• ניתן לשלוח מאמרים בתורת מרן זיע"א עד לתאריך ו סיוון לפרסום בקובץ בית יוסף תשפ"א: office@moreshet-maran.com

שאלות והערות בדיני תשעה באב

#1
חלק מהדברים נכתבו בעבר, אך יש בהם מעט תוספת ואולי יהיה לתועלת לת"ח החדשים באתר.

א) בחזון עובדיה עמ' רג התיר בתשעת הימים לפתוח מסעדה בשרית. הרב הביא מחלוקת בין הפני משה למשנה למלך אי אמרינן לפני עור כשיכול למצוא את האיסור אצל ישראל. דהפני משה מתיר והמשנה למלך אסר. הרב הביא (עמ' רה) שבספר שלחנו של אברהם מצא ראיה מהריטב"א כהפני משה. אך המעיין שם יראה שכל הראיה היא משום שגרסתו היתה שונה מהגרסא הנכונה (כפי שראיתי בכמה הוצאות וכן בהוצאת מוסד הרב קוק) דאיתא שם – 'ערב ועדים אין עוברין אלא משום לא תשימון עליו נשך. ולא משום ולפני עור כיון דאפשר זולתם'. ואילו בשלחנו של אברהם הגרסא שהיתה לפני היא דאפשר 'בזולתם'. ולכן הבין שכיון שאפשר להלוות ברבית עם ערב ועדים אחרים לכן לא עובר בלפני עור. אך תירוץ הריטב"א הוא שונה. דבריו הם כמו שתרצו התוס' והרא"ש שם, דכיון שאפשר להלוות בלי ערב ועדים (כנראה בשטר) לכן אינם עוברים בלפני עור. א"כ אין ראיה מהריטב"א. וצ"ע אם הרב היה נשאר בהיתרו, כי הביאו ראיה אחרת מהריטב"א. וסביר להניח שלא היה חוזר בו לאסור.

ב) בחזו"ע עמ' קעד וקעו מבואר שמנהגינו להקל בשתיית יין בתשעת הימים. דקבלנו עלינו לא לאכול בשר, אך שתיית יין לא פשט המנהג. ומפורש כתב הרב בריש עמ' קעד 'לדידן שנתפשט המנהג להתיר שתיית יין בימים אלו'. אמנם ראיתי בספר נחמת ציון עמ' קכא שכתב שכיום התפשט המנהג לא לשתות יין וכל הפורץ גדר ישכנו נחש. ע"ש. לענ"ד נראה שדעת רבינו זיע"א, שלא חשש לכך, הן משום שכבר כתבו הפוסקים שהמנהג כן לשתות. ומוכח מכמה מקומות שהרב לא מחפש מה המנהג כיום אחרי שמצינו שהפוסקים כתבו מה המנהג. ועוד נראה להסביר, שבימנו בלאו הכי אין רגילות כ"כ לשתות יין בימות החול, ולא ניכר בין שאר ימות השנה לתשעת הימים. ולכן אין ללמוד מכך שכן המנהג.

ג) פסק מרן בש"ע ס' תקנט סעיף ג- ליל תשעה באב ויומו, יושבים בבית הכנסת לארץ עד תפלת מנחה. ואילו דעת הרמ"א שאפשר לשבת על ספסל כבר מחצות יום. ומקור הש"ע הוא ממהר"ם בספר הל' שמחות (הוצאת ירושלים תשל"ו ס' נד) שכתב- גם נהגו לאחר שאמרו קינות יושבין על הספסלין וקורין איוב וירמיה, ובצרפת נוהגין כן עד תפלת המנחה. וכן בהגה' מיימוניות סוף הל' תעניות (מנהגי ט' באב) שכתב- ויושב ע"ג קרקע ולא ע"ג ספסלים עד תפלת המנחה. ומוכח מלשון המהר"ם שמנהג צרפת, שאותו פסק מרן, שגם אחרי הקינות יש לשבת על הקרקע. אלא רק בתפלת מנחה אפשר לשבת על ספסל. ובחזו"ע בעמ' שנג סד"ה המנהג, הביא מחלוקת הש"ע והרמ"א וכתב- ומבואר שדעת הרמ"א להקל אחר חצות. ע"ש. כלומר ברור שיש מחלוקת והרמ"א מקל יותר. ומבואר הדבר יותר במש"כ בחזו"ע עמ' תה בהלכה- בתפלת המנחה יום תשעה באב נוהגים לשבת בבית הכנסת על כסאות או ספסלים. ע"כ. כלומר רק כשבאים להתפלל מנחה אפשר לשבת על כסא. הא לפני כן יש לשבת על קרקע. כיום רואים ושומעים הרבה מבני הספרדים שמקילים בזה אחר חצות. והדבר תמוה, שזה נגד פסק הש"ע והמנהג שקבע. ובעבר חיפשתי הרבה בספרי המנהגים והפוסקים ולא מצאתי שכתבו שהמנהג להיפך. אלא אדרבה בשיירי כנה"ג (הגב"י אות א) שכתב שמנהג כהש"ע. רק דבר אחד מצאתי בספר פלא יועץ ערך תשעה באב שכתב שאין להקל בשום הלכה אחר חצות היום מלבד ישיבה על הספסל. ודבר תמוה הוא שעזב את מרן ופסק כהרמ"א ללא שום הכרח. עוד קשה לי, מש"כ בילקו"י עמ' תקז שיש לשבת על הקרקע עד 'זמן' תפלת מנחה. והסביר שם בעמ' תקט שמש"כ זמן, הכי מסתברא, דלא במנחה תליא מלתא אלא בזמן מנחה. ואף שמרן תפס לשון תפלת מנחה, לאו דוקא תפלה, אלא זמן תפלה. ע"כ. ולכאורה מחזו"ע מוכח להיפך. וכך הוא פשטות לשון הראשונים ומדוע צריך לדחוק ולפרש דהיינו זמן המנחה.

