ויכוחינו הוא האם מ״ש הבאר רחובות כדי שלא יטעה לקורא או שהוא מעמיס כן ברש״י, ובאמת שההבנה הפשוטה הוא שהוא מבין כך ברש״י, ויצא לי בזמן הזה לעיין בכמה הסברים אחרים שלו ברש״י וכל חיבורו הוא בהבנת רש״י ולמה להעמיס בכוונתו דבר שהוא לא אומר וכפי שכתבתי כוונתי וכוונת הבאר רחובות היינו חדא וההערה שלך על הניקוד כלל לא מובנת דרש״י פעמים רבות משנה את הניקוד לפי העניין וככלל נראה שדרך הלימוד שלי שונה משלך.
בכ״א כבר אין לי בעיה להודות שרש״י ייתכן שלא התכוון כן ומודים דרבנן היינו שבחייהו וגם באתי לומר כן לפני שראיתי את הבאר רחובות בפנים, כבודו רוצה להסביר שהבאר רחובות לא נחת לפרש את הה״א ברש״י אך לענ״ד הוא כן נחת לפרש.
ואע״פ שלא רציתי להאריך בכך אאריך וגם אאריך, דכתב הבאר רחובות כך: כדי דלא תטעה לומר הו״יו״ במלת ושמר היא לחיבור ובאמת כוונת הפסוק על לשון עתיד לכן קאמר ישמור לך הבטחתו ורצה לומר הוי״ו היא וי״ו ההיפוך עבר לעתיד ושמר וכאלו כתיב ישמור היינו עתיד גמור עכ״ל
גם אם תדקדק בדבריו ״דלא תטעה״ הרי למה לי לטעות בכך אם לא ינקד רש״י את הוא״ו כוא״ו ההיפוך ואדרבה לולא שכוונת הפסוק על לשון עתיד למה לי לא לומר כך, והרי הוא אומר בהדיא שכל הסיבה שכן ננקד כך הוא משום שכוונת הפסוק לא כך, ועוד אח״כ מאריך ואומר ורצה לומר הוי״ו היא וי״ו ההיפוך עבר לעתיד וכו׳ משמע שזוהי כוונת רש״י לשיטתו לנקד כך.
ויותר מזה אל תתפוס את הבאר רחובות בלשונו ׳דלא תטעה׳ פירוש שפשוט הוא כך דאל״כ למה לרש״י להגיה זאת בפסוק אם זה כה פשוט גם בלעדיו, ואף אם נימא כן אתה הראת לדעת שרש״י הוצרך לעשות תיקון בפירושו לפי דברי הבאר רחובות, ולמה הוצרך אם זה כה פשוט וכל דברי רש״י בסלע ואין אות ומילה ומיותרת, וגם לפי זה שרש״י בא שלא תטעה הרי סופסוף איכא ה״א לומר איפכא וכל רצוננו הכא לבאר למה אין לומר כן.
ואל תבוא לומר שרש״י בא להוציא מטעותם של כסילים שלא יודעים מקרא או הבנה, חדא דח״ו להגיד כן על רש״י ועוד דרש״י בפירושו בא לפרש המקרא ולא להוציא מטעות של אנשים, וכל דקדוקו של מר כי הבאר רחובות כתב כדי דלא תטעה הוא בפשיטות דכך היה קשה לרש״י כדי דלא תטעה, ואח״כ הולך ומבאר למה לי לטעות דהרי הו״ו יש לפרשו ו״ו החיבור ואז מביא הסיבה למה לא לומר כן אלא ע״כ צריך לומר אחרת וכך דרך לכתוב קושיא ותירוץ בין בראשונים בין באחרונים.
והארכתי יותר מהצורך להסביר דברים פשוטים ודו״ק.
נערך לאחרונה:
