תוכן לאחרונה על ידי אד יעלה

לכאורה יש לומר לפי דברי ר''מ שבן ט' לא ניתר בב''פ והרמב''ן מביא בשם תוס' שאף לר''מ שהולך אחר חודשים אבל יש תנאי שייצא החוצה אבל אם מת אפילו לאחר שחיטה אין החודשים מתירים אותו ולפי''ז גם לגבי אכילת חלב אם יאכל חלב מהבהמה שיש לה חודשים חייב אבל אם יהרוג אותה נמצא שלא נתקיים התנאי ויהיה פטור. אבל...

החידה היא בב''פ אליבא דר''מ

אותו ואת בנו -עח. התוס' בד''ה מנין ביאור שיש צד לומר שקרבן פסח שהוא עשה ידחה את הל''ת של או''ב שהוא מחוסר זמן ודחו בתוס' שבמחוסר זמן יש עשה ול''ת ויש לדעת הלא אם פסול של מחוסר זמן דאו''ב שהוא פסול בחפצא כמו בעל מום מה התוס' רצו שעשה ידחה הלא אף אם העשה ידחה הלא הק''פ ומה שייך שידחה ואטו מי נימא...

אני יענה את התשובה במשנה מבואר שבן ט' חודשים לר''מ אין לו היתר של ב''פ ולרבנן יש לו היתר ועיין פירוש רש'י שם מה שפירש. אבל ברא''ש מבואר שבאמת ר''מ ס'ל שכאשר הבן ט' חודשים נמצא בבטן של האמא הוא מותר לגמרי ולאחר מכן כשיוצא ויש לו אוירא בזה ר''מ אוסר אע''פ שבתחילה הותר והגאון הקדוש ר' אלחנן הוציא...

כולם שם ימין על שמאל נפלא

צודק. נו אז יש שטמ''ק תמוה מה זה נוגע לענינו..

היא לא חוזרת להיות אמה''ח היא מותרת

שמעתי מגאון אחד שליט''א שהעיר ברמב''ם כמה פעמים מצאנו שחיבר כמה הלכות ביחד כמו סוכה לולב ושופר ואע''פ שהם זמנים שונים אבל כיון שכל נושא אין בו הרבה פרקים לכן הרמב''ם צירפם וכעין דברי הגמרא בב''ב אידי דזוטר אירכס אבל גזילה ואבידה אין שום קשר בינהם וגם אין לומר שיש בהם קצת פרקים שהלא יש הרבה פרקים...

כיצד בהמה שחוטה חוזרת להיות אבר מן החי?

אי''ז תלוי בעורכים כלל אלא בבעלים הממוני ופשוט ואם הם ליטאים ניחא.

ביסוד הגר''ח שטריפה אין איסורה איסור צדדי אלא מקצת נבילה. ידוע יסוד הגר''ח [מובא בגרי''ז ובעוד אחרונים] שטריפה אי''ז איסור צדדי אלא שיש בו מקצת נבלות ויש חיסרון בשחיטה שלא מועיל להתיר ויש הרבה ראיות ליסוד זה במסכת חולין ועל של עתה באנו במחולקת ר''מ ורבנן שמבואר בבריתא בגמרא שר''מ טען אם השחיטה...

אבר המדולדל רש''י ותוס' בסוגיין ס''ל שהוא איסור דרבנן וכ''ה בשו''ע סימן נה סעיף ה' אבל דעת הרמב''ם פ''ה ממאכלות אסורות ה''ו כתב שהאבר אסור ואין לוקין עליו ובמ''מ שם הי''א ביאר בדעתו דהוי איסור דאוריתא ואין לוקין עליו ובאמת שמוכרח ללמוד ברמב''ם דהוי איסור דאורייתא ועכ''פ מבואר במ''מ שם שאין לוקין...

במח' ר''מ ורבנן האם נח' בשחיטה לחצאין או בשחיטה עושה ניפול. נתבאר במשנה מחלוקת ר'מ ורבנן ובמשנה ובבריתא נראה שביאור המחלוקת האם יש שחיטה או טפילות לחצאין ואילו בהמשך הסוגיא מבואר האם שחיטה עושה ניפול או לא ובפשטות אפש''ל שהכל ענין אחד שכיון שאין שחיטה לחצאין הרי זה מוגדר ששחיטה עושה ניפול...

עדיף להכניס יבי''א בספרי עוז והדר מאשר שבחים יפים.

זה התמונה הכי מכבדת שיש בעולם הלוואי ויהיה עלי תמונה כזאת.