ב"ה
שלום וברכה.
שאלה יפה.
והנה לגבי חזרת הש"צ, כבר כתב מרן הראש"ל שליט"א בספרו ילקוט יוסף תפילה כרך ב (סימן קכד הלכה יט) וז"ל:
מי שהתפלל בביתו ביחיד, ואחר שסיים תפלת שמונה עשרה הגיע לבית הכנסת, ומצא שהצבור ממתינים בין לחש לחזרה, ורוצה לעמוד כשליח צבור לומר החזרה, אף שלכתחלה אין ראוי לעשות כן, מכל מקום מעיקר הדין רשאי לעשות כן אף אם עבר זמן מאז שסיים תפלתו בביתו. ע"כ.
אולם לגבי קדיש וברכו שלפני ברכות ק"ש, באנו לדין "פורס על שמע", שבזה הוא תלוי במי שאומר את הברכות ק"ש לאחר מכן כש"צ. ולכן נראה שיש חילוק בין קדיש וברכו הנזכרים לחזרת הש"צ, שהרי בחזרה כל הציבור שותקים ומקשיבים, ונמצא שהוא חוזר בעבורם לפוטרם מחיוב החזרה, ולכן מה בכך שהוא כבר התפלל. אבל לגבי ברכות ק"ש שהציבור אינו שותק, אלא אומר יחד עימו, נמצא שאינו פוטרם בכלום, ונמצאו ברכותיו לבטלה, שהרי כבר בירך ברכות ק"ש. ולכן לא יועיל בזה אלא בציבור שיש מהם שאינם יודעים לקרא את ברכות ק"ש וסומכים לצאת י"ח בשמיעתם מן הש"צ. זהו הנלע"ד.
לסיכום: לענין קדיש וברכו שלפני ק"ש נראה שלא יוכל מפני שתלויים באמירת ברכות ק"ש וזה ברכות לבטלה עבורו, אא"כ יצטרך להוציא י"ח בברכות אלו למי שאינו בקי.
ואילו לענין חזרת העמידה,ף אף שאין ראוי לנהוג כן, מ"מ במקום צורך ובשעת הדחק רשאי להוציא אותם בחזרת העמידה אף שכבר התפלל קודם לכן בלעדיהם.
בברכה רבה וכל טוב
