התחיל לברך אשר יצר ונזכר שכבר בירך

[בנימין לוריא]

מי שהתחיל לברך אשר יצר, ובאמצע הברכה נזכר שכבר בירך אשר יצר.
האם יכול להמשיך את הברכה ע"ד מה שאי פעם שכח לברך אשר יצר, ושדעת מרן שיש לו לברך?

 

[א.א]

השאלה של כבודו היא שאלה כללית
ובעוד הרבה מקרים שדעת מרן לברך ואנן נקטינן סב"ל שאם התחיל לברך אם ימשיך
ולכאורה לא ימשיך כיון שאם תופסים להלכה שאין לברך כך נוקטים בכל מצב

 

[בנימין לוריא]

השאלה של כבודו היא שאלה כללית
ובעוד הרבה מקרים שדעת מרן לברך ואנן נקטינן סב"ל שאם התחיל לברך אם ימשיך
ולכאורה לא ימשיך כיון שאם תופסים להלכה שאין לברך כך נוקטים בכל מצב

השאלה הזו שונה, כיון שגם את"ל שבשאר ברכות ימשיך, יש צד יותר לומר שכאן לא ימשיך כיון שבסוף אומר שוב "ברוך אתה ה'", משא"כ בשאר ברכות שאם נזכר כן אחר שאמר "ברוך אתה ה'" שיש יותר צד לומר שימשיך.

 

[א.א]

לא פשוט לכת"ר שבשאר הברכות לא ימשיך?

 

[איש חיל]

השאלה הזו שונה, כיון שגם את"ל שבשאר ברכות ימשיך, יש צד יותר לומר שכאן לא ימשיך כיון שבסוף אומר שוב "ברוך אתה ה'", משא"כ בשאר ברכות שאם נזכר כן אחר שאמר "ברוך אתה ה'" שיש יותר צד לומר שימשיך.

אם לא ימשיך לכו"ע זה ברכה לבטלה, כי זה חצי ברכה.

אבל אם ימשיך, לדעת מרן השו"ע לא הוי ברכה לבטלה, שכן יש לעשות לכתחילה.

לכאו' כדאי שימשיך הברכה עד תומה.

 

[בנימין לוריא]

אם לא ימשיך לכו"ע זה ברכה לבטלה, כי זה חצי ברכה.

אבל אם ימשיך, לדעת מרן השו"ע לא הוי ברכה לבטלה, שכן יש לעשות לכתחילה.

לכאו' כדאי שימשיך הברכה עד תומה.

זו בדיוק השאלה.
האם עדיף לעבור על ודאי ברכה לבטלה אחת בשוא"ת, או לסיים את הברכה ולעבור על ספק 2 ברכות לבטלה. (כלומר, לסיים את הברכה ולעבור על ודאי 2 ברכות לבטלה לדידן דנקטינן סב"ל נגד מרן, וודאי 2 ברכות לא לבטלה לפי השו"ע).

 

[יוסף ילקוט]

לכאורה אינו נראה שימשיך ויחתום בברכה, אלא לכל היותר ימשיך ובסוף יהרהר את ההזכרה.

 

[זיל בתר טעמא]

יש לכך התייחסות מפורשת בהליכות ברכות על סימן רו' (עמ' קכא') ושם כותב שיסיים את נוסח הברכה ויעצור לפני החתימה ויאמר "ברוך שם וכו'" כיון שלפי סתם מרן בסימן קפז' סעיף א' כל היכא דלא חתם יצא. וידוע שכ"פ מרן זצ"ל ביבי"א, דהיכא דלא חתם יצא י"ח בדיעבד.

 

[בנימין לוריא]

יש לכך התייחסות מפורשת בהליכות ברכות על סימן רו' (עמ' קכא') ושם כותב שיסיים את נוסח הברכה ויעצור לפני החתימה ויאמר "ברוך שם וכו'" כיון שלפי סתם מרן בסימן קפז' סעיף א' כל היכא דלא חתם יצא. וידוע שכ"פ מרן זצ"ל ביבי"א, דהיכא דלא חתם יצא י"ח בדיעבד.

ושם כתב כן בלי קשר לצירוף דעת השו"ע שחייב לברך "אשר יצר" על פעם שלא בירך.

 

[זיל בתר טעמא]

ושם כתב כן בלי קשר לצירוף דעת השו"ע שחייב לברך "אשר יצר" על פעם שלא בירך.

נכון כנראה בגלל שיש בזה יותר הצלה, שהרי מוסכם שעושים סב"ל נגד שו"ע בהא, ומנגד אם יעצור לפני החתימה הוא יוצא י"ח לפי שו"ע ומרן זצ"ל (ועוד פוסקים רבים) לכן אין סיבה להמשיך בידיים ולהיכנס לספק ברכה לבטלה.

 

[אבי רביבו]

נכון כנראה בגלל שיש בזה יותר הצלה, שהרי מוסכם שעושים סב"ל נגד שו"ע בהא, ומנגד אם יעצור לפני החתימה הוא יוצא י"ח לפי שו"ע ומרן זצ"ל (ועוד פוסקים רבים) לכן אין סיבה להמשיך בידיים ולהיכנס לספק ברכה לבטלה.

לעצם השאלה.
לגבי ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת, אף שלהלכה לא מברכים, מ"מ כתב מרן שליט"א שאם התחיל לברך יסיים ברכתו.
ולכאו' ה"ה הכא.