תוכן לאחרונה על ידי בדרכי האבות

על זה נאמר שיח חרשים...

אנחנו לא נכנס כרגע לנדון האם קודם המנח"כ כך היה מקובל. (מהיראים מבינים הייטב מה היא שיטת ר"ת) מה שכתבת הוא שגם השו"ע וגם הרדב"ז סברו כהמנח"כ, ועל זה שאלתי שאף אחד מרבותינו הספרדים לא אעלה על שפתיו שהמנהג הוא ע"פ השו"ע אלא נגד. ועוד שגם המנח"כ האמין שהשו"ע סובר בא"י ד' מילין אחר שקיעת האופק, ואי...

לא ענית על שאלתי. שמהפוסקים הסמוכים למרן רואים שהבינו כשיטת מהרי"ף ולא כהבנת המנחכ. מהר"א הלוי כותב מפורשות שזהו נגד השו"ע.. וגם מהר"י נבון וגם הבית דוד וכן כל פוסקי ספרד כתבו שהוא נגד השולחן ערוך

זה שהרבה מהפוסקים הבינו כהמנחכ זה ברור... אבל גם אלו שהיו סמוכים למרן לא העלו על דעתם לומר שגם מרן מודה להם, אלא המנהג דלא כמרן...

נו זה מה שכתבתי. הוא טען מכיון שהם למדו שהשו"ע כמהח"כ וזה אינו.

... גם מהרי פראגי וגם מהרי הלוי הסבירו בדעת רבינו תם והשוע שצאת הכוכבים הוא בסור אור בשמש שהוא אחר ד מילין. מהר"י הן חביב מעיד שהמנהג להמתין ב או ג מילין, והוא לא כתב שהמנהג הוא על פי השולחן ערוך.... אלא נגד. גם הבית דוד כתב בתחילה כדברי מהר"ם אלאשקר ואחר כך חזר בו...

בפשטות דברי האר"י, אפשר לברך ברכות השחר וברכות התורה רק לאחר שנת לילה. כל המהלך היה להבנת הרש"ש שלאו דוקא ישן, וכבר כתבתי שהוא חילק בין ברכות השחר לברכות התורה, רק מה שהערתי שמדברי האר"י מבואר שברכות שהשחר וברכות התורה דין אחד להם.

מהיכן אתה יודע שהוא הזמן הקובע???

זה כלל יסודי ביותר מה שמפורש בהאר"י לומדים ממנו הלכה... לפי הפשט אי אפשר לברך ברכות השחר שלא ישנת שעדיין לא הגיע היום.... לכן שאתה רוצה להוציא הלכה כנגד הפשטנים צריך אתה ראיה ברורה מהאר"י...

לא הבנתי מה מצאת בדברי, באר"י מבואר שהקם מיטתו, עכשיו אנחנו דנים על משהו שלא כתוב באר"י אלא ברש"ש, זה כבר תלוי, איך מקבלים את דברי הרש"ש, האם הוא שונה משאר המקובלים שאין אנו סומכים על דברים מפורשים שכתב האר"י או שהם הם דברי האר"י.

הדיון כאן הוא מי שלא ישן... ואין אר"י שאומר שצריך לברך ברכות השחר בחצות אע"פ שלא ישן, אלא הרש"ש כתב כן

מה רצונך בכך?

הענין פשוט ביותר הגרע"י חזר בו בטהרת הבית וכתב ששוק הוא החלק התחתון לכן צריך שלא יראה הגוף מתוך הגרביון זה בכלל מה שהוי ראיה יביע אומר מבה"ג ועוד שיש דין של ערוה בעששית. אמנם עכ"פ כאשר הוא מכוסה היטב זה לא משנה צבע הגרביון.

וז"ל האר"י הח"י ברכות שיש מן ענט"י עד סוף ברכות התורה כולן חייב האדם לסדרם ולברכם בכל יום אע"פ שלא נתחייב בהם לפי שכולם הם רמזים נפלאים אל אורות עליונים ואין לבולם אפי' אם האדם לא ישן בלילה או אם לא הסיר מצנפתו וכו' אע"פ שלא נתחייב בהם לפי שעל מנהגו ש"ע נתקנו חוץ מברכת שעשה לי כל צרכי ביום ט'...

כשם שברכות השחר אפשר לברך אחר חצות אע"פ שלא ישן עדיין, כך היה אפשר לפרש גם בברכות התורה.