עשירית האיפה
Active member
ההיתר הוא באופן שאינו יודע מה המארח רגיל לקנות, כמו שמפורש שם בספר
בשו"ת יביע אומר חלק ה - יורה דעה סימן ג כתב "נשאלתי מאדם ירא שמים, בהיות שלפי מנהגינו בארצנו הקדושה אין אנו אוכלים מבשר בהמה אלא אם כן הוא בשר חלק (גלאט), בלי חשש סירכות כלל, וכדעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, והנה הוזמן לסעודת מצוה שעורך אחד ממשפחתו, שקונה סתם בשר כשר מן השוק, אם רשאי לאכול שם מפני כבוד משפחה מבלי לחקור אם הבשר חלק, או לא".
וגם במסקנא כתב "מסקנא דדינא שיש להתיר למי שנזהר לאכול בשר חלק בלבד, לסעוד על שלחנו של מי שאינו נזהר בזה ואוכל בשר כשר מן הבא בידו, ובפרט במקום סעודת מצוה. הנלע"ד כתבתי, והשי"ת יאיר עינינו בתורתו אמן".
ולא כתב שזה רק אם לא יודע מה קונה.
וגם הס"ס הוא לא קשור לאם יודע או לא. כי הס"ס הוא שמא הכשר הזה הוא חלק, ושמא כהרמ"א. (וזה שאינו יודע לכאו' אינו מוסיף שום ספק, כי זה בדיוק אות ספק שמא הכשר הזה הוא חלק).
אז לכאורה תמיד נתיר כשר
בקשר לכלים כתב ב'ואין למו מכשול' ח"י:
בשו"ת מהרש"ך חלק א' (סימן עז) כתב בדין כלים שנתבשל בהם ספק טריפה, שיש להתיר משום ספק ספיקא, שמא אינה טריפה, ואם תמצא לומר טריפה, שמא לא יתן הכלי טעם בתבשיל המתבשל בו. ע"כ. והובאו דבריו בשו"ת יחוה דעת (ח"ה סימן לב), והביא שם עוד פוסקים ההולכים בשיטה זו. כיעו"ש. וכן כתב בספר יין לנסך (עמוד לג).
ולפי זה, בנידון דידן שבשר שאינו חלק הוא רק ספק טריפה, שפיר יש להתיר לאכול מכלים שהתבשל בהם בשר זה [ובפרט אם עבר על אותם כלים 24 שעות], ולא גרע ממה שנתבאר בסעיף הקודם להתיר לאכול את האוכל שנתבשל ביחד עם בשר שאינו חלק. וכן כתבו בשו"ת מעשה נסים (ח"ג סימן קנח), ובשו"ת אבן פנה (ח"ב סימן פט).
וכיוצא בזה כתב הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל בספרו אור לציון (שביעית עמוד כא), שהמבשל אוכל בכלים שבשלו בהם ירקות שמותרים באכילה על פי היתר מכירה, האוכל מותר לאותם שמחמירים שלא לאכול היתר מכירה, כיון שאותם ירקות הותרו על פי חכם. ע"ש.
ועיין עוד בשו"ת יביע אומר חלק ח (יו"ד סימן ד) שכתב בענין בשר שנתבשל בסיר בלא מליחה, שיש להתיר את הכלים לגמרי לאחר שיעבור מעת לעת, מטעם ספק ספיקא. ע"ש. וראה עוד בספר מאור ישראל (פסחים מד:), ובשו"ת תפילה למשה חלק ג (סימן יז). ואכמ"ל. "
ולכאורה עפ"י הס"ס הזה למה צריך הגעלה?
בשו"ת מהרש"ך חלק א' (סימן עז) כתב בדין כלים שנתבשל בהם ספק טריפה, שיש להתיר משום ספק ספיקא, שמא אינה טריפה, ואם תמצא לומר טריפה, שמא לא יתן הכלי טעם בתבשיל המתבשל בו. ע"כ. והובאו דבריו בשו"ת יחוה דעת (ח"ה סימן לב), והביא שם עוד פוסקים ההולכים בשיטה זו. כיעו"ש. וכן כתב בספר יין לנסך (עמוד לג).
ולפי זה, בנידון דידן שבשר שאינו חלק הוא רק ספק טריפה, שפיר יש להתיר לאכול מכלים שהתבשל בהם בשר זה [ובפרט אם עבר על אותם כלים 24 שעות], ולא גרע ממה שנתבאר בסעיף הקודם להתיר לאכול את האוכל שנתבשל ביחד עם בשר שאינו חלק. וכן כתבו בשו"ת מעשה נסים (ח"ג סימן קנח), ובשו"ת אבן פנה (ח"ב סימן פט).
וכיוצא בזה כתב הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל בספרו אור לציון (שביעית עמוד כא), שהמבשל אוכל בכלים שבשלו בהם ירקות שמותרים באכילה על פי היתר מכירה, האוכל מותר לאותם שמחמירים שלא לאכול היתר מכירה, כיון שאותם ירקות הותרו על פי חכם. ע"ש.
ועיין עוד בשו"ת יביע אומר חלק ח (יו"ד סימן ד) שכתב בענין בשר שנתבשל בסיר בלא מליחה, שיש להתיר את הכלים לגמרי לאחר שיעבור מעת לעת, מטעם ספק ספיקא. ע"ש. וראה עוד בספר מאור ישראל (פסחים מד:), ובשו"ת תפילה למשה חלק ג (סימן יז). ואכמ"ל. "
ולכאורה עפ"י הס"ס הזה למה צריך הגעלה?
עשירית האיפה
Active member
כתוב כאן בדיוק כמו שאמרתי.......
אם יש ספק אם זה כשר או חלק - מותר, אם זה ודאי כשר - אסור.
כאן כבר כתוב אחרת ממה שהביאו קודם, אבל צריך לראות את התשובה המלאה, אבדוק ואעדכן כאן בעז"ה.
כיון שזו קולא שגם הרמ"א התיר בה בדוחק, אז א"א להתיר בה יותר ממנו.
לגבי הכלים. למישהו יש הסבר למה מרן שליט"א בהלכה כתב למעלה שהכלים לא נאסרים ובמכתב כתב שחייב הגעלה?
למישהו יש הסבר או ידיעה ממרן אם חזר בו ממה שכתב בילקו"י או שמא גם שם התכוון רק שהמאכל לא נאסר אבל אסור להשתמש בכלי.
כי לכאורה המציאות שמתארחים אצל משפחה, ובפרט מצוי בבעלי תשובה, שמכינים לכבודם בשר חלק, וכעת לכאורה רק מותר לאכול? אסור לשים את הכלי על הפלטה? אסור לאשה להכין אוכל אצל הוריה בערב שבת? כי הסיר טעון הגעלה?
כי לכאורה המציאות שמתארחים אצל משפחה, ובפרט מצוי בבעלי תשובה, שמכינים לכבודם בשר חלק, וכעת לכאורה רק מותר לאכול? אסור לשים את הכלי על הפלטה? אסור לאשה להכין אוכל אצל הוריה בערב שבת? כי הסיר טעון הגעלה?
הרב בוטבול - לבשל בכלי שנתבשל בו בשר כשר
יישר כח. ולכאורה האמת נראה כך. אלא שצורף לעיל מכתב בשם מרן שליטא דצריך להגעיל. והשאלה האם דיבר בדרך חומרא.
בשר ספק חלק - הרב אהרן בוטבול
מקור?
וגם שמא אכן הוא חלק כפי שאותו הכשר מעיד.
