• ניתן למסור שמות לתפלה בציונו של מרן בערב ראש השנה, במעבר לאתר מורשת מרן הראשי, ולחיצה על הבאנר. שנה טובה ומבורכת!

נטילת ידיים בכלי שיוצא מבית הכסא

#1
שלום לכבוד הרב,

האם יש לחשוש ליוהרא או להוצאת לעז על הראשונים אם כשאני יוצא מבית הכסא אני נוטל ידיים בכלי. כפי שהבנתי כל הרבנים הספרדיים בדור הקודם, כולל המקובלים (כמו הרב עובדיה זצוק"ל, הרב יצחק כדורי זצוק"ל, הרב אפרים הכהן זצוק"ל וכל רבני ישיבת פורת יוסף - ובכלל שלא היה שם כלי נטילה בבית הכסא בישיבה) נהגו לרחוץ ידיהם או ליטול ג' פעמים לסרוגין ללא כלי (-ולא הצלחתי להבין כל כך טוב מילקו"י איך היה נוהג הרב עובדיה זצוק"ל בזה, משמע שהיה נוהג עם כלי מידי פעם). ויש אומרים שספרדי שאינו ידוע בחסידותו לא ינהג כן מחשש הנזכר. (ואציין שהחזו"א כן היה נוהג כך)

תודה.
 
נערך לאחרונה:
#2
ב"ה
שלום וברכה
במענה לשאלתך אם רשאי להחמיר ליטול ידיו בכלי אחר יציאתו מבית הכסא או שיש לחוש ליוהרא,
הנה מרן הראש"ל שליט"א, על אף שראה וידע דעתם של גדולי החכמים שמעיקר הדין שפיר דמי להקל בזה, אולם כתב בספרו ילקוט יוסף, שהמחמיר ליטול בכלי, תבא עליו ברכה. ומוכח שאין לחוש ליוהרא.
וטעם הדבר, מפני שלא ביארו לנו טעם הדבר מדוע היקלו בזה, אם מפני שסברו שאין בזה כל ענין וצורך, וא"כ אחר שיש חולקים וסוברים שראוי להחמיר, לנו מותר לחוש לדעת המחמירים. ואם מפני שעבורת היה ביטול תורה וגודל חסידותם וניצול זמנם, ואנו לא במדרגה כזו של ביטול תורה. ועכ"פ מכיון שלא ביארו לנו טעם הנהגתם, ולמול עינינו אנו רואים בזה מחלוקת אם ראוי להחמיר או לא, ומרן הראש"ל שליט"א הכריע שהמחמיר בזה תבא עליו תברכה, א"כ מבואר יוצא שכן יש מקום להחמיר, והמחמיר בזה תבא עליו ברכה, ובפרט בדבר שאין בו טרחה יתירה, ותלוי בטהרתן של ישראל, לבל ישלטו בם החיצונים להפריעם בעבודת הקודש. (ומצינו כמה הלכות שיסודם בחשש של רוח רעה, כמו בצל קלוף, ובית הכסא, וכדומה, שמרן זיע"א נקט בהם לצד החומרא ולא היקל בהם כלל, ודו"ק.)

בברכה רבה
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'