• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com

הכשר הבד"ץ בית יוסף על היין ועל הבשר

#1
שלום וברכה,

בשבת קודש דרש בקצרה אברך אחד בבית כנסת אשכנזי בענין הברכה על יין שיש בו מים וכו', וסיים שגם על האשכנזים ליזהר שיהיה רוב יין כדי שיוכלו לקדש עליו. והוסיף שכיום אין נפק"מ כי כל ההכשרים מקפידים בזה (אמנם רבינו שליט"א אמר בשיעור שזה נכון בנוגע לחברות גדולות, ולקטנות יש לבדוק). אז בא רעיהו וחקרו, אחד שחיבר חוברת עבה בענין היין..., וטען שזה נכון לכל הבדצי"ם חוץ מהבד"ץ בית יוסף שאין לסמוך עליו בזה... קמתי והערתי לו בתקיפות אבל בדרך ארץ, איך הוא מעיז להוציא לעז ברבים על הכשר מפורסם ושבמיוחד הוקם כדי להקפיד בין השאר בענין זה וכו'. ולאחר שהרגיש בטעותו, עמד ואמר שהוא מתקן דבריו, וכוונתו הייתה שכל הבדצי"ם הסכימו לו להיכנס ולברר מה קורה אצלם, חוץ מהבד"ץ בית יוסף שלא הרשו לו. ולא רק זה, אלא שאינם נותנים לאף אחד להיכנס אצלם. אם כן, סימן שיש להם מה להסתיר... עכ"ד.

והנה יודע אני בעצמי שאין אלו אלא גיבובי דברים, וכנראה שהוא נפגע מזה שלא החשיבו אותו מספיק כדי לתת לו ליכנס, וחוץ מזה עלינו לסמוך על הרה"ג רבי משה יוסף שליט"א ולהיות רגועים שברוך ה' הוא ממשיך את הדרך שהנחה לו מרן אביו זצ"ל, ועוד, שכל ענין שהוקם על ידי צדיק, אין הקב"ה מביא תקלה על ידו.

רק הייתי רוצה שיורוני מה להגיד לאותם האברכים שאני פוגש, וביניהם אחד ששמע בשם הראשון לציון שליט"א (כנראה שהכוונה על בעל החוברת הנ"ל שאמר שדיבר בזה עם רבינו שליט"א) שאין לקדש היום כי אם על יין ולא על מיץ ענבים. ואמרו לי שישמחו מאד שאגיד להם שרבינו הראשון לציון שליט"א הורה להדיא שאפשר לסמוך על הכשר הבד"ץ בית יוסף בנוגע ליין לקידוש. וכן אחד מהם שנמצא בתחום השחיטה אמר לי אותו דבר בענין הבשר, שישמח מאד לשמוע שרבינו שליט"א הורה לסמוך על הכשר הבד"ץ בית יוסף בענין השחיטה, כי משוכנעים הם ממש שהכשר זה אינו ראוי לאברך בן תורה. (ועוד הוסיף ואמר לי שרגיל הוא לומר לספרדים שלא יגעו כלל לבשר בהכשר העדה החרדית, גם באופן שהם אומרים שכשר הוא גם לדעת הבית יוסף. והנה זה כבר שמענו מפי רבינו שליט"א באחד השיעורים).

תודה רבה מראש,

בברכה.
 
#3
ב"ה
שלום וברכה, ושאלת חכם חצי תשובה, ומאן דאמר כולה לא משתבש.
ובתחילה ראיתי להעתיק מה שכבר השבנו מלפני למעלה משנה לאחת השאלות מהאתר בזה"ל:
שאלה:

שלום וברכה
האם יש בעיא בכשרות בד"ץ בית יוסף? יש שמועות שיש בעיה. ועוד, שהרב יצחק יוסף אמר בהרבה שיעורים שצריך לאכול "חלק בית יוסף" והדגיש שהוא לא מתכוון ל"בד"ץ בית יוסף"…

תשובה:
שלום וברכה!

