תוכן לאחרונה על ידי אד יעלה

ולפי'ז אשכנזי עדיף שיפסוק כמו רבותיו האשכנזים שכך מנהג אבותי. ולפי''ז אשכנזי ג''כ צריך לפסוק כהספרדים לכאורה יש סתירה בדברך.

אפשר לטעון שלבבא סאלי זה היה הרב הכי קרוב לביתו ואפשר שאם היה ספרדי באזור ברמה שלו היה שואל אותו

הם לא פסקו בנידון של עשיית כלי בבקבוקים אלא היה דרכי הפסיקה בריבוי ספרים .

לא חייב אבל האם יש עניין ? וביותר אני ישאל כיון שנראה מדבריך לעיל ששיטת הספרדים עדיפה האם אשכנזי שרוצה לפסוק כהגר''ע האם בזה ילך אחר מנהג אבותיו או דלמא שיטת הספרדים עדיפה.

אני ישאל בתמצית האם ספרדי צריך לפסוק כפי דרכי הפסיקה של הפוסקים הספרדים?

כבודו מחדש חידוש עצום שמלבד שהספרדים קיבלו השו''ע עליהם קיבלו על עצמם לפסוק בדרכי הספרדים במחכ''ת זה דיבורי סרק. ומה נעשה עם הרמב''ן שהיה ספרדי ולמד אצל רבותינו הצרפתים כיצד לדונו

אתה לא עונה על גוף הטענה לא התווכחתי עם הרב פעלים שהספרדים הולכים בקיאות יותר [ואע''פ שגם בזה יש לדון] אבל ספרדי לא צריך לפסוק לפי הספרדים כיון שהולכים לפי ספרים [ולא הבנתי מש''כ בהמשך פתחת בזה שהתשובה של הגר''ע על פקקים יש הרבה ספרים וכשאתה רואה תשובות של אשכנזים וכו' ולא ידעתי האם כוונתך על...

ולכן הספרדים צריכים לפסוק כהפוסק שהולך לפי דעות ואשכנזי צריך ללכת אחר פוסק שהולך אחר סברא???????????? ממ''נ אם הדעות זה החשוב שכולם יילכו לספרדי ואם הסברא עיקר שכולם ילכו לאשכנזי אבל מה החלוקה של ספרדי לספרדים

פעם היה קשור למוצא כיון שלא הכירו אחד את השני אבל כהיום שיש ויכוח בסברא האם פתיחת בקבוק הוי עשיית כלי בין החזו''א להגר''ע האם ספרדי צריך לפסוק כהגרר''ע ואשכנזי כהחזו''א??? אין בזה שום היגיון.

במשנה בבכורים מבואר שת''ק מביאים ור' יוסי הגלילי ס''ל שלא מביאים כיון שבעינן ארץ זבת חלב ודבש והר''ש מביא ירושלמי שבעינן הארץ אשר נתת לי ועבר הירדן נטלתי מעצמי והירושלמי מביא נפק''מ בין שני הטעמים א''ר בון חצי שבט המנשה זה לא ארץ זבת חלב ודבש אבל מאידך זה נקרא נתת לי והפני משה ביאר שבני גד...

הגמרא מסתפקת שהייה במיעוט סמנים ונשארת בתיקו שיטת רש''י רש''י בדף ל: [לגבי חלדה] מבאר שהספק הוא לאו דוקא בשהייה אלא גם בחלדה וזה אותו ספקות בשהייה וחלדה והספק הוא היכא שעשה את הפסולים במיעוט בתרא האם פוסל או לא אבל במיעוט קמא פשיטא דפוסל וגם הגרמה במיעוט בתרא פוסלים מחמת הספק ברש''י מבואר...

ברש''י בדף ל מבואר שכל הספיקות של הגמרא בחלדה במיעוט סמנים זה דוקא במיעוט בתרא אבל במיעוט קמא פשיטא דפסול ויש לדון האם כוונתו דוקא בוושט ששם נקיבה זה מטריף לכן זה חלק מהשחיטה אבל קנה שחצי קנה פגום כשר א''כ גם אין שאר פסולים או לא

תקדים מסוכן. בדר''כ לא מגיעים מאתיים בחורים טובים.

קצת תמוה מה ענין לבוד לכאן הלא כאן אירינן בלשבת נמוך דרך אבילות ולכאורה אין דין לשבת ע''ג קרקע ואולי לזה הדגיש ארעא סמיכתא שעד ג''ט נחשב חלק מהקרקע ולכן נראה נמוך וכעין ההו''א בשבת צז למקור שכל ג''א כלבוד שבהו''א הגמרא אמרה שכארעא סמיכתא. ובאת פעם ראיתי בכה''ח שאם נפל ס''ת ר''ל תוך ג''ט ''צ לצום...

מה ההמשך?