• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com
  • לקראת יום השנה השביעי למרן, יצא לאור בס"ד קובץ בית יוסף תשפ"א (גליון מו) לרכישה באתר "מורשת מרן שופס": shops.moreshet-maran.com

הנאה מדברי תורה, וכן אם יש להעדיף כתב עגול להדפסת פסוק

#1
שלום רב,

אדריכלית הרוצה לרשום על כרטיס ביקור את הפסוק: "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן" (משלי כד, ג), על תמונת בנין חלקו כבר בנוי (שעל זה יכון תחילת הפסוק) וחלקו נראין רק קוי התכנון (על זה יכון סיום הפסוק). ולהשתמש בפסוק להעביר מסר, דהיינו, "בחכמה יבנה בית.... ובתבונה יתכונן!!! ". אם מותר לעשות כן או שיש לחוש לאיסור הנאה מדברי תורה (כמבואר בשבועות טו: דאסור להתרפאות בדברי תורה, ובריף ריש ברכות, ובשו"ע יו"ד סימן קעט סעיף ח ויב). וכן אם נידון דידן תואם לתנאי שכתב ביביע אומר (חלק ג או"ח סימן טו אות ה והלאה) בענין השמעת הקלטות שיש בהם דברי תורה ותפילה והזכרת ש"ש, שצריך שיהיה בכובד ראש ובמקום מצוה.

וכן על צד ההיתר, אם יש להעדיף כתב עגול או שכתב מרובע שלנו אין דינו ככתב אשורי ויש להקל בו לכתחילה (לא יצא לי דבר ברור ממש"כ בילקוט יוסף שובע שמחות חלק א עמוד סז והלאה). וכן אם יש צורך לשנות מהפסוק, אי סגי בהשמטת אות ו (כגון יתכנן עם חולם במקום יתכונן מלא).

תודה מראש.
 
נערך לאחרונה:

הרב שמעון ללוש

Active member
חבר צוות
#2
ב"ה
שלום וברכה.
במענה לשאלתך אם מותר להשתמש בכתיבת פסוק עבור תועלת שיווקית וכודמה.
הנה בספר ילקוט יוסף שובע שמחות הלכות מזוזה (בקונטרס ההוספות סעיף קא) בזה הלשון:
יש אומרים שאין להתיר לתלות מזוזה על הצוואר בשרשרת כעין קמיע למזל ושמירה. או לתלותה במכונית. ויש מקילין בזה, וכן עיקר לדינא, כשעושה כן מצד אמונה. ולא בשביל תכשיט גרידא. עכ"ל. והוא ע"פ המבואר בהליכות עולם ח"ח (פר' כי תבא ה"ד), ע"ש.
ומבואר דאמנם לשם שמירה כיון שעושה כן מצד האמונה, רשאי לסמוך על המקלים ולהשתמש בפסוקי התורה לתועלת עצמית, וגם זה דוקא כשנעשה בדרך כבוד ויקר.
אבל להשתמש לצורך שיווקי, לכאורה נחשב הדבר שלמעשה מוציא את יקר תפארת קדושתו של הפסוק לחולין, ע"י שמשתמש בו לכוונת חול גמור, ומאידך לא ניכר שום כבוד ויקר לגבי הפסוק ע"י זה, ועל כן נראה שבודאי יש לאסור לכל הדעות המובאות שם, והוא ע"פ מאי דתנו רבנן (סנהדרין קא.), הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר, והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו, מביא רעה לעולם. מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקדוש ברוך הוא, ואומרת לפניו רבונו של עולם, עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים. ע"כ. ועי' במג"א (סי' תקס סק"י), ובט"ז (שם סק"ה), ובשו"ת יביע אומר ח"ג (חאו"ח סי' טו אות ה), ובדברי מהר"ם שיק שהוזכרו שם, וביבי"א ח"ד (חיו"ד סי' כ אות י) בשם מהרש"ג, ע"ש.
[ויש עוד להאריך על ענין הגרוע מזה, לגבי כל מיני פרסומות שעושים בחוצות ע"י פסוקים ודברי חז"ל באופן שמוציא משמעות לשון התנ"ך או לשון דברי אלקים חיים של רבותינו, מתוכן קדוש לכבוד הבורא לכוונת חולין להעצמת חיי חומר, וכמו תדירן ושאינו תדירן תדירן קודם, וכן רחמנא לצלן אחד מי יודע אחד אני יודע רק במקום פלוני תוכל למצא וכו', עפ"ל, והרי זה לענ"ד ממש חילול הקודש בידיים, ואני דן אותם לזכות שבודאי עושים כן מתוך קלות דעת גמורה וקטנות המוחין, שלא למדו בישיבות הקדושות, ואין להם את החוש להבחין בין טוב לרע, וחיי המתירנות וחופש הדיבור והתקשורת בעכרנו, ה' הטוב יכפר בעד, ויגאלנו גאולת עולם לעד. ולדעתי ראוי ונכון מאד למי שיש בידו לעורר על הדבר, ואין כאן מקומו.]

