לא ליטול ידים

[א.א]

קראתי בחוברת בהלכה ובאגדה [פסח מהדורא חדשה] לרב דוד נקי
שהביא בשם מרן הגר"ע
לענין טיבולו במשקה שעדיף תמיד לנגב הפירות מאשר ליטול ידים, כיון שיש מחלוקת בראשונים אם מברכים על נטילה לטיבולו במשקה
ולכן יש לברוח מן הדבר
דיברתי עם כמה ת"ח ולא היתה דעתם נוחה בזה
א. לעצם הסברא היא סברא יפה רציתי לדעת אם יש עוד חכמים שכתבו הסברא הזו
ב מי המקור ששמע את זה ממרן זיע"א

תודה רבה

 

[יהודה מ.]

אני ראיתי פעם מחבר שכתב שדווקא לא לנגב את הפירות אלא ליטול ידים כי ע"י שינגב הוא מפסיד את המצווה של נט"י. שכיצ"ב לענין הפרשת חלה שכתב מרן לא לגרום הפסד המצווה.

 

[ציון ש]

חלה זה דאוריתא נט"י זה דרבנן ומדין ספק דרבנן לקולא מוכח שלא אומרים בספק דר' שלא לגרום הפסד המצוה

 

[nati]

הצג קובץ מצורף 9795

מה שכתב ואל תאמר, ומה איכפת לי וכו'....
לענ''ד לכאו' אם יש חשש שיגעו ידיו ברטיבות כבר אינו מגסי הרוח ואין צריך ליגע במכוון.

 

[רבינו]

המקור: רבינו יצחק שאל את אביו וכך הורה לו! וכך מדויק מהילקוט יוסף (יתד המאיר גליון 186). ואילו מה שהביאו שכדאי ליטול ידים ולא לברוח מהמצוה, כן ידוע מהגה"צ רבי משה צדקה שליט"א (מובא בספר פנינים יקרים עמ' קלא לתלמידו)

 

[רבינו]

והאמת שאפשר לדייק כן מלשון מרן השו"ע בעצמו! שכתב בסימן קנח ס"ג 'אם אוכל דבר שטיבולו במשקה באחד משבעה משקין שסימנם י"ד שח"ט ד"ם ולא נתנגב צריך נטילה וכו', ומשמע דעדיף לנגב. ויל"ע.

 

[יהודה מ.]

מוכח שלא אומרים בספק דר' שלא לגרום הפסד המצוה

מאיפה מוכרח???

 

[nati]

מה שכתב ואל תאמר, ומה איכפת לי וכו'....
לענ''ד לכאו' אם יש חשש שיגעו ידיו ברטיבות כבר אינו מגסי הרוח ואין צריך ליגע במכוון.

שו"ר שכן מפורש בשו"ע קנח ד שכתב ואפילו אין ידיו נוגעות במשקה וביאר המ"ב גזרה שמא יגע בו.

 

[nati]

ס"ג

ס''ד

'אם אוכל דבר שטיבולו במשקה באחד משבעה משקין שסימנם י"ד שח"ט ד"ם ולא נתנגב צריך נטילה וכו', ומשמע דעדיף לנגב. ויל"ע.

ובבאר הגולה ציין לבית יוסף וזה הלשון שם "הילכך נכון שלא לברך על נטילה לדבר שטיבולו במשקה ולדברי הכל אין דבר שטיבולו במשקה צריך נטילה אלא בעוד שהמשקה טופח עליו אבל אם נתנגב לא וכ"נ מדברי הכלבו ופשוט הוא"
וא''כ ליכא למשמע מיניה דעדיף לנגב, מלבד שהלשון נתנגב משמע שנתנגב מאליו.

 

[א.א]

המקור: רבינו יצחק שאל את אביו וכך הורה לו! וכך מדויק מהילקוט יוסף (יתד המאיר גליון 186). ואילו מה שהביאו שכדאי ליטול ידים ולא לברוח מהמצוה, כן ידוע מהגה"צ רבי משה צדקה שליט"א (מובא בספר פנינים יקרים עמ' קלא לתלמידו)
הצג קובץ מצורף 9796

אשמח שתעלה את כל המאמר שם אם הוא קשור לנידון תודה

 

[dvidcohen]

והאמת שאפשר לדייק כן מלשון מרן השו"ע בעצמו! שכתב בסימן קנח ס"ג 'אם אוכל דבר שטיבולו במשקה באחד משבעה משקין שסימנם י"ד שח"ט ד"ם ולא נתנגב צריך נטילה וכו', ומשמע דעדיף לנגב. ויל"ע.

