• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

עלון השיעור השבועי פרשת ראה תשפ"ג

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
גיורי צה"ל, נוסחאות התפלה
תוקף גיורי צה"ל בזמנו. קדיש אחר הפטרת ת"ב ויו"כ. תיבת "וישוררו" בנשמת כל חי. אין לברך על גלידה בסעודה. התנאים לברכת "הטוב והמטיב" על יין. שלא לשנות מדעתינו בנוסחאות התפלה. עירוי רותחים בשבת לחמין שהצטמק
 

קבצים מצורפים

תפתח שוב חסיד מרן הרב משה לוי זיע"א.
הנה צילום:

1691908760364.png

והן אמת שהב"י אח"כ "ציין" לר"ן שהביא את רבינו יונה, ובר"ן שם באמת הביא את שני הטעמים, מ"מ עיקר כוונת הגר"מ לוי היא שהב"י "העתיק" את רבינו יונה מהנמוקי יוסף ולא מהר"ן, כי בזה מופיע רק הטעם הראשון, ואותו ס"ל לעיקר, ולכן הב"י העתיק רק את זה. אלא שציין שגם הר"ן הביא את רבינו יונה הנ"ל, ולא העתיק את דבריו. ע"ש. - כמו שכל אחד יכול לפתוח ולראות את דברי הגר"מ לוי (מנו"א ח"א עמ' סה), והנה צילום:
1691908774375.png

ובשו"ת תפלה למשה (ח"א סי' ה') הוסיף בזה עוד, שלכן מובן מדוע מרן "ממרחק הביא לחמו", וז"ל:

1691908791803.png

והן אמת שעם כל זה אין זה 'מוכרח' [שמרן הביא את הנמוק"י דוקא בגלל שלא ס"ל כטעמו השני של רבינו יונה שהביא הר"ן, אלא אפשר דחדא מינייהו נקט], מ"מ כתב כן לרווחא דמילתא ובדרך אפשר, ולא על זה עיקר סמיכתו. כפי שיראה המעיין שם.
 
הספקת לצלם ועוד לא ראית? הב"י הביא מפורש מהנימוק"י שכתב בשם רבינו יונה, "ואע"פ שהן רותחין" וכו' - זה הטעם השני. וכן בר"ן הובא בהרחבה.
ואתה - "חסיד מרן זיע"א", לא מצאת במה להכניס ראשך, רק בהלכה היחידה שמרן זיע"א העיר בהסכמתו לתפלה למשה?!
 
הספקת לצלם ועוד לא ראית? "ואע"פ שהן רותחים" וכו' - זה הטעם השני.
אבל כבר ביאר זאת היטב הגר"מ לוי בשו"ת תפלה למשה ח"א הנ"ל (עמ' עח) שלא משמע כלל שזה כוונת הנמוק"י במילים אלו:
1691910672995.png

ואם תרצה עדיין להתווכח, הרשות בידך, אבל לא שייך לטעון ש"כל אחד יכול לפתוח את הבית יוסף ולראות שהב"י הביא שני טעמים, ואיך כתב המנו"א שהב"י הביא רק טעם אחד". בעוד שהגר"מ לוי עצמו נשא ונתן בזה.

וכן בר"ן הובא בהרחבה.
כבר ביארתי לעיל בהודעה הקודמת.
 
נערך לאחרונה:
ואתה - "חסיד מרן זיע"א", לא מצאת במה להכניס ראשך, רק בהלכה היחידה שמרן זיע"א העיר בהסכמתו לתפלה למשה?!
תאמין לי שזה עושה נחת רוח למרן זיע"א שנושאים ונותנים בדברי קדשו.
וברצוני להבהיר, דלא באתי להכריע בנקודה זו, מן הסתם יש עוד מה לדון בראיות אחרות לכאן ולכאן, רק רציתי להעמיד דברים על דיוקם לגבי ההשגה הנ"ל, וכיוצא בזה.
 
אבל לא שייך לטעון ש"כל אחד יכול לפתוח את הבית יוסף ולראות שהב"י הביא שני טעמים, ואיך כתב המנו"א שהב"י הביא רק טעם אחד". בעוד שהגר"מ לוי עצמו נשא ונתן בזה.
שתהיה בריא, לא חשבנו שהוא קרא את הב"י ודילג שורה, אבל ע"ז גופא קשיא, איך כתב התפלה למשה "והוא תוספת ביאור לטעם א'". בזמן שפשוט לכל מעיין שאלו שני טעמים. ואחר המחילה מהדרת גאונו, פלא כמה נדחק על מנת ליישב את שאר דבריו.
תאמין לי שזה עושה נחת רוח למרן זיע"א שנושאים ונותנים בדברי קדשו.
תאמין לי שמכמה התבטאויות של מרן רשכבה"ג זיע"א ניכר בעליל שאין לו מזה נחת רוח. ומי כמרן הראש"ל שליט"א יודע. ואכמ"ל.
 
שתהיה בריא, לא חשבנו שהוא קרא את הב"י ודילג שורה, אבל ע"ז גופא קשיא, איך כתב התפלה למשה "והוא תוספת ביאור לטעם א'". בזמן שפשוט לכל מעיין שאלו שני טעמים.
הגר"מ לוי הוכיח שני הוכחות מלשונו שלא משמע שכוונתו בשני טעמים. והתעלמת מזה.
ואחר המחילה מהדרת גאונו, פלא כמה נדחק על מנת ליישב את שאר דבריו.
הפלא היותר גדול, שהגר"מ לוי כתב שדוחק לפרש שזה שני טעמים, והביא שתי סיבות למה זה דוחק. ואתה כותב שהוא נדחק לומר שזה טעם אחד כשיטתו? פלא פלאים.
 
חזור
חלק עליון