אנו לא מחווים דעה להכשיר או לפסול חלילה גוף ציבורי כגון של כשרות וכל כיו"ב.

לענין הלכה יש לנו את הכלל המסור בידינו "עד אחד נאמן באיסורים", אבל מעבר לזה, כמה לסמוך על רמת ההידור בכשרות זו או אחרת, אם בכלל יש בזה ענין, הרי שזה ענין אישי שכל אחד סומך בזה על מה שמקבל מרבותיו.

בענין השאלה הנוכחית, אנו לא שמענו דברים ברורים מרבותינו, ולנסות לשער בדעת רבותינו בעניינים שכאלו, זה לא מתפקידנו.

לכאורה ההנהגה הנכונה בכל כיו"ב, לסמוך על הכלל ההלכתי "עד אחד נאמן באיסורים", ולהאמין את מערכת הכשרות בכל מה שמצהירים, כל עוד לא אתרע חזקתייהו להדיא ע"י חכמי ישראל, או ע"י פסק בית דין ברור שמריע את חזקת גוף הכשרות.

דברים אלו נאמרים בכלליות על כל גוף כשרות וכדומה, וכמובן יש בהם תשובה גם על עצם השאלה הנוכחית.

ביקרא דאורייתא

עד כאן

והנה מאז נפגשנו ברוך ה' כמה פעמים עם מרן שליט"א, ובאחת הפעמים, אחר כינוס של רבני קו ההלכה, בנוכחות רבנים רבים שמשיבים שם, שאל אותו הרה"ג ראובן זכאים שליט"א (בעקבות השאלה הנ"ל מהאתר), שיש שחששו שמא מתכוין לרמוז בהסתייגות זו שלא לסמוך על כשרות בית יוסף, והשיב חד משמעית, חלילה וחס, אני פשוט מנוע מלהזכיר שמות של גופי כשרות, יש בזה חשש של "ניגוד עניינים" (מושג חוקי שמגביל מכח התפקיד), כבר תבעו את הרב אברהם אחי בענין כזה, לכן אני נזהר, אבל ח"ו אין שום חשש. (כך היו הדברים פחות או יותר לפי מה שאני מצליח לזכור כעת.)

ולגופו של ענין בנושא הפיקפוקים בגופי כשרות, יעויין עוד בתוך הדברי פתיחה שבחוברת "נאמנות במסורת ההוראה והדיינות בדורנו", כמדומני שישנה כאן באתר.

ביקרא דאורייתא
 
נערך לאחרונה:
#4
חבל ששמת זאת באשכול שאיננו יכולים להגיב בו. לו רק...
נ.ב. באופן כללי אם מי מהקוראים חושב לנכון להוסיף או לחדד דברים חשובים בפורום זה לתועלת הכלל, יוכל להודיעני בהודעה פרטית, ואשתדל עד כמה שניתן ושיתאים לשלב דבריו בשמו, אא"כ יבקש שלא להזכיר שמו.
 

מורשת מרן

Administrator
חבר צוות
#5
נ.ב. באופן כללי אם מי מהקוראים חושב לנכון להוסיף או לחדד דברים חשובים בפורום זה לתועלת הכלל, יוכל להודיעני בהודעה פרטית, ואשתדל עד כמה שניתן ושיתאים לשלב דבריו בשמו, אא"כ יבקש שלא להזכיר שמו.
אפשר גם לפתוח אשכול ב"בית המדרש", ולציין את השאלה שנשאלה ב"שאל את הרב", עם קישור, ולהגיב מה שרוצים.
 

הרב שמעון ללוש

Active member
חבר צוות
#6
הנני לצרף כאן תשובת מרן שליט"א בענין היחס לכשרויות:

בס"ד, ‏י"א טבת תש"פ, 502-2/פ'

לכבוד היקר והנעלה, ה"ה כש"ת שניאור זלמן הכהן נ"י

שלום רב,

לשאלתו מי שמקפיד לאכול בשר חלק, ומתארח אצל הוריו או הורי אשתו, והם אינם מקפידים רק על חלק, ואוכלים גם כשר, האם אפשר לאכול אצלהם עופות בהכשר הרבנות.

