אישה שמת בעלה על קידוש ה' לא תינשא עולמית כמדומני ספר המקוצעות.היכן מצינו אישה שמת בעלה ואומרים לה לא להתחתן כלל?
ות"ח אחד אמר לי שאסור לומר כן לאלמנה, וזה לא להלכה.
זה להלכה למעשה? לא נראה לי שדבריו נפסקו להלכה.
יש הסבר מה הסיבה?
בנוסף לזה יש עוד הסברים בשו"ת מחנה חיים (אהע"ז ח"ג סי' כ"ו) ובעוד ספרים.כתוב שם "משום כבוד שמים וכבודו"
כמדומה שמת על קידוש ה' הוא רק היכא שנתנו לו אפשרות לחיות ולעבור עבירה, אבל אם לא נתנו לו אפשרות לחיות, אלא הרגוהו בגלל שהוא יהודי הוא בגדר אחר.כמובן לא להלכה למעשה, אלא מראה מקום אני לך
בביאור אמרי צבי על הפרנס כתב: והנה בזמנינו לא ראינו שיזהרו בזה, ואולי י"ל דאף שאלה שנהרגו ע"י הנאצים ימ"ש נחשבים הרוגים על קד"ה כיון שנהרגו בגלל יהדותם, בכ"ז לענין זה שאשתו לא תינשא עולמית הוא רק באופן כזה שסיבת הריגתו היא דת ישראל. ועי' אריכות בשו"ת דבר יהושע סי' ל"ז בקול חוצב להבות אש שאין מקום לחומרא כלל וכל המחמיר בזה אפי' בעצמו עתיד ליתן את הדין וכו' לכן מצוה רבה היא כפדיון שבויין ותקנת עגונות להכריז בגלוי שאין שום טעם ולא ממש בהספק וכו', עיי"ש.
[אמנם לעומת זאת עי' בשו"ת מחנה חיים (אהע"ז ח"ג סי' כ"ו) משמע שפסק לדינא כבעל המקצועות הנ"ל.
ובשו"ת מהרי"ץ (סי' קכ"ו) כתב: וספר המקצועות הוי מרבינו חננאל, והנה אין רצוני לומר בזה פסק גמור, אבל הרי ראוי להמתין ולהתיישב בדבר גדול כזה, משום כבוד שמים ומפני כבוד כל הנפטרים, אשר רובם לא זכו לקבורה ולא לקדיש, ראוי היה שנשיהם אחריהם ינהגו כבוד ימים ושנים וכו'.]
בנוסף לזה יש עוד הסברים בשו"ת מחנה חיים (אהע"ז ח"ג סי' כ"ו) ובעוד ספרים.
כמדומה שבשו"ת דבר יהושע סי' ל"ז הנ"ל ג"כ מרחיב בענין הזהכמדומה שמת על קידוש ה' הוא רק היכא שנתנו לו אפשרות לחיות ולעבור עבירה, אבל אם לא נתנו לו אפשרות לחיות, אלא הרגוהו בגלל שהוא יהודי הוא בגדר אחר.והורחב ע"ז כאן באשכול אחר,
האם יש מזה תיעוד? נשמח שיצרפו זאת לתועלת החבריםומו"ר הראש"ל שליט"א דיבר בזה בא' השיעורים האחרונים.
סימן י"ד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שעה בזבזתי עד שמצאתי!!!!!יפה מאוד
כן כתב המהר"ח אור זרוע בתשובה (סי' יז). וכן בספר הפרנס (סי' קכה).
ות"ח אחד אמר לי שאסור לומר כן לאלמנה, וזה לא להלכה.