנזכרת:

היא: הטור באו"ח סימן מ"ו.
וז"ל: אמרינן בפרק כיצד מברכין (ברכות לה א): "אמר רב יהודה אמר שמואל, כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו מעל", וצריך כל אדם ליזהר שלא יבא לידי מעילה.

אין בידי כעת אוצה"ח, אם כב' יוכל לבדוק בספר דקדוקי סופרים על אתר, אם הביא בזה שינויי נוסחאות. יישר כח.

 

[בנימין לוריא]

אין בידי כעת אוצה"ח, אם כב' יוכל לבדוק בספר דקדוקי סופרים על אתר, אם הביא בזה שינויי נוסחאות. יישר כח.

לא כתב בזה כלום.

 

[פשוט]

וכעת פתחתי הטור (מהדו' שירת דבורה), והביאו שם בהערה י"ב בזה"ל: "בכתבי היד, ובדפוסי מנטובה ופייבי די שאקו ודפו"ר בית יוסף, תיבת "כאילו" ליתא. וכן בברייתא שבגמ' שם ליתא, וכו'", עיי"ש, וא"כ צריך לברר מהיכן נולד "כאילו" זה.

 

[מרפסן איגרי]

כן. הנה.

מה מצאת שם?

 

[בנימין לוריא]

מה מצאת שם?

שהרב יצחק לא הסכים עם זה להלכה.

 

[מרפסן איגרי]

למה לא כתוב כאן?

 

[בנימין לוריא]

למה לא כתוב כאן?

כי אתה לא בשבוע הנכון. הוא אמר את זה במוצ"ש שמות. זה כתוב בעלון של וארא.

 

[ע"ה ס"ט]

וכעת פתחתי הטור (מהדו' שירת דבורה), והביאו שם בהערה י"ב בזה"ל: "בכתבי היד, ובדפוסי מנטובה ופייבי די שאקו ודפו"ר בית יוסף, תיבת "כאילו" ליתא. וכן בברייתא שבגמ' שם ליתא, וכו'", עיי"ש, וא"כ צריך לברר מהיכן נולד "כאילו" זה.

ומהיכן נולדה המעילה בזה?
בתורה יש חיוב קרבן מעילה על זה?

 

[בנימין לוריא]

ומהיכן נולדה המעילה בזה?
בתורה יש חיוב קרבן מעילה על זה?

ולכן אע"פ שבגמ' כתוב "מעל" המפרשים פירשו בפשטות (אפי' בלי להדגיש את זה) שהכוונה כאילו מעל.