תוכן לאחרונה על ידי אבי רביבו

שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן ג וע' בס' מעשה רב בקונט' שיח אליהו (אות סד), שהגר"ח מוואלז'ין שאל את הגר"א, למה אינו מניח תפלין דר"ת, והשיבו, שאם באנו להניח לצאת ידי ספק, יצטרך ס"ד זוגות תפלין, דכל כך ספקי שיטות יש. (ומהם: אם הפרשיות מושכבות או זקופות, וספק בפתוחות וסתומות. וכו'). ע"ש.

64 זוגות תפילין. יש את הרא"ש והרמב"ם בפרשה פתוחה. פרשיות מושכבות כר"ת או עומדות. סה"כ 64 (כלומר, לעשות את כל סוגי התפילין 2*2*2*2*2*2)

לעצם השאלה. לגבי ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, אף שלהלכה לא מברכים, מ"מ כתב מרן שליט"א שאם התחיל לברך יסיים ברכתו. ולכאו' ה"ה הכא.

רעיון יפה. אך בקובץ הלכות תפילה ומועדות (לאחד מתלמידי רבינו יונה) כתב להדיא שצריך היה לצום.

יום שכולו טוב

מצורף

גם לפתוח בשבת מדרבנן

ברור שזה דרבנן. אבל למעשה זה קל יותר, כיון שיש פוסקים שמתירים זאת מעיקר הדין. אמנם מרן זצוק"ל אסר, אך מ"מ קודם ר"ת פשיטא דיש להקל.

מה הצד שיכולה? הפסד ממון?

ראה באוה"ח כאן שכתב דיעקב היה חייב לשמוע בקול רבקה משום היא נביאה, ונביא שהוחזק יכול לומר לעבור על איסור דאורייתא (באופן לא קבוע).

וכן כתב האוה"ח שם. (פסוק כ).

לא נכון שהיה השפעה על ש"ס. לש"ס אין כל השפעה (לשיטתו).

מישהו יודע מדוע מרן שליט"א מתחילה פרסמו בשמו שיהיה עצרת בבר אילן, אך לבסוף 'חזר בו'? שמעתי דברים, אך אינני יודע אם זה נכון, כל מיני אנשים פסולים שעשו 'בעיות'.

יישר כח! כמה הערות: אע"ג דהוי מדרבנן, מ"מ צריך לנהוג בו כאיסור דאורייתא, וא"כ אין כ"כ נ"מ. סניף. לא נראה, כל מה שהבאת זה סניף בעלמא, לא ספקות שאתה יכול לצרפם לס"ס.

מקווה שהבנת מה הבנתי.