בברכה רבה
 
#3
שלום הרב,

תודה רבה על תשובתכם בענין הכרטיס ביקור. והנה, כתוצאה מהלחץ לקראת תערוכה ביום שני, לא המתינו יותר לתשובת הרב, והבוקר בשעה 10:30 יצאו הכרטיסים לדפוס, וכבר הדפיסו 300 עותקים בעלות של 175 ש"ח. והנה בפועל בכרטיסים אלו, כל מחשבתה של האדריכלית, הינה להמחיש למתעניינים שתכנון דירה דורש מחשבה, ולכן בא הפסוק ללמד לקח על חשיבות הענין. (ולא השתמשה בפסוק לחלקו כפי שכתבתי בשאלה הקודמת).

וזה תואר הכרטיס.





יורנו המורה לצדקה איך להתנהג בדיעבד, אם צריכים להדפיס שוב ללא הפסוק או לא, ושכרו כפול מן השמים.

תודה רבה ומחילה על הטרחא.
 

הרב שמעון ללוש

Active member
חבר צוות
#4
ב"ה
שלום וברכה.
נראה לענ"ד, ובפרט שמדובר לאחר מעשה, די"ל במקרה זה, מאחר שלא חילקו הפסוק 'לשרת כסיסמה' לחלקי התמונה ולשיווק, אלא עבור מטרת מחשבת האדריכל החיובית לכשלעצמה כפי שכתבתם, והרי אין להתכחש שגם זו היתה מטרת שלמה המלך ע"ה ללמד בחכמתו, שצריך תכנון נכון לבניית בית ותבונה לכננו על נכון, וא"כ כשמביאים את דבריו בהקשר הנכון להם, ובפרט שכתוב תחתיו מקור מוצאו בתנ"ך כפי שעשו כאן, מעתה נראה שאין בזה נימת זלזול או חילול הקודש לחיי חומר, אלא להסתייע מהדבר היקר לנו שהוא התנ"ך שמלמד אותנו חכמת חיים, ששם מבואר שצריך חכמה לזה, ולפיכך יש בזה כבוד לפסוקי התנ"ך, שמייקרים אותם להסתייע מהם ולהביא ראיה מכחם הגדול.
ולכאורה יש לדמות זאת למה שהתירו להשתמש במזוזה כקמיע, וכפי שהבאתי בזה בתשובתי הראשונה, וטעם ההיתר מפני שעושה כן מתוך כבוד למזוזה ולכן לוקח דווקא אותה לשמירה, וזה עצמו מכבדה, שסומך על מעלתה, והכא נמי שלוקח את הפסוק להוכיח ממנו על החכמה הנצרכת לתכנון הבנייה, שמביא דווקא מפסוקי תורתנו הקדושה מחמת ההערכה אליה שדווקא היא יכולה לשמש כראיה לדבר וכמורה דרך, ולא מביאים ממקורות אחרים כי מה לנו ולהם. והבן.
ותהילות להי"ת שלא הביא תקלה על ידכם, אחר שביקשתם להימלך בעצת חכמים, ונתן בדעתכם לסדר הפסוק אחרת ממה שהייתם סבורים קודם לכן, אשריכם ואשרי חלקכם!

בהצלחה רבה
 
נערך לאחרונה:

קישורים לאתר 'מורשת מרן'