• ברוכים הבאים לפורום החדש להנחלת מורשתו של מרן. אתם מוזמנים להתחבר לפורום ולהיות חלק מהנחלת המורשת!

איסור נגיעה וייחוד

#1
שלום לכבוד הרב,

1. עד איזה גיל מותר לדוד (בין רווק בין נשוי) לגעת באחיינית שלו לשם חיבה (כגון חיבוק ונישוק)?
2. מאיזה גיל יש איסור ייחוד עם קרובה כמו דודה, אחיינית?
3. טפח מגולה באישה, מאיזה גיל אסור לקרוא ק"ש מולו? והאם יש הבדל אם היא קרובה או לא?
 
#2
ב"ה
שלום וברכה.
במענה לשאלותיך בענייני צניעות ויחוד, הנני להשיב לפי סדרן בס"ד.
1. מבואר בדברי מרן הראש"ל שליט"א בספרו ילקוט יוסף פסח ח"ג (עמ' שע, וע"ע לעיל מיניה מעמוד שסא והלאה), ע"פ דברי מרן רבנו הגדול זיע"א בשו"ת יביע אומר ח"ו (חאו"ח סי' יד), שלגבי איסור נגיעה של חיבה בקטנה, שלא אסרוהו חכמים אלא משום הרהור וטרדא, ולא משום ערוה, לכן לפעמים האיסור הוא מגיל שלוש, ופעמים יותר מגיל שלוש, כפי התפתחות הקטנה, שלא אסרו בקטנה כל שאין דעת בני אדם עליהן מחמת קטנותן, ואין כאן שיעור בשנים אלא לפי קטנות גופן, ע"ש. והיינו כל שגוף הקטנה מתחיל לקבל צורה של נערה באופן שגורם שיתכן שדעתם של בני אדם תהיה עליה (אם לא ישמרו אותה בצניעות כמובן), צריך להימנע מקרבה של חיבה כלפיה, מדרבנן על כל פנים. ובשעה שמגיעה לסימני נערות, שכבר נעשית גדולה בהתפתחות גופה, או שהביאה שערות, והיינו בערך בגיל 12 שנים, האיסור הוא מן התורה.
2. איסור יחוד עם קרובת משפחה שאסורה איתו ביחוד, הוא באותו גיל שיש איסור יחוד עם אישה זרה. והאיסור בזה הוא משהקטנה מגיעה לגיל שלוש שנים ויום אחד.
3. ואיסור טפח מגולה באשה לגבי קריאת שמע כנגדה, הרי הוא בדיוק כמבואר בתשובה לשאלה הראשונה בדין נגיעה. וכמבואר בשו"ת יביע אומר הנ"ל לענין זה. והיינו, דכל שגוף הקטנה מתחיל לקבל צורה של נערה באופן שגורם שיתכן שדעתם של בני אדם תהיה עליה (אם לא ישמרו אותה בצניעות כמובן), אין לקרות קריאת שמע ושאר דברים שבקדושה כנגד טפח המגולה ממנה, מדרבנן על כל פנים. ובשעה שמגיעה לסימני נערות, שכבר נעשית גדולה בהתפתחות גופה, או שהביאה שערות, והיינו בערך בגיל 12 שנים, האיסור הוא מן התורה.

בברכה רבה
 
#3
תודה רבה, עוד שאלות בבקשה (למיטב ידעתי אין חיוב שיהיו צנועות עד גיל 7-9 אבל אני בודק לכל מקרה):
4. בהמשך לשאלה אחת, האם מותר להרים אחייניות מתחת לגיל 12 אם אינן צנועות ע"פ ההלכה?
5. לגבי קרובות משפחה קטנות מתחת לגיל 12, האם יש איסור הסתכלות בעלמא אם אינן צנועות ע"פ ההלכה?
 