הנה בכל המשחטות נמצאים אנשים יר"ש המפקחים על השחיטה והמליחה שתעשה כדבעי, וביקרתי בכמה משחטות והן כל יקר ראתה עיני, שהם עושים הכל כפי הדין, ועד אחד נאמן באיסורין, ולא איתרע חזקתייהו, והם עומדים בחזקת כשרות כפי הדין וההלכה, וכמעט שאין הרבה הבדל בשחיטת עופות בין הבדצי"ם למיניהם לבין הרבנות הראשית מהדרין, ובודאי שאין להטיל דופי על כל סוגי תעודות רבנות המוכרת, שע"פ ההלכה בענין העופות אפשר לסמוך על הכשר הרבנות, וקאי בחזקת כשר ומ"מ יש כמה חומרות שנוהגים בהם כמה רבנויות ובדצי"ם למיניהם, ולכן יש נוהגים להחמיר גם בעופות לקנות בהכשרים של הבד"צים שרגילים בני תורה לקנות מהם, ובבשר בקר יש להקפיד לאכול אך ורק בשר חלק, ולא לאכול בשר כשר.

ויש להבהיר שבודאי הגמור באופן כללי אפשר לסמוך על הכשרויות של הרבנות הראשית למצרכים שונים, כמו במבה וופלים, שוקולדות, וכל מיני ממתקים. ואפי' חומרא אין בזה. וכ"ש שיש לסמוך על כשרות מהדרין של הרבנויות שיש להם חזקת כשרות, ואחזוקי איסורא לא מחזקינן, ועד אחד נאמן באיסורין כל עוד לא איתרע חזקתו. ולכן אפשר לסמוך על הכשרים שעומדים בראשם אנשים תלמידי חכמים ויראי שמים מרבים, יראי ה' וחושבי שמו.

ואמנם כאשר בראש הרבנות המקומית עומד מי שיש לו השקפות מוזרות, ומיקל בכל דבר בקלות ראש, בבחינת הכל מותרים לכם, בודאי שיש להמנע מלסמוך על רבנות כזו, אם ידוע לו הדבר בבירור. ויש הכשרים העושים על פי הדין, ומסתמכים גם על כללי הפסיקה, כגון נטל"פ בדיעבד, דבר המעמיד כשהוא נותן טעם לפגם, ספק ספיקא, ושאר דברים המבוססים על פי כללי הפסיקה. ובזה יש המחמירים ואינם רוצים לסמוך על זה, ורוצים לנהוג לפי דעת כל הדעות, יבואו עליהם ברכה. ויבורכו מפי עליון, אבל לא בשביל הנהגה כזו יפסלו הכשרים אחרים. וכגון בענין הג'לאטין, שאף שביביע אומר חלק ז' העלה להקל בזה, הרי יש פוסקים חשובים שהחמירו בזה, וכמו שהביא ביביע אומר שם, ועל כן בדרך כלל הבדצי"ם אינם מסתמכים על קולות כאלה ואחרות, אלא עושים שיהיה הדבר לכולי עלמא.

ובכן, ההכשרים של הבדצי"ם למיניהם בודאי שהם מעולים ומהודרים, וכך נוהגים מרבית בני התורה ה' עליהם יחיו. אבל אין לפסול הכשרים אחרים ולומר שהם נגד ההלכה חלילה, ולומר עליהם טרף וכדומה, כי יש שם רבנים חרדים יראי שמים, אלא שמסתמכים על כמה קולות שכתב הגר"מ פינשטיין ועוד אחרים. ובממתקים א"צ לחוש שמא עירבו בהם שומן מן החי וכל כיו"ב, שבממתקים יש מוצרים קבועים המגיעים לביה"ח, ומשגיח הכשרות בודק זאת על פי הקבלות, ובהתאם לכך ניתנת הכשרות.

