• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • "המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור היקר על פתיחת קבוצת הצ'אט "מורשת מרן אונליין" בה יובאו חדשות ועדכונים מעולם התורה, וכן תכנים תורניים מעניינים כולל קטעי וידאו, תמונות והנעשה בעולם הישיבות.

    >> להתחברות לחצו עכשיו:

    https://news.moreshet-maran.com/

    לשליחת עדכונים לחצו כאן, או שלחו למייל: news@moreshet-maran.com

    נ.ב. צ'אט זה מאושר בנטפרי.

שכיבה אפרקדן

י

יונתן37

New member
מדברי הרמבם, וכך השו"ע ננראה, שכל האיסור הוא לישן אפרקדן, מה שאין כן לשכב לקריאת ספר וכד'.
מהי דעת מרן לגבי זה. לא הצלחתי למצוא , אשמח אם מישהו יוכל להפנות אותי למקור.
 
הרבה פוסקים כתבו להקל בזה
בראשם התורה לשמה (סי' שסז)
שו"ת אז נדברו (ח"ו סי' נ)
הרב אלישיב (בשיעוריו לברכות יג:)
לא ידוע שמרן זצ"ל הביע דעתו בזה
 
הרב יוסף כהן
ראש כולל להוראה 'נזר דוד' ור"מ בישיבת היכל מאיר של רבי זמיר כהן
ת"ח חשוב מאד
חיבר מעל 30 קונטרסים [שזכו להסכמת כל גדולי ישראל בעבר ובהווה]
ניחן בכושר כתיבה מיוחד ואפשר לומר אף נדיר!
בא לידי ביטוי בבהירות, בהסברת הדברים והצגתם באופן מושלם למעיין
החיבורים הללו, זכו להתקבל באהבה והערצה רבה בהרבה בתי כנסיות
היחודיות של קונטרסים אלו, הוא שכל קונטרס הוא על נושא אחד בלבד
כגון "מעשה חושב" הלכות ודינים הקשורות למחשב
"לא ילבש" בדיני לא ילבש גבר שמלת אשה
"דבש וחלב" על כל דיני מינקת וכו'
וכן ע"ז הדרך
הכל עם היקף גדול ועצום, בסגנונו המיוחד שקשה למצוא שני לו...
החל להוציא בשנים האחרונות גם ספרים
לעת עתה יש לו "אוצר הברכות" ו"אוצר הטהרה"
יש בתי כנסיות שאני מכיר שהרב בשיעורו היומי לומד עם תלמידיו בספר אוצר הברכות
כמו"כ כוללים רבים שלומדים הלכות נידה שמחו כמוצא שלל רב על הספר אוצר הטהרה שהוא כשמו כן הוא - אוצר בלום ביותר על כל דיני נידה והרחקות והמסתעף לפי סדר הסימנים בשו"ע עם מפתחות בסוף הספר שכך שהקורא יכול למצוא ברגע אחד את מבוקשו
ממליץ בחום ואהבה על ספריו
אין לי שום קשר ושייכות למחבר
אבל אני מכיר את ספריו לעומק ולומד בהם תדיר ומקבל מהם הרבה תועלת
וכל אחד יכניס את הברכה לביתו
 

לישון או לשכב פרקדן​

איסור גדול לישון פרקדן, דהיינו שוכב על גבו ופניו כלפי מעלה או שוכב על בטנו ופניו כלפי מטה[1].

אבל מותר לשכב פרקדן כשאין חשש שירדם[2]. ויש מגדולי הדורות שהקפידו שלא לשכב פרקדן גם כשלא היה חשש שירדמו[3].

להעיר חבירו שישן פרקדן​

בחור הרואה את חבירו שישן פרקדן, מותר להעירו כדי שיטה על צידו, ואין לחשוש לגזל שינה[4]. ויש שהסתפקו בזה[5].

שוכב על גבו וראשו מורם​

אם שוכב על גבו, אך ראשו מורם על גבי כריות או שראש המיטה מורם, אין זה בכלל ישן פרקדן[6].


[1] גמ' ברכות (יג:). רמב"ם (איסורי ביאה פרק כא הל' יט). שו"ע (אבהע"ז סי' כג סעי' ג). ומצינו כמה טעמים בטעם האיסור לישן פרקדן. רש"י (נדה יד. ד"ה אפרקיד) פי' שמא ע"י זה אברו מתחמם ויכול לבוא לידי קרי. והיינו כיון שמניח ידיו על אברו ועל ידי כן יתחמם. וביאר בשו"ת אג"מ (אבהע"ז ח"א סי' סח ד"ה ועיין ברש"י) דלא חשש משום הוצאת זרע לבטלה, מכיון שהוא חשש רחוק, אלא האיסור הוא עצם הנחת ידו על אברו משום לא תנאף ביד, כמבואר בגמרא בנדה (יג:).
רש"י בברכות (יג:) ביאר שמא יתקשה אברו בתוך שנתו ויהיה נראה לרבים ויבוא לידי גנאי. אך הקשו התוס' (נדה יד. ד"ה לייט) שלפי טעם זה לכאורה אם הוא בבית סגור או אפל יהיה מותר. ובפירוש רבי יהונתן מלוניל (בביאור על הרי"ף ברכות יג ד"ה לייט) ובספר האגודה (ברכות סי' לז) כתבו שעל ידי זה בא לידי הרהור.
[2] ערוך לנר (נדה יד.) דלשון רש"י "מיגנא לישון", משמע שהאיסור הוא בשינה דוקא. וכן לטעם שמא יתקשה האבר בתוך שינתו ויתגנה, או משום שידיו מונחות על אברו ומתחמם, אינם שייכים אלא בשינה ולא בשכיבה לבד. וכן נראה מלשון הרמב"ם והשו"ע שכתבו 'אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה' משמע שהאיסור הוא דוקא בשינה.
וכ"כ בשו"ת תורת לשמה (סי' שסז) שמותר לשכב על בטנו או על גבו למנוחה באמצע לימודו, אך שלא יתמיד בזה הרבה. וכ"כ בשו"ת שלמת חיים (סי' רכד). שו"ת אז נדברו (ח"ו סי' נ). וכן הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל הו"ד בשיעורי מרן הגרי"ש אלישיב (ברכות יג:).
ויש שהביא ראיה מדברי הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סי' קמג) באגרתו לר"ש אבן תיבון על חולשתו הגדולה וז"ל: ואספר להם ואני שוכב אפרקדן מרוב עייפות ואני בתכלית החולשה, ולכאורה כיצד עשה כן הרי פסק (ק"ש פ"ב ה"ב) שאסור לשכב אפרקדן. אלא ודאי מכיון שלא היה בשעת שינה אין איסור בדבר. אך יש שדחו ראיה זו שיתכן שהיה מוטה קצת על צידו או שהיה הרמב"ם חולה וחלש.
ראה באוצר הפוסקים (אבהע"ז סי' כג אות ט בהערה) בשם בעל האפרקסתא דעניא. ובביאור הלכה (או"ח ח"ב סי' רלט למשנ"ב ס"ק ו). וע"ע בשו"ת משנה הלכות (חט"ו סי' צו אות ד). שו"ת שרגא המאיר (ח"ח סי' מט). ובגמ' ברכות (יג:) עוז והדר מתיבתא ילקוט ביאורים.
[3] שו"ת דברי ישראל (ח"ג סי' קלז). וע"ש על הגרי"ז מבריסק זצ"ל שרופא פקד עליו מחמת יסוריו הגדולים שישכב על גבו ולא הסכים בשום אופן, והוא מחמת חסידותו ופרישותו ולא מדינא. ע"ש. וכן בשונה הלכות (סי' רלט סעי' ג) הביא בשם החזו"א שהקפיד גם על שכיבה גרידא ללא שינה. שיח השדה (ברכות יג:). ארחות רבינו (ח"ג עמ' קסג). שלהי דקייטא (סי' יז).
אמנם בשו"ת אז נדברו (ח"ו סי' נ) כתב שמה שכתב בשונה הלכות בשם החזו"א שאסר אפילו שכיבה בלי שינה, הרי זה בכלל מה שכתב כמה פעמים שאין לקבל כל מה שמוסרים בשם החזו"א ואע"פ שאדם גדול מעיד בשמו, וצריכים לפרש שמה ששמע מהחזו"א ששכיבה אסורה, הוא רק באופן ששוכב לישון.
[4] שו"ת שלמת חיים (סי' רכו). וכן מצינו כיו"ב בדין כהן שישן ומת עמו בחדר, שפסק הרמ"א (יו"ד סי' שעב סעי' א) שצריכים להקיצו ולהגיד לו שיצא מהחדר. וכן מי שנרדם מחוץ לסוכה דלכתחילה יש להקיצו, כמבואר בהליכות שלמה תפילה (מילואים אות יב), ובחזו"ע סוכות (עמ' רא).
[5] שו"ת משנה הלכות (חלק יב סי' שס) דאפשר שלא יתעורר, ואף אם יתעורר שמא ישכב על צדו ובעוד רגע שיעבור הימנו שוב יתהפך על פניו או גבו, כי זה מדרך בני אדם שלא מקפידין, ואולי אין לעוררו שהו"ל ספק ספיקא. ואכן הגר"ח קניבסקי הו"ד בשאלת רב (ח"ב פרק כב תשו' י) הורה שאין צריך להעירו.
[6] הגרש"ז אויערבאך זצ"ל הו"ד בנשמת אברהם (או"ח סי' סג). וכן דעת הגרח"פ שיינברג זצ"ל חידושי בתרא (סי' סג) שגדר פרקדן הוא כששוכב ופניו כלפי מעלה, וכתב שלכן השוכב בכסא נוח אין בו משום פרקדן, משום שאין פניו כלפי למעלה וכן משמע בלבוש (סי' סג סעי' א) שכתב שפרקדן היינו ששוכב על גבו ופניו כלפי מעלה.
 
יוסף דהן אמר:

לישון או לשכב פרקדן​

איסור גדול לישון פרקדן, דהיינו שוכב על גבו ופניו כלפי מעלה או שוכב על בטנו ופניו כלפי מטה[1].

אבל מותר לשכב פרקדן כשאין חשש שירדם[2]. ויש מגדולי הדורות שהקפידו שלא לשכב פרקדן גם כשלא היה חשש שירדמו[3].

להעיר חבירו שישן פרקדן​

בחור הרואה את חבירו שישן פרקדן, מותר להעירו כדי שיטה על צידו, ואין לחשוש לגזל שינה[4]. ויש שהסתפקו בזה[5].

שוכב על גבו וראשו מורם​

אם שוכב על גבו, אך ראשו מורם על גבי כריות או שראש המיטה מורם, אין זה בכלל ישן פרקדן[6].


[1] גמ' ברכות (יג:). רמב"ם (איסורי ביאה פרק כא הל' יט). שו"ע (אבהע"ז סי' כג סעי' ג). ומצינו כמה טעמים בטעם האיסור לישן פרקדן. רש"י (נדה יד. ד"ה אפרקיד) פי' שמא ע"י זה אברו מתחמם ויכול לבוא לידי קרי. והיינו כיון שמניח ידיו על אברו ועל ידי כן יתחמם. וביאר בשו"ת אג"מ (אבהע"ז ח"א סי' סח ד"ה ועיין ברש"י) דלא חשש משום הוצאת זרע לבטלה, מכיון שהוא חשש רחוק, אלא האיסור הוא עצם הנחת ידו על אברו משום לא תנאף ביד, כמבואר בגמרא בנדה (יג:).
רש"י בברכות (יג:) ביאר שמא יתקשה אברו בתוך שנתו ויהיה נראה לרבים ויבוא לידי גנאי. אך הקשו התוס' (נדה יד. ד"ה לייט) שלפי טעם זה לכאורה אם הוא בבית סגור או אפל יהיה מותר. ובפירוש רבי יהונתן מלוניל (בביאור על הרי"ף ברכות יג ד"ה לייט) ובספר האגודה (ברכות סי' לז) כתבו שעל ידי זה בא לידי הרהור.
[2] ערוך לנר (נדה יד.) דלשון רש"י "מיגנא לישון", משמע שהאיסור הוא בשינה דוקא. וכן לטעם שמא יתקשה האבר בתוך שינתו ויתגנה, או משום שידיו מונחות על אברו ומתחמם, אינם שייכים אלא בשינה ולא בשכיבה לבד. וכן נראה מלשון הרמב"ם והשו"ע שכתבו 'אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה' משמע שהאיסור הוא דוקא בשינה.
וכ"כ בשו"ת תורת לשמה (סי' שסז) שמותר לשכב על בטנו או על גבו למנוחה באמצע לימודו, אך שלא יתמיד בזה הרבה. וכ"כ בשו"ת שלמת חיים (סי' רכד). שו"ת אז נדברו (ח"ו סי' נ). וכן הורה הגרי"ש אלישיב זצ"ל הו"ד בשיעורי מרן הגרי"ש אלישיב (ברכות יג:).
ויש שהביא ראיה מדברי הרמב"ם בשו"ת פאר הדור (סי' קמג) באגרתו לר"ש אבן תיבון על חולשתו הגדולה וז"ל: ואספר להם ואני שוכב אפרקדן מרוב עייפות ואני בתכלית החולשה, ולכאורה כיצד עשה כן הרי פסק (ק"ש פ"ב ה"ב) שאסור לשכב אפרקדן. אלא ודאי מכיון שלא היה בשעת שינה אין איסור בדבר. אך יש שדחו ראיה זו שיתכן שהיה מוטה קצת על צידו או שהיה הרמב"ם חולה וחלש.
ראה באוצר הפוסקים (אבהע"ז סי' כג אות ט בהערה) בשם בעל האפרקסתא דעניא. ובביאור הלכה (או"ח ח"ב סי' רלט למשנ"ב ס"ק ו). וע"ע בשו"ת משנה הלכות (חט"ו סי' צו אות ד). שו"ת שרגא המאיר (ח"ח סי' מט). ובגמ' ברכות (יג:) עוז והדר מתיבתא ילקוט ביאורים.
[3] שו"ת דברי ישראל (ח"ג סי' קלז). וע"ש על הגרי"ז מבריסק זצ"ל שרופא פקד עליו מחמת יסוריו הגדולים שישכב על גבו ולא הסכים בשום אופן, והוא מחמת חסידותו ופרישותו ולא מדינא. ע"ש. וכן בשונה הלכות (סי' רלט סעי' ג) הביא בשם החזו"א שהקפיד גם על שכיבה גרידא ללא שינה. שיח השדה (ברכות יג:). ארחות רבינו (ח"ג עמ' קסג). שלהי דקייטא (סי' יז).
אמנם בשו"ת אז נדברו (ח"ו סי' נ) כתב שמה שכתב בשונה הלכות בשם החזו"א שאסר אפילו שכיבה בלי שינה, הרי זה בכלל מה שכתב כמה פעמים שאין לקבל כל מה שמוסרים בשם החזו"א ואע"פ שאדם גדול מעיד בשמו, וצריכים לפרש שמה ששמע מהחזו"א ששכיבה אסורה, הוא רק באופן ששוכב לישון.
[4] שו"ת שלמת חיים (סי' רכו). וכן מצינו כיו"ב בדין כהן שישן ומת עמו בחדר, שפסק הרמ"א (יו"ד סי' שעב סעי' א) שצריכים להקיצו ולהגיד לו שיצא מהחדר. וכן מי שנרדם מחוץ לסוכה דלכתחילה יש להקיצו, כמבואר בהליכות שלמה תפילה (מילואים אות יב), ובחזו"ע סוכות (עמ' רא).
[5] שו"ת משנה הלכות (חלק יב סי' שס) דאפשר שלא יתעורר, ואף אם יתעורר שמא ישכב על צדו ובעוד רגע שיעבור הימנו שוב יתהפך על פניו או גבו, כי זה מדרך בני אדם שלא מקפידין, ואולי אין לעוררו שהו"ל ספק ספיקא. ואכן הגר"ח קניבסקי הו"ד בשאלת רב (ח"ב פרק כב תשו' י) הורה שאין צריך להעירו.
[6] הגרש"ז אויערבאך זצ"ל הו"ד בנשמת אברהם (או"ח סי' סג). וכן דעת הגרח"פ שיינברג זצ"ל חידושי בתרא (סי' סג) שגדר פרקדן הוא כששוכב ופניו כלפי מעלה, וכתב שלכן השוכב בכסא נוח אין בו משום פרקדן, משום שאין פניו כלפי למעלה וכן משמע בלבוש (סי' סג סעי' א) שכתב שפרקדן היינו ששוכב על גבו ופניו כלפי מעלה.
לחץ כדי להרחיב...
כתבת שאסור לישן אפרקדן דהיינו שוכב על גבו ופניו כלפי מעלה או שוכב על בטנו ופניו כלפי מטה. וציינת לרמב"ם ושולחן ערוך.
במחילה מכת"ר אבל תעיין ברמב"ם וכן בשולחן ערוך לא כתוב זאת, כתוב ברמב"ם וגם במרן רק איסור לשכב על הגב ופניו כלפי מעלה. וכמו שכתבת בהמשך שכל הבעיה שמא יתגנה או משום לא תנאף ביד. ואין אזכור לא ברמב"ם ולא במרן איסור לישן על הבטן. אלא שהמשנה ברורה (בסימן רלט' ס"ק ו) כותב ואיסור גדול לשכב פרקדן דהינו שמושלך על גבו ופניו למעלה או שפניו טוחות למטה. והבין זאת מהשולחן ערוך (בסימן סג ס"א) ששם מרן כתב שאסור לקרוא קריאת שמע פרקדן והיינו על הגב או על הבטן. והמשנ"ב הבין שה"ה כאן. אלא שצ"ע על המשנ"ב שהרי מרן באה"ז כותב מפורש שאסור לישן פרקדן דהיינו על הגב ולא הביא איסור לישן על הבטן. ואולי אפש"ל שלדעת מרן יש לחלק בין קריאת שמע לאיסור שינה, וצ"ע על המשנ"ב ומצווה ליישב.
 
