תוכן לאחרונה על ידי בדרכי האבות

אשמח לשמוע על כך.

לדעת הרב עובדיה זיע"א, השו"ע והרדב"ז נחלקים אם יש לילך אחר הקבלה והרב עובדיה מכריע כדברי הרדב"ז. עיין יבי"א ח"ד סימן ב וז"ל והשתא ניחא דין זה גם למש"כ הב"י סימן קמא' דהיכא שלא נזכר להדיא בתלמוד לשבקינן דעת הזהר מפני דעת הפוסקים ע"ש. ומ"מ הרדב"ז הנ"ל נראה דפליג הדברי הב"י בזה, וס"ל דדברי הפוסקים...

*סימן כה. ועיין עוד חזו"ע ימים נוראים עמוד לג שנחלקו הראשונים במנין י"ג מידות, ולא הכריע על פי הזהר והאריז"ל. ועיין בקונטרס אחרון סימן י"ב לרב יצחק שליט"א.

מנין לנו להמציא הגדרות חדשות כאלו? כתוב כל זמן שמאדימים.. ואגב אין שינוי באדמומית עד כעשר דקות

לא הבנתי האם אתה מסכים שבגמרא מבואר שכל עוד שיש אדמומית לרב יוסף הוא יום?

כתוב כאן דברים פשוטים הכסיף התחתון ןאין יותר אדמומית במזרח (להבנתך). וזה בתחילת בין השמשות... ובמציאות מזרח אדום 15 דקות. איני מבין איך כבודו מסתדר אם המילים המפורשות אין המערב אדמדם. ועדיין לא הסברתי לי את דברי הגמרא כל זמן שפני מזרח מאדימין יום דקאי על תחילת בין השמשות

ידידי שאלתי ברורה בתשובת הגאונים כתