• אתר זה משתמש בקובצי Cookie כדי לעזור לך להתאים אישית תוכן, להתאים את החוויה שלך ולשמור אותך מחובר אם אתה נרשם.
    על ידי המשך השימוש באתר זה, אתה מסכים לשימוש שלנו בעוגיות. למד עוד.
  • סקר: לקראת יום השנה השמיני להסתלקותו של מרן, באיזו פעילות משותפת לכל חברי הפורום היית רוצה להשתתף? לחץ כאן למעבר לסקר

[פרשת עקב] חידושי רש״י - בלעדי לפורום מורשת מרן

#21
כל רצונו של הבאר הרחובות לבאר לקורא שלא מכיר ומבין מושג זה של ו' ההיפוך ושכשכתוב ושמר עם ו' ההיפוך זה כאילו נכתב ישמור.

כיון שבניגוד לו' המהפכת מעתיד לעבר המנוקדת בדר"כ בצורה שונה מו' החיבור ו' המהפכת מעבר לעתיד מנוקדת אותו דבר ואף שלרש"י ברור שזה לשון עתיד יש
עניין לפרש כן לקורא שלא יטעה כי רואה לנגד עיניו לשון עבר(לכאורה).
לדעתי כל דבריך גם אם נרצה לבאר כך לא נוכל להעמיס כן ברש"י. ולכל היותר אפשר לכתוב בהערה למטה כהצעה לפירוש לפסוק(בלי קשר לרש"י)
ויכוחינו הוא האם מ״ש הבאר רחובות כדי שלא יטעה לקורא או שהוא מעמיס כן ברש״י, ובאמת שההבנה הפשוטה הוא שהוא מבין כך ברש״י, ויצא לי בזמן הזה לעיין בכמה הסברים אחרים שלו ברש״י וכל חיבורו הוא בהבנת רש״י ולמה להעמיס בכוונתו דבר שהוא לא אומר וכפי שכתבתי כוונתי וכוונת הבאר רחובות היינו חדא וההערה שלך על הניקוד כלל לא מובנת דרש״י פעמים רבות משנה את הניקוד לפי העניין וככלל נראה שדרך הלימוד שלי שונה משלך.
בכ״א כבר אין לי בעיה להודות שרש״י ייתכן שלא התכוון כן ומודים דרבנן היינו שבחייהו וגם באתי לומר כן לפני שראיתי את הבאר רחובות בפנים, כבודו רוצה להסביר שהבאר רחובות לא נחת לפרש את הה״א ברש״י אך לענ״ד הוא כן נחת לפרש.
ואע״פ שלא רציתי להאריך בכך אאריך וגם אאריך, דכתב הבאר רחובות כך: כדי דלא תטעה לומר הו״יו״ במלת ושמר היא לחיבור ובאמת כוונת הפסוק על לשון עתיד לכן קאמר ישמור לך הבטחתו ורצה לומר הוי״ו היא וי״ו ההיפוך עבר לעתיד ושמר וכאלו כתיב ישמור היינו עתיד גמור עכ״ל
גם אם תדקדק בדבריו ״דלא תטעה״ הרי למה לי לטעות בכך אם לא ינקד רש״י את הוא״ו כוא״ו ההיפוך ואדרבה לולא שכוונת הפסוק על לשון עתיד למה לי לא לומר כך, והרי הוא אומר בהדיא שכל הסיבה שכן ננקד כך הוא משום שכוונת הפסוק לא כך, ועוד אח״כ מאריך ואומר ורצה לומר הוי״ו היא וי״ו ההיפוך עבר לעתיד וכו׳ משמע שזוהי כוונת רש״י לשיטתו לנקד כך.
ויותר מזה אל תתפוס את הבאר רחובות בלשונו ׳דלא תטעה׳ פירוש שפשוט הוא כך דאל״כ למה לרש״י להגיה זאת בפסוק אם זה כה פשוט גם בלעדיו, ואף אם נימא כן אתה הראת לדעת שרש״י הוצרך לעשות תיקון בפירושו לפי דברי הבאר רחובות, ולמה הוצרך אם זה כה פשוט וכל דברי רש״י בסלע ואין אות ומילה ומיותרת, וגם לפי זה שרש״י בא שלא תטעה הרי סופסוף איכא ה״א לומר איפכא וכל רצוננו הכא לבאר למה אין לומר כן.
ואל תבוא לומר שרש״י בא להוציא מטעותם של כסילים שלא יודעים מקרא או הבנה, חדא דח״ו להגיד כן על רש״י ועוד דרש״י בפירושו בא לפרש המקרא ולא להוציא מטעות של אנשים, וכל דקדוקו של מר כי הבאר רחובות כתב כדי דלא תטעה הוא בפשיטות דכך היה קשה לרש״י כדי דלא תטעה, ואח״כ הולך ומבאר למה לי לטעות דהרי הו״ו יש לפרשו ו״ו החיבור ואז מביא הסיבה למה לא לומר כן אלא ע״כ צריך לומר אחרת וכך דרך לכתוב קושיא ותירוץ בין בראשונים בין באחרונים.
והארכתי יותר מהצורך להסביר דברים פשוטים ודו״ק.
 
נערך לאחרונה:
#22
....וההערה שלך על הניקוד כלל לא מובנת דרש״י פעמים רבות משנה את הניקוד לפי העניין וככלל נראה שדרך הלימוד שלי שונה משלך.
אם לא הובן אסביר, ו' ההיפוך משמשת בשני פנים. האחד מעבר לעתיד, והשני מעתיד לעבר. ויש הבדל ביניהם שו' מעתיד לעבר הניקוד שונה ויהיה במקום שוא פתח ואחריו דגש חזק או אם יש יוד שואית הו' תנוקד בחיריק והשוא יפול.

במקרה שלפנינו מדופר על הפן הראשון מעבר לעתיד(שמר=עבר, ושמר=ישמור) אין הבדל בניקוד בו' ההיפוך מעבר לעתיד לבין ו' החיבור שניהן בשוא. ולכן כיון שלאו כולי עלמא בקאי בדקדוק ונכתב פועל שנראה כפועל עבר רש"י כותב שהוא בעצם פועל עתיד.

בכ״א כבר אין לי בעיה להודות שרש״י ייתכן שלא התכוון כן ומודים דרבנן היינו שבחייהו וגם באתי לומר כן לפני שראיתי את הבאר רחובות בפנים, כבודו רוצה להסביר שהבאר רחובות לא נחת לפרש את הה״א ברש״י אך לענ״ד הוא כן נחת לפרש.
בודאי שרש"י בא לשלול הבנה, שלא נפרש לשון עבר כי הניקוד דומה. אך לא יותר מזה.

......
גם אם תדקדק בדבריו ״דלא תטעה״ הרי למה לי לטעות בכך אם לא ינקד רש״י את הוא״ו כוא״ו ההיפוך ואדרבה לולא שכוונת הפסוק על לשון עתיד למה לי לא לומר כך, והרי הוא אומר בהדיא שכל הסיבה שכן ננקד כך הוא משום שכוונת הפסוק לא כך, ועוד אח״כ מאריך ואומר ורצה לומר הוי״ו היא וי״ו ההיפוך עבר לעתיד וכו׳ משמע שזוהי כוונת רש״י לשיטתו לנקד כך.
כפי שהסברתי לעיל, אין הבדל בניקוד בו' ההיפוך מעבר לעתיד. שניהן בשוא.

ויותר מזה אל תתפוס את הבאר רחובות בלשונו ׳דלא תטעה׳ פירוש שפשוט הוא כך דאל״כ למה לרש״י להגיה זאת ...
כנ"ל. אין הבדל ואין מה להגיה.

ואל תבוא לומר שרש״י בא להוציא מטעותם של כסילים שלא יודעים מקרא או הבנה, חדא דח״ו להגיד כן על רש״י ועוד דרש״י בפירושו בא לפרש המקרא ולא להוציא מטעות של אנשים, וכל דקדוקו של מר כי הבאר רחובות כתב כדי דלא תטעה הוא בפשיטות דכך היה קשה לרש״י כדי דלא תטעה, ואח״כ הולך ומבאר למה לי לטעות דהרי הו״ו יש לפרשו ו״ו החיבור ואז מביא הסיבה למה לא לומר כן אלא ע״כ צריך לומר אחרת וכך דרך לכתוב קושיא ותירוץ בין בראשונים בין באחרונים.
והארכתי יותר מהצורך להסביר דברים פשוטים ודו״ק.
כדי להשיב על זה לא צריך יותר מאשר לצטט מהקדמת באר הרחובות וז"ל:
"...וכאשר הגעתי בדקדוקי רש"י, פניתי לחכמים אמתיים בחכמה זו, ולא מצאתים. ואחר כך שאלתי למתחכמים, ואין מגיד לי. יש מהם השיבני בריתחא ובגאוה לאמר- לך הרף ממני לפי בעל דקדוק אני?!ואידך השיבני בבדיחותא- כלך מדרך זו, מה לך להתעסק בדקדוקי עניות?

ותשובת האחרון הכבידה עלי יותר ממכולם כי השיבני: עיין במזרחי ושאר מפרשי רש"י. וכאשר עיינתי בספריהם לא הבנתי דבריהם ומכל שכן דברי רש"י.......

..ומצאתי רבי נאה מדקדק הגדול, כבוד מורנו הרב שמואל פוזנא ולמדני שנים רבות.....וכאשר התעסקתי בחכמת הדקדוק יותר מעשר שנים אמרתי לא טוב היות האדם לבדו...והמצאתי את נפשי ללמד אחרים.
ובעבור כי מספרי הדקדוק קשה ללמוד עם מתחילים בחכמה זו...קמתי וחברתי חיבור קטן..גירסא דינקותא......ורבים למדו מתוך חיבורי מעצמן....וכאשר שמעו מפי ביאורי דקדוקי רש"י אמרו היטב אשר דיברת אכן כללי הדקדוק המה מרובים והוצרכנו להתעסק בחכמת הדקדוק זמן הרבה ומה נעשה בזאת התורה ארוכה מארץ מידה?
....תחבר חיבור נאה על דקדוקי רש"י בלישנא קלילא כאשר אנו שומעים מפיך....."ע"כ דבריו.

והדברים מדברים בעד עצמם.
 
#23
אם לא הובן אסביר, וכו׳
יעזרני ה׳ על דבר כבוד שמו להסביר דבריי שיובנו כדבעי.
אם לא הובן אסביר, ו' ההיפוך משמשת בשני פנים. האחד מעבר לעתיד, והשני מעתיד לעבר. ויש הבדל ביניהם שו' מעתיד לעבר הניקוד שונה ויהיה במקום שוא פתח ואחריו דגש חזק או אם יש יוד שואית הו' תנוקד בחיריק והשוא יפול.

במקרה שלפנינו מדופר על הפן הראשון מעבר לעתיד(שמר=עבר, ושמר=ישמור) אין הבדל בניקוד בו' ההיפוך מעבר לעתיד לבין ו' החיבור שניהן בשוא. ולכן כיון שלאו כולי עלמא בקאי בדקדוק ונכתב פועל שנראה כפועל עבר רש"י כותב שהוא בעצם פועל עתיד.
אה״נ כבודו מחזק את דבריי אם הוא לא שם לב, אך אחזור שנית ואומר כי ייתכן שהיה לפני רש״י מספר ניקודים במילה ״ושמר״ ובא לשלול אותם, דניסיתי להסביר כבר כי רש״י בא להחליט הדקדוק וכבודו ניגש לרש״י כאילו הניקוד כבר לפניו ואינו כן, דרש״י מתייחס ללשנא דקרא בדיוק כמו ללשנא דתלמוד - ללא ניקוד, והניקוד שיש לפניך בחומש הוא בוודאי לפי רש״י ודו״ק.
בודאי שרש"י בא לשלול הבנה, שלא נפרש לשון עבר כי הניקוד דומה. אך לא יותר מזה.
כבודו עדיין מפספס את ה״בשר״ שאני והבאר רחובות מסבירים, דאין לפרש ככה בגלל דיוק לא נכון אלא בגלל שכוונת הפסוק לא כך ותו לא והוא כל תכלית דברינו שבשבילהם קמנו באותו בוקר תהילות לה׳, דללא הכרח זה הייתי מפרשו בלשון עבר, ולכן אינני מבין עדיין על מה כל הברקים והרעש שאתה עושה, אלא״כ עדיין קשה לך על שקשה לי על דברי הסיפא בבאר רחובות.
כדי להשיב על זה לא צריך יותר מאשר לצטט מהקדמת באר הרחובות וז"ל:

....תחבר חיבור נאה על דקדוקי רש"י בלישנא קלילא כאשר אנו שומעים מפיך....."ע"כ דבריו.

והדברים מדברים בעד עצמם.
אם התכוונת לזה השורה ותו לא באמת שלא צריך לענות כי די למבין שלא דבר בעמי הארצות אלא בבני תורה, וכוונתך שלא אבוא לעיין בדבריו כמו שאר האחרונים ח״ו, ופשוט שקלילות של דורו (נפ׳ ב-1748, תקופת הבעש״ט, גר״א, אוה״ק והרמח״ל) הוא לא כקלילות של שנים אלו.
(ובלי קשר באמת חבל שישנם ספרים שצריך להשיג אותם רק בדרכים של דפוסים ישנים ואי אפשר למוצאם בחנויות בדפוס קליל ונוח)

טיפה כואב לי רק שכבודו התעלם מזה שציינתי שהוא מסביר זה בהדיא בדברי רש״י ואחזור על זה שוב
ועוד אח״כ מאריך ואומר [לכן קאמר [רש״י] ישמור לך הבטחתו] ורצה לומר הוי״ו היא וי״ו ההיפוך עבר לעתיד וכו׳ [ע״כ] משמע שזוהי כוונת רש״י לשיטתו לנקד כך.
ובאמת שאני כבר לא מבין על מה ויכוחינו הכא, אתה בעצמך מודה שרש״י בא להוציא מטעות זו, וכל מה שיוצא לי הוא שאתה רוצה לומר דלרש״י לא הייתה ה״א, ולולא שאומר שזה לא מוצא חן בעיניך דרך לימוד זו (שהיא היא דרך מרן הגר״ע דרך אגב) באמת שאין אני יודע למה אינך מסכים עמי בזה.
 
#24
יעזרני ה׳ על דבר כבוד שמו להסביר דבריי שיובנו כדבעי.

אה״נ כבודו מחזק את דבריי אם הוא לא שם לב, אך אחזור שנית ואומר כי ייתכן שהיה לפני רש״י מספר ניקודים במילה ״ושמר״ ובא לשלול אותם, דניסיתי להסביר כבר כי רש״י בא להחליט הדקדוק וכבודו ניגש לרש״י כאילו הניקוד כבר לפניו ואינו כן, דרש״י מתייחס ללשנא דקרא בדיוק כמו ללשנא דתלמוד - ללא ניקוד, והניקוד שיש לפניך בחומש הוא בוודאי לפי רש״י ודו״ק.

כבודו עדיין מפספס את ה״בשר״ שאני והבאר רחובות מסבירים, דאין לפרש ככה בגלל דיוק לא נכון אלא בגלל שכוונת הפסוק לא כך ותו לא והוא כל תכלית דברינו שבשבילהם קמנו באותו בוקר תהילות לה׳, דללא הכרח זה הייתי מפרשו בלשון עבר, ולכן אינני מבין עדיין על מה כל הברקים והרעש שאתה עושה, אלא״כ עדיין קשה לך על שקשה לי על דברי הסיפא בבאר רחובות.

אם התכוונת לזה השורה ותו לא באמת שלא צריך לענות כי די למבין שלא דבר בעמי הארצות אלא בבני תורה, וכוונתך שלא אבוא לעיין בדבריו כמו שאר האחרונים ח״ו, ופשוט שקלילות של דורו (נפ׳ ב-1748, תקופת הבעש״ט, גר״א, אוה״ק והרמח״ל) הוא לא כקלילות של שנים אלו.
(ובלי קשר באמת חבל שישנם ספרים שצריך להשיג אותם רק בדרכים של דפוסים ישנים ואי אפשר למוצאם בחנויות בדפוס קליל ונוח)

טיפה כואב לי רק שכבודו התעלם מזה שציינתי שהוא מסביר זה בהדיא בדברי רש״י ואחזור על זה שוב


ובאמת שאני כבר לא מבין על מה ויכוחינו הכא, אתה בעצמך מודה שרש״י בא להוציא מטעות זו, וכל מה שיוצא לי הוא שאתה רוצה לומר דלרש״י לא הייתה ה״א, ולולא שאומר שזה לא מוצא חן בעיניך דרך לימוד זו (שהיא היא דרך מרן הגר״ע דרך אגב) באמת שאין אני יודע למה אינך מסכים עמי בזה.
קראתי כל דבריך, אם אתה חושב שאנחנו באותו כיוון כנראה שזה דברים שצריכים לידון בע"פ לפעמים בכתב לא קל להסביר אחד לשני.

אתיישב לעיין בדברים שוב אם ירצה ה'.

עכ"פ ייש"כ חבל שנדון רק בחידוש אחד באריכות(אם ייתכן שבכלל אנחנו אומרים דברים דומים) וכדאי להרוויח את הזמן המועט שיש לדון גם בפירושים האחרים בע"ה

הספר הנ"ל באר הרחובות ניתן לקנייה בהוצאה נאה ע"י ההוצאת "מישור" ביחד עם הספר מירא דכיא על רש"י ונקרא הספר "דקדוקי רש"י".(קיים בשם זה עם שני הפירושים כבר בדפוסים ישנים)
https://www.kodeshbook.co.il/product.asp?productid=709
 
#25
הספר הנ"ל באר הרחובות ניתן לקנייה בהוצאה נאה ע"י ההוצאת "מישור" ביחד עם הספר מירא דכיא על רש"י ונקרא הספר "דקדוקי רש"י".(קיים בשם זה עם שני הפירושים כבר בדפוסים ישנים)
https://www.kodeshbook.co.il/product.asp?productid=709
ייש״כ עצום, בעז״ה נראה אם נקנה את זה משם.
עכ"פ ייש"כ חבל שנדון רק בחידוש אחד באריכות(אם ייתכן שבכלל אנחנו אומרים דברים דומים) וכדאי להרוויח את הזמן המועט שיש לדון גם בפירושים האחרים בע"ה
אני בכלל חשבתי שתבוא להעיר על החידוש האחרון שהן הן דברי התוס׳ בברכות התם.
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'