ד) בחזו"ע עמ' שיג הביא מחלוקת אחרונים אם בתשעה באב יש חיוב ללמוד תורה. או שמא אין חיוב אך מותר ללמוד בדברים הרעים. ולבסוף הרב כתב שיש ראיה מהריטב"א שאין חיוב ללמוד תורה אלא רשות. וכ"כ הגרש"ז אויערבך להוכיח במישור מדברי הריטב"א הנ"ל. והרב הוסיף בסוף התשובה שלכאורה יש עוד סמך לזה בחידושי הר"ן. א"כ נראה שהרב ס"ל למעשה כהראשונים הללו שאין חיוב אלא רשות. ואף ביביע אומר ח"ח (יו"ד ס' לה) והתפלפל בחכמה בדברי הריטב"א, מ"מ הרב הסיק שיש חיוב. וכ"כ בילקו"י עמ' תי. אך כאן הבן שואל, דלכאורה מחזו"ע בסוף דבריו נראה שיותר מסכים לדברי הריטב"א שכן הוכיח הגרש"ז. ולא כתב את המסקנה כפי שכתבה ביבי"א. ועוד שבהלכה בעמ' שח הרב העתיק את לשון הש"ע בס' תקנד סעיף א, אלא שינה מילה אחת; בש"ע איתא אבל 'קורא' הוא באיוב. דאפשר לדייק שחייב לקרוא. ואילו בחזו"ע כתב אבל 'מותרים לקרוא'. כלומר רק מותר וכדעת מהר"י עייאש והריטב"א.

ה) בחזו"ע עמ' רלג פסק שחליפה של שבת שנפל עליה כתם ואין לו חליפה אחרת לשבת, מותר לנקות מקום הכתם אף בשבוע שחל בו תשעה באב, שכל שעושה לכבוד שבת מותר כמש"כ המשנ"ב תקנא ס"ק לב. ומוכח שהרב זצ"ל לא רצה להקל לנקות כל כתם אלא רק לכבוד שבת. וזאת משום שעל אף שהביא כמה מפוסקי זמנינו שהקלו בכל כתם, מ"מ סיים שבאבני ישפה החמיר משום שיש בזה היסח הדעת מהאבלות כש"כ המשנ"ב ס"ק כא שזה הטעם שאסור לכבס. אך הקל האבני ישפה לכבוד שבת לפי מש"כ המשנ"ב בס"ק לב. והרב זצ"ל העתיק כמעט כל דבריו בהלכה מדברי האבני ישפה. לכן ק"ק לי הקטן מש"כ בילקו"י עמ' שט, שפסק דמותר לנקות כתם. והסביר דמשמע שבחזו"ע לא הכריע, ומה שכתב בסעיף למעלה נראה לכאורה שלא התיר רק לכבוד שבת. אולם בקובץ בית לוי כתב שאם הכתם ניכר מותר לנקותו, ובאינו ניכר אסור. והגרח"ק אסר כל כתם. והגריש"א התיר לנקות כתמים. ע"ש. נראה שהרב לא פסק כחזו"ע.

ו) בחזו"ע סוף עמ' שסח כתב בשם מספר חיים וחסד שמנהג ירושלים היה להניח תפילין בשחרית. וכשעיינתי בספר ראיתי שכתוב להיפך, שבירושלים נוהגים להניח תפילין ולהתעטף בטלית במנחה אבל בשחרית המדקדקים אינם מתעטפים. ואמרו שהר"י אבוהב ז"ל היה מסיר התפילין מיד שמתפלל י"ח קודם שיתחילו הקינות. ע"ש. אך אמרו לי שהכוונה היא כך, שהמנהג בירושלים להניח תפילין גם במנחה. ויש מדקדקים שלא מניחים טלית ותפילין בשחרית. אך שאר העם היו מניחים בשחרית. ומהר"י אבוהב ג"כ הניח תפילין בשחרית.