ולענין בשר, יש להחמיר בזה ולרכוש בשר בהכשר מהודר ביותר העושים לפי שיטת מרן הבית יוסף, כמו ההכשר גלאט-חלק של הרב לנדא וכדומה, ויש להתייעץ עם יראי שמים לדעת איזה בד"ץ הנוהג לפי שיטת מרן הב"י ולרכוש רק מבד"ץ כזה. אינני בקי בכל הבדצי"ם, ויש לשאול לחכמים על כך.

ולענין אבקת חלב נכרי, ע' בילקוט יוסף איסור והיתר ח"ב (עמ' צ"ו), דמבואר, דאבקת חלב של גויים שמערבים בשוקולד וכדומה, עם הכשר מהרבנות, מעיקר הדין אין באבקת חלב נכרי איסור משום חלב נוכרי, אחר שידוע שעושים אבקה זו מחלב פרות. וחוששים לערב בו חלב בהמה טמאה. וכן דעת החזון איש, זקן אהרן, ציץ אליעזר, אגרות משה, ישכיל עבדי, לבושי מרדכי, ועוד. ומעיקר הדין מותר לאכול שוקולד זה, אולם עם כל זה אנו נוהגים להחמיר בזה, אך לקטנים ובפרט לתינוקות יש להקל ליתן להם גם במיני מתיקה.

וע"ש בהערה טעמי ההלכה ונימוקיה, די"ל דגזרת חכמים היתה על חלב שחלבו גוי, אבל לא על תערובות של אבקה שמעורבת במוצר שלפנינו, (ואין הנידון אם מותר לעשות אבקה, אלא אחר שהאבקה כבר נעשית), ונשאר רק החשש כשלעצמו דאולי מעורב בו חלב טמא, וכדי להוציא חשש זה, די במה שהרבנות מבררת שמדובר באבקה הנעשית מחלב פרות בלבד, ובנוסף לכך שיש חוק מטעם המדינות האוסר לערב סוגי חלב עם חלב פרות, ויש עונשים כבדים על כך, ומירתת, בצירוף סברת הפר"ח דכשאין בהמה טמאה בעדר, לא חיישינן לתערובת חלב טמא. וכן אם החלב של בהמה וחיה טמאים יקר יותר, י"א דבזה לא גזרו שמא יערב חלב טמא, לכן מעיקר הדין אין לחוש בזה, וע"ש עוד באריכות לבאר ענין זה, ועכ"פ רבים נוהגים חומרא בזה, ולא לאכול מוצר המעורב באבקת חלב נכרי. בפרט כאן באר"י שניתן להשיג בקלות הכשרים שיש בהם אבקת חלב ישראל, ולא צריכים להיזדקק להיתר של החזון איש הנ"ל.

ומה ששאל במי שמסופק אם אמר ברך עלינו או ברכנו תוך ל' יום לז' חשון, בש"צ קבוע שכופל התפילות בלחש ובחזרה, האם גם בפחות מל' יום אם מסופק לא יחזור.

עיין בספר ילקו"י תפלה ב' (סי' קי"ד סעיף ח') בהערה, שבארנו שם ודע שאם הוא ש"צ קבוע, די לו בשמונה עשר יום כדי שיתרגל לשונו לומר כהוגן, בצירוף החזרות של שחרית ומנחה, וכ"כ במאמר מרדכי (סי' קי"ד ס"ק ט"ו), וכן הסכים בשלמי ציבור (דף קכ"א ע"ד), וכ"פ מרן החיד"א בקשר גודל (סי' י"ד אות י"ח), וכ"ה בהליכות עולם ח"א (עמ' קל"ג). וכן אם הוא בטוח שכבר התרגל לומר ברך עלינו, יכול לסמוך על השערתו שמסתמא אמר ברך עלינו.


בברכת התורה,​

יצחק יוסף​

הראשון לציון הרב הראשי לישראל
ונשיא הרבנות הראשית לישראל​
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'