תוכן לאחרונה על ידי איש מבית לוי

כתב בספר פנים יפות בפרשת קדושים : ומטעם זה הזהירו חז"ל שלא להסתכל בצורות חמה ולבנה, והוא שאמר הכתוב [דברים ד, יט] ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח וגו' שע"י הראיה יגרום לו לעבוד אותם אף על פי שאינו מתכוון ויודע שאינם אלוהות אעפ"כ אסור להסתכל בהם,

פי"ט פי"א ולא תכחשו פירש"י לפי שנאמר וכחש בה משלם קרן וחומש למדנו עונש אזהרה מנין, צ"ע דלא בעינן אזהרה לממון, וכן בדיבור הבא ולא תשקרו לפי שנאמר ונשבע על שקר ישלם קרן וחומש למדנו עונש אזהרה מנין, צ"ע כנ"ל ועוד צ"ע מדוע צריך שתי אזהרות, ובדיבור שאח"כ אם גנבת סופך לכחש סופך לשקר צ"ע מה ההבדל בין...

נד. בגמ' הואיל וגזברים תובעים אותו בשוק, ויש לדקדק בהא דאמר בשוק האם הוא משום האיסור לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו וכמבואר לקמן [קיג.] שגם שליח ב"ד אינו רשאי להיכנס לביתו, אמנם צ"ע דהא כתיב התם כי תשה ברעך ונדרוש רעך ולא הקדש כדדרשינן בכל מקום, ומצינו לשון זה גם לעיל [מו.] היו חמריו ופועליו...

נג. רש"י ד"ה לא תפסה - שאפילו לא היה המעשר שוה אלא שלוש פרוטות נתפס כל האיסר עכ"ל, משמע שצריך מ"מ ג' פרוטות ולא סגי באחת וצ"ע מ"ט, וגם אינו רוב האיסר שהרי יש בו ח' פרוטות כדתנן בריש קדושין,

נה. רש"י ד"ה אף אמצע הקדש – דבלאו מיעוטא לא מצית למיגמר אמצע הקדש מסוף הקדש דהתם משום דלא שייכא ביה חומש הוא, צ"ע הרי היא פלוגתא דתנאי האם למדים אפשר משאי אפשר כמבואר ביבמות [מו.]

אולי יפרש כת"ר את דבריו

שומר שכר שלא שמר כראוי ונגנב החפץ והוא משלם כדינו, האם נוטל שכר שמירתו ?

אבל איך רבא הורה בחיי רב חסדא רבו ?

[נא.] בגמ' אתא לקמיה דרבא ואח"כ אתא לקמיה דרב חסדא וצ"ע הרי רב חסדא קדם לרבא שהרי היה חמיו ?

צודק

נראה שצריך לתקן [ש]נהרסה ע"י האויב, כי אחרת משמע ששמח על שנהרסה,

[מט.] רש"י ד"ה לבן לוי - כל לוי קרוי בן לוי, צ"ע ממ"ש התוס' כתובות [ה.] ד"ה שמא דהלשון "בן" משמע קטן ?

עיין ע"ז [לג:] דבי פרזק רופילא אנס הני כובי מפומבדיתא רמא בהו חמרא, משמע קצת שגם כאן הפירוש הוא יין,

ראה בקובץ המצורף שיש אופנים שמותר לפטור עצמו ממצוה

עיין בקובץ המצורף