ז) בעמ' שג בסוף ד"ה כתב רבינו, הרב כתב בשם חמדת ימים דף פח. יגעתי וחפשתי ולא מצאתי שיש לחמדת ימים פרק המדבר על תשעה באב. אח"כ מצאתי שכ"כ מהר"ח פלאג'י בספר כל החיים (כללי הפוסקים מערכת ה' ס' יח דף יח) שלכן יש טענו עליו שמחברו קשור לש"ץ. ע"ש מה שכתב הרב פלאג'י בנידון. אחרי זמן ראיתי שמרן זצ"ל בהקדמה לספר כתב שאכן זה ליקוט שליקט המו"ל ולא יצא מתחת ידי המחבר. וכך ראיתי בהוצאה החדשה של חמ"י ולכן השמיטוהו.
 
#2
לגבי שתיית יין - 'מנהג ירושלים' לא לשתות יין - נראה שמקורו בטעות, ולא היה מנהג כזה כלל.
מקור הדברים הוא מספר פרי האדמה בשם ספר שולחן מלכים כת"י. ובדורנו זכינו לספר זה ומצורף צילום העמוד, ומבואר שלא הזכיר כלל ממנהג ירושלים אלא העתיק את דברי הכנה"ג ותו לא, וכפי שכבר העיר המו"ל. וא"כ נפל פיתא בבירא.
וביותר שהחיד"א במורה באצבע כתב בפשיטות לא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא הזכיר שיש מנהג לשתות יין. ובאות לאחר מכן כתב שנהגו לאכול בשר בר"ח, הרי שכשיש מנהג העיד עליו, ונראה בפשיטות שביין לא היה מנהג לשתות.
 

קבצים מצורפים

#3
חלק מהדברים נכתבו בעבר, אך יש בהם מעט תוספת ואולי יהיה לתועלת לת"ח החדשים באתר.

א) בחזון עובדיה עמ' רג התיר בתשעת הימים לפתוח מסעדה בשרית. הרב הביא מחלוקת בין הפני משה למשנה למלך אי אמרינן לפני עור כשיכול למצוא את האיסור אצל ישראל. דהפני משה מתיר והמשנה למלך אסר. הרב הביא (עמ' רה) שבספר שלחנו של אברהם מצא ראיה מהריטב"א כהפני משה. אך המעיין שם יראה שכל הראיה היא משום שגרסתו היתה שונה מהגרסא הנכונה (כפי שראיתי בכמה הוצאות וכן בהוצאת מוסד הרב קוק) דאיתא שם – 'ערב ועדים אין עוברין אלא משום לא תשימון עליו נשך. ולא משום ולפני עור כיון דאפשר זולתם'. ואילו בשלחנו של אברהם הגרסא שהיתה לפני היא דאפשר 'בזולתם'. ולכן הבין שכיון שאפשר להלוות ברבית עם ערב ועדים אחרים לכן לא עובר בלפני עור. אך תירוץ הריטב"א הוא שונה. דבריו הם כמו שתרצו התוס' והרא"ש שם, דכיון שאפשר להלוות בלי ערב ועדים (כנראה בשטר) לכן אינם עוברים בלפני עור. א"כ אין ראיה מהריטב"א. וצ"ע אם הרב היה נשאר בהיתרו, כי הביאו ראיה אחרת מהריטב"א. וסביר להניח שלא היה חוזר בו לאסור.
לכאורה מ"מ איסור אכילת בשר בט' הימים קל יותר משאר איסורים דרבנן שכן הוא רק מן מנהג אבותינו.
 
#4
לגבי שתיית יין - 'מנהג ירושלים' לא לשתות יין - נראה שמקורו בטעות, ולא היה מנהג כזה כלל.
מקור הדברים הוא מספר פרי האדמה בשם ספר שולחן מלכים כת"י. ובדורנו זכינו לספר זה ומצורף צילום העמוד, ומבואר שלא הזכיר כלל ממנהג ירושלים אלא העתיק את דברי הכנה"ג ותו לא, וכפי שכבר העיר המו"ל. וא"כ נפל פיתא בבירא.
וביותר שהחיד"א במורה באצבע כתב בפשיטות לא יאכל בשר ולא ישתה יין ולא הזכיר שיש מנהג לשתות יין. ובאות לאחר מכן כתב שנהגו לאכול בשר בר"ח, הרי שכשיש מנהג העיד עליו, ונראה בפשיטות שביין לא היה מנהג לשתות.
https://forum.moreshet-maran.com/index.php?threads/שתיית-יין-בתשעת-הימים.746/

https://forum.moreshet-maran.com/index.php?threads/שתיית-יין-בתשעת-הימים-מנהג-הספרדים.752/
 
#5
ד) בחזו"ע עמ' שיג הביא מחלוקת אחרונים אם בתשעה באב יש חיוב ללמוד תורה. או שמא אין חיוב אך מותר ללמוד בדברים הרעים. ולבסוף הרב כתב שיש ראיה מהריטב"א שאין חיוב ללמוד תורה אלא רשות. וכ"כ הגרש"ז אויערבך להוכיח במישור מדברי הריטב"א הנ"ל. והרב הוסיף בסוף התשובה שלכאורה יש עוד סמך לזה בחידושי הר"ן. א"כ נראה שהרב ס"ל למעשה כהראשונים הללו שאין חיוב אלא רשות. ואף ביביע אומר ח"ח (יו"ד ס' לה) והתפלפל בחכמה בדברי הריטב"א, מ"מ הרב הסיק שיש חיוב. וכ"כ בילקו"י עמ' תי. אך כאן הבן שואל, דלכאורה מחזו"ע בסוף דבריו נראה שיותר מסכים לדברי הריטב"א שכן הוכיח הגרש"ז. ולא כתב את המסקנה כפי שכתבה ביבי"א. ועוד שבהלכה בעמ' שח הרב העתיק את לשון הש"ע בס' תקנד סעיף א, אלא שינה מילה אחת; בש"ע איתא אבל 'קורא' הוא באיוב. דאפשר לדייק שחייב לקרוא. ואילו בחזו"ע כתב אבל 'מותרים לקרוא'. כלומר רק מותר וכדעת מהר"י עייאש והריטב"א.
זכור לי היה מאמר בעניין מהרב עמנואל מולקנדוב בקובץ יתד המאיר שנה שעברה.
 
#7
נראה לי ברור, שהמנהג שהביא הפרי האדמה לא לקחם משלחן מלכים, אלא אחר שהביא דעות הפוסקים אם מותר לאכול בשר בר"ח בא והודיע מה מנהג ירושלים. וז"ל שם- ואנו בירושלים לענין בשר הקלו ולא נהגו איסור ביום ר"ח. ומאי דקבלו עלייהו קבלו. וביין נמי נהגו לשתות יין, דלא קבלו אלא בשר אבל יין לא קבלו. שלחן מלכים. עכ"ל. כלומר, הרב לא התכוון שמנהג ירושלים כתוב בספר שלחן מלכים, שלא מסתבר שהיה לו איזה גרסא שונה ממה שיש בידנו. אלא כתב את מנהג ירושלים כפי שראה בעצמו, והוסיף שטעם המנהג ויסודו בהלכה הוא ע"פ מש"כ בשלחן מלכים, שאפשר לחלק בין בשר ליין. ובספר שער המפקד (דף צה) נראה שהבין שמנהג ירושלים כתוב בספר שלחן מלכים כפי שהעיר שם הנהר פקוד. אך כיום שיש בידנו את הספר שלחן מלכים ורואים שלא כתב מנהג אלא דין מהכנה"ג, צ"ל כמש"כ לעיל. ולכאורה גם השדי חמד שהרב הביא מוכח שהוא ראה בעצמו שכך היה המנהג, שכמדומה משכנו היה בירושלים כמו שכתב כמה פעמים (אך לא מצאתי את השדי חמד המדובר)
 
#8
זהו פירוש קשה, ובודאי שלא היית מפרש כך אם לא היית רואה את השלחן מלכים הנ"ל.
ועוד מה מצא הפרי האדמה בשלחן מלכים - הרי הוא העתיק את הכנה"ג בסה"כ, שהוא פוסק יותר מפורסם, והו"ל להזכיר אותו, אע"כ שכונתו להעיד על המנהג, וזה הרי לא כתוב שם?
ועוד מה נעשה לדברי הרחיד"א שהיה דור אחריו ולא הזכיר מנהג זה?
 
#10
אחרי שקראתי כמה פעמים את דבריו נלענ"ד שזה כלל לא פירוש קשה אלא זה כתוב, ולכן הוספתי כמה פסיקים בדבריו כדי שיובן יותר הדבר. וכמו שכתבתי הפרי האדמה העתיק דברי השלחן מלכים כפי שמופיע לפנינו ולכן לא נראה שהיה לו איזה נוסח אחר. (וגם א"כ מאן יימר שנוסחא שיש לפנינו היא הכי נכונה). ואגב ראיתי מש"כ בפורום שאל את הרב שבספר נתיבי עם לא כתוב שמנהג לשתות, יש בתחילת הספר מנהגי ירושלים ושם זה כן כתוב.
 

קישורים לאתר 'מורשת מרן'