אם כן הול"ל האוכל דבר שטיבולו במשקה - ינגבנו. לא ניגבו - יטול כו'

 

[יניב אוחנה]

אם כן הול"ל האוכל דבר שטיבולו במשקה - ינגבנו. לא ניגבו - יטול כו'

אין זו ראייה כלל דעוסקים בשאדם רוצה את המשקה כגון שמטבל בדבש וכו' ואם שטפו במים ואין לו עניין במשקה ודאי שינגב וראייה לזה שהבית יוסף דיבר בשרוצה במשקה כי הדרכי משה שם מביא כל בו שדיבר על מי ששטף פירותיו ולא נתנגב וזה לא אכפת ליה ובוודאי שהשו"ע דיבר בשעשה כך לכתחילה ומבואר כך בפשיטות בבית יוסף

 

[nati]

אין זו ראייה כלל דעוסקים בשאדם רוצה את המשקה כגון שמטבל בדבש וכו' ואם שטפו במים ואין לו עניין במשקה ודאי שינגב וראייה לזה שהבית יוסף דיבר בשרוצה במשקה כי הדרכי משה שם מביא כל בו שדיבר על מי ששטף פירותיו ולא נתנגב וזה לא אכפת ליה ובוודאי שהשו"ע דיבר בשעשה כך לכתחילה ומבואר כך בפשיטות בבית יוסף

לא ירדתי לסוף דעת כבודו (ועי' מש''כ לעיל)

 

[רבינו]

אם כן הול"ל האוכל דבר שטיבולו במשקה - ינגבנו. לא ניגבו - יטול כו'

הדיוק יותר חזק מהדחיה
בלא"ה הדיוק שלי אינו מוכרח
וכבר רמזתי לכך בסיום דבריי שכתבתי ויל"ע.

 

[nati]

הדיוק יותר חזק מהדחיה
בלא"ה הדיוק שלי אינו מוכרח
וכבר רמזתי לכך בסיום דבריי שכתבתי ויל"ע.

כבר כתבנו שנתנגב משמע מאליו

 

[רבינו]

כבר כתבנו שנתנגב משמע מאליו

ראשית, משמעות זו אינה ראיה כלל
ועוד שאי"ז ראיה דלפי דבריך, מדובר כאן שהרטיב פירות (לדוגמא) והיתה כאן המתנה ממושכת עד שהתייבשו מאליהם, ולא מסתבר לומר כן כלל, דהשו"ע עוסק בכל מקרה, ויותר מסתבר שמיד לאחר הרטבת הפירות בכוונתו לאוכלם, וא"כ בודאי שהכוונה לניגוב שלו...

 

[nati]

ראשית, משמעות זו אינה ראיה כלל

אם משמעות איכא ראיה נמי איכא.

ועוד שאי"ז ראיה דלפי דבריך, מדובר כאן שהרטיב פירות (לדוגמא) והיתה כאן המתנה ממושכת עד שהתייבשו מאליהם, ולא מסתבר לומר כן כלל, דהשו"ע עוסק בכל מקרה, ויותר מסתבר שמיד לאחר הרטבת הפירות בכוונתו לאוכלם, וא"כ בודאי שהכוונה לניגוב שלו...

ודרך המשקה להתנגב מעצמו, ואין צורך בזמן מרובה, וסגי באין עליו טופח ע''מ להטפיח.

 

[nati]

אין זו ראייה כלל דעוסקים בשאדם רוצה את המשקה כגון שמטבל בדבש וכו' ואם שטפו במים ואין לו עניין במשקה ודאי שינגב וראייה לזה שהבית יוסף דיבר בשרוצה במשקה כי הדרכי משה שם מביא כל בו שדיבר על מי ששטף פירותיו ולא נתנגב וזה לא אכפת ליה ובוודאי שהשו"ע דיבר בשעשה כך לכתחילה ומבואר כך בפשיטות בבית יוסף

ז''ל הדרכי משה כ' הכלבו דאם נפלו הפירות למים ואוכלן עם המים שעליהם בעינן נט"י ע''כ והיינו שנפלו שלא מרצונו, והב''י מיירי ששטפם לרצון אבל לא מוכח שלאחר הטיבול חפץ במים אלא אלא מיירי כגון להסיר הלכלוך.

 

[רבינו]

צודק. האמת שכך מבואר להדיא בב"י שם דהיינו ניגוב מאליו

 

[nati]

מבואר להדיא בב"י שם דהיינו ניגוב מאליו

מהמשמעות שכתבתי או שיש משהו יותר מפורש? כי אני לא מצאתי.. וכעת מסופקני אם יגעתי כראוי..