עלון השיעור השבועי פרשת ראה תשפ"ג

[בנימין לוריא]

גיורי צה"ל, נוסחאות התפלה
תוקף גיורי צה"ל בזמנו. קדיש אחר הפטרת ת"ב ויו"כ. תיבת "וישוררו" בנשמת כל חי. אין לברך על גלידה בסעודה. התנאים לברכת "הטוב והמטיב" על יין. שלא לשנות מדעתינו בנוסחאות התפלה. עירוי רותחים בשבת לחמין שהצטמק

 

[חסיד מרן זיע''א]

פתחתי בב"י בפנים ולא ראיתי שני טעמים.

 

[לשמור ולעשות]

תפתח שוב חסיד מרן הרב משה לוי זיע"א.

 

[חסיד מרן זיע''א]

תפתח שוב חסיד מרן הרב משה לוי זיע"א.

הנה צילום:



והן אמת שהב"י אח"כ "ציין" לר"ן שהביא את רבינו יונה, ובר"ן שם באמת הביא את שני הטעמים, מ"מ עיקר כוונת הגר"מ לוי היא שהב"י "העתיק" את רבינו יונה מהנמוקי יוסף ולא מהר"ן, כי בזה מופיע רק הטעם הראשון, ואותו ס"ל לעיקר, ולכן הב"י העתיק רק את זה. אלא שציין שגם הר"ן הביא את רבינו יונה הנ"ל, ולא העתיק את דבריו. ע"ש. - כמו שכל אחד יכול לפתוח ולראות את דברי הגר"מ לוי (מנו"א ח"א עמ' סה), והנה צילום:


ובשו"ת תפלה למשה (ח"א סי' ה') הוסיף בזה עוד, שלכן מובן מדוע מרן "ממרחק הביא לחמו", וז"ל:



והן אמת שעם כל זה אין זה 'מוכרח' [שמרן הביא את הנמוק"י דוקא בגלל שלא ס"ל כטעמו השני של רבינו יונה שהביא הר"ן, אלא אפשר דחדא מינייהו נקט], מ"מ כתב כן לרווחא דמילתא ובדרך אפשר, ולא על זה עיקר סמיכתו. כפי שיראה המעיין שם.

 

[לשמור ולעשות]

הספקת לצלם ועוד לא ראית? הב"י הביא מפורש מהנימוק"י שכתב בשם רבינו יונה, "ואע"פ שהן רותחין" וכו' - זה הטעם השני. וכן בר"ן הובא בהרחבה.
ואתה - "חסיד מרן זיע"א", לא מצאת במה להכניס ראשך, רק בהלכה היחידה שמרן זיע"א העיר בהסכמתו לתפלה למשה?!

 

[חסיד מרן זיע''א]

הספקת לצלם ועוד לא ראית? "ואע"פ שהן רותחים" וכו' - זה הטעם השני.

אבל כבר ביאר זאת היטב הגר"מ לוי בשו"ת תפלה למשה ח"א הנ"ל (עמ' עח) שלא משמע כלל שזה כוונת הנמוק"י במילים אלו:


ואם תרצה עדיין להתווכח, הרשות בידך, אבל לא שייך לטעון ש"כל אחד יכול לפתוח את הבית יוסף ולראות שהב"י הביא שני טעמים, ואיך כתב המנו"א שהב"י הביא רק טעם אחד". בעוד שהגר"מ לוי עצמו נשא ונתן בזה.

וכן בר"ן הובא בהרחבה.

כבר ביארתי לעיל בהודעה הקודמת.

 

[חסיד מרן זיע''א]

ואתה - "חסיד מרן זיע"א", לא מצאת במה להכניס ראשך, רק בהלכה היחידה שמרן זיע"א העיר בהסכמתו לתפלה למשה?!

תאמין לי שזה עושה נחת רוח למרן זיע"א שנושאים ונותנים בדברי קדשו.
וברצוני להבהיר, דלא באתי להכריע בנקודה זו, מן הסתם יש עוד מה לדון בראיות אחרות לכאן ולכאן, רק רציתי להעמיד דברים על דיוקם לגבי ההשגה הנ"ל, וכיוצא בזה.

 

[לשמור ולעשות]

אבל לא שייך לטעון ש"כל אחד יכול לפתוח את הבית יוסף ולראות שהב"י הביא שני טעמים, ואיך כתב המנו"א שהב"י הביא רק טעם אחד". בעוד שהגר"מ לוי עצמו נשא ונתן בזה.

שתהיה בריא, לא חשבנו שהוא קרא את הב"י ודילג שורה, אבל ע"ז גופא קשיא, איך כתב התפלה למשה "והוא תוספת ביאור לטעם א'". בזמן שפשוט לכל מעיין שאלו שני טעמים. ואחר המחילה מהדרת גאונו, פלא כמה נדחק על מנת ליישב את שאר דבריו.

תאמין לי שזה עושה נחת רוח למרן זיע"א שנושאים ונותנים בדברי קדשו.

תאמין לי שמכמה התבטאויות של מרן רשכבה"ג זיע"א ניכר בעליל שאין לו מזה נחת רוח. ומי כמרן הראש"ל שליט"א יודע. ואכמ"ל.

 

[חסיד מרן זיע''א]

שתהיה בריא, לא חשבנו שהוא קרא את הב"י ודילג שורה, אבל ע"ז גופא קשיא, איך כתב התפלה למשה "והוא תוספת ביאור לטעם א'". בזמן שפשוט לכל מעיין שאלו שני טעמים.

הגר"מ לוי הוכיח שני הוכחות מלשונו שלא משמע שכוונתו בשני טעמים. והתעלמת מזה.

ואחר המחילה מהדרת גאונו, פלא כמה נדחק על מנת ליישב את שאר דבריו.

הפלא היותר גדול, שהגר"מ לוי כתב שדוחק לפרש שזה שני טעמים, והביא שתי סיבות למה זה דוחק. ואתה כותב שהוא נדחק לומר שזה טעם אחד כשיטתו? פלא פלאים.

 

[חסיד מרן זיע''א]

תאמין לי שמכמה התבטאויות של מרן רשכבה"ג זיע"א ניכר בעליל שאין לו מזה נחת רוח. ומי כמרן הראש"ל שליט"א יודע. ואכמ"ל.

אני מעדיף שלא לענות. ודי לחכימא ברמיזא.