תלמיד מרן המתאבק בעפר אמר:
כתבת שאסור לישן אפרקדן דהיינו שוכב על גבו ופניו כלפי מעלה או שוכב על בטנו ופניו כלפי מטה. וציינת לרמב"ם ושולחן ערוך.
במחילה מכת"ר אבל תעיין ברמב"ם וכן בשולחן ערוך לא כתוב זאת, כתוב ברמב"ם וגם במרן רק איסור לשכב על הגב ופניו כלפי מעלה. וכמו שכתבת בהמשך שכל הבעיה שמא יתגנה או משום לא תנאף ביד. ואין אזכור לא ברמב"ם ולא במרן איסור לישן על הבטן. אלא שהמשנה ברורה (בסימן רלט' ס"ק ו) כותב ואיסור גדול לשכב פרקדן דהינו שמושלך על גבו ופניו למעלה או שפניו טוחות למטה. והבין זאת מהשולחן ערוך (בסימן סג ס"א) ששם מרן כתב שאסור לקרוא קריאת שמע פרקדן והיינו על הגב או על הבטן. והמשנ"ב הבין שה"ה כאן. אלא שצ"ע על המשנ"ב שהרי מרן באה"ז כותב מפורש שאסור לישן פרקדן דהיינו על הגב ולא הביא איסור לישן על הבטן. ואולי אפש"ל שלדעת מרן יש לחלק בין קריאת שמע לאיסור שינה, וצ"ע על המשנ"ב ומצווה ליישב.
לחץ כדי להרחיב...
לא אני כתבתי אלא ידי כהן
ב.1700029776714.pngג. ישר כח1700029793668.png
 