נערך לאחרונה:
#4
ב"ה
לגבי החיוב לחנך את הקטנות שיהיו לבושות בצניעות, ראוי להבא כאן ציטוט מדברי מרן רבנו הגדול זיע"א בשו"ת יביע אומר הנ"ל (ח"ו סי' יד אות ג), וז"ל:
...אמנם ראיתי להגאון ר' עקיבא סופר זצ"ל בשו"ת דעת סופר (חאו"ח סי' יא), שהעלה לאסור בקטנות משלש שנים ואילך, ושכן מצא להמשנה ברורה בשם שלחן שלמה הנ"ל, שאסרו, מטעם שמגיל שלש שנים ראויות לביאה. וע"פ זה הצדיק את הצדיק דמעיקרא הרה"ג השואל מהר"י יונגרייז ז"ל שצווח ככרוכיא נגד המקילים בזה להלביש את בנותיהם הקטנות בשמלות קצרות ובלי שרוולים, ומקלם יגיד להם שבקטנות ליכא קפידא, והבל יפצה פיהם, שמלבד האיסור דטפח באשה ערוה ששייך מגיל שלש ואילך, ועוד שהרי יש חיוב לחנכן בצניעות עפ"ד תוה"ק, ושלא להרגילן בבגדי פריצות דאסור למספי להו איסורא בידים, ע"ש. ואין ספק שאמת יהגה חיכו שצריך להוכיח בדרכי נועם את הוריהן לבל יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה, כי לכל העם בשגגה, וע"ע בשו"ת תשובה מאהבה ח"ב (סי' רכט אות י') שאותם שמביאים בנות קטנות לבהכ"נ לא יאות עבדין וכו', ע"ש. אבל לענין לאסור לקרות ק"ש ולהתפלל כנגדן, בשעה שהן באות לגבולינו, ואין בידינו למחות, נראה דשפיר סמכינן על האחרונים המקילים הנ"ל. וכ"כ בשו"ת חלק לוי (חאו"ח סי' לו), שאף לפמ"ש הרוקח (סי' שכד) לאסור לקרות ק"ש נגד נשים ההולכות בגילוי זרועות, וכ' האחרונים דהיינו אף באלה שדרכן לילך כך כדרך הפרוצות, אסור לקרות ק"ש כנגדן, אך י"ל דבקטנות דלא שייך לומר בהו דעבדי איסורא ופריצותא, אה"נ שכיון שהולכות כך תמיד לא הוי ערוה ומותר לקרות ק"ש כנגדן, ע"כ. ויש להשיב קצת על טעמו, שהרי גם בנכריות דלא שייך בהו טעמא דעבדי איסורא אפ"ה קרינן בהו טפח באשה ערוה. וכן פסק בפשיטות בבן איש חי (פר' בא אות ח), שנשי הערביים שהולכות תמיד בגילוי זרועות אין לקרות ק"ש כנגדן. וכ"כ הגאון מבוטשאטש באשל אברהם (סי' עה), ע"ש. וכ"ש לגבי ילדות קטנות של ישראל שיש מצוה לחנכן בצניעות עפ"ד תוה"ק כנ"ל. ובסנהדרין (נה:) חשיב נמי תקלה לקטן. וע' בחי' הרש"ש שם, ובמש"כ בשו"ת יביע אומר ח"ג (חאו"ח סי' כח דצ"ז ע"א). ע"ש. ורק זאת הי"ל לומר שבקטנות כאלה שדרכן בכך ליכא הרהור וטירדא וכנ"ל.

עד כאן לשון קודשו השייך לעניינינו וראוי לפרסם.

ובמענה לשאלותיך אשיב:
4. כנ"ל בתשובה 1.
5. עיקר איסור ראיה אסורה, הוא בראיה והתבוננות, אבל בראיה בהעברה בעלמא, או כמתעסק בעניינים שונים ובדרך אגב רואה, מעיקר הדין יש להקל כל שאינו מביאו לידי הרהור.
ולכן גם בנידון השאלה כך הוא הדין, שאם היא כבר לא נחשבת קטנה לפי הכללים שנאמרו לעיל, לפי התפתחות גופה, בראיה דרך העברה בעלמא או כמתעסק, כל שאינו בא לידי הרהור, מותר. ובראיה מכוונת בדרך הסתכלות והתבוננות, יש להחמיר. ואם מביאו לידי הרהור, יש לו להחמיר אף אם היא קטנה.

בברכה רבה
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'