קבצים מצורפים

  • פרקדן2.PDF
    191 KB · צפיות: 9
זה לא משה ארבל החבר כנסת????
גם לאביו קוראים רחמים? גם הוא גר בפתח תקוה...
יתכן ובבחרותו חיבר ספר [בהסכמות, כתבו לכבוד הבחור הנעלה וכו']
אגב, זה לא פלא כי הרב משה ארבל למי שלא יודע, הוא תלמיד חכם חשוב, הוציא תעודת יורה יורה ידין ידין, ונבחן במבחני הרבנות. ומכהן כרב קהילה חשובה בפתח תקוה. ולמד משפטים רק בשביל להכיר בעולם הדיינות לעומק... (והתוכנית היתה להיות דיין וכו')
אבל רבות מחשבות בלב איש... וה' הוביל אותו למקום שלא חשב עליו, וע"פ התייעצות עם גדולי ישראל כמובן שהורו לו שתפקידו להועיל לציבור מתוך הכנסת (לצד זיכוי הרבים בקהילתו) [בדומה למשה גפני שהיה ראש כולל ופרש מתפקידו ע"י הוראת הרב שך וכו']
[מזל שכיום הוא "רק" שר הפנים ולא "גם" שר הבריאות...]
אשמח לדעת מי שיכול לברר זאת (אם מדובר במשה ארבל החבר כנסת)?
 
תלמיד מרן המתאבק בעפר אמר:
כתבת שאסור לישן אפרקדן דהיינו שוכב על גבו ופניו כלפי מעלה או שוכב על בטנו ופניו כלפי מטה. וציינת לרמב"ם ושולחן ערוך.
במחילה מכת"ר אבל תעיין ברמב"ם וכן בשולחן ערוך לא כתוב זאת, כתוב ברמב"ם וגם במרן רק איסור לשכב על הגב ופניו כלפי מעלה. וכמו שכתבת בהמשך שכל הבעיה שמא יתגנה או משום לא תנאף ביד. ואין אזכור לא ברמב"ם ולא במרן איסור לישן על הבטן. אלא שהמשנה ברורה (בסימן רלט' ס"ק ו) כותב ואיסור גדול לשכב פרקדן דהינו שמושלך על גבו ופניו למעלה או שפניו טוחות למטה. והבין זאת מהשולחן ערוך (בסימן סג ס"א) ששם מרן כתב שאסור לקרוא קריאת שמע פרקדן והיינו על הגב או על הבטן. והמשנ"ב הבין שה"ה כאן. אלא שצ"ע על המשנ"ב שהרי מרן באה"ז כותב מפורש שאסור לישן פרקדן דהיינו על הגב ולא הביא איסור לישן על הבטן. ואולי אפש"ל שלדעת מרן יש לחלק בין קריאת שמע לאיסור שינה, וצ"ע על המשנ"ב ומצווה ליישב.
לחץ כדי להרחיב...
ראה בהלכה ברורה סי' סג אות ב בשעה''צ מה דעת הראשונים הרמבם והש''ע בדבר הזה
 
חזור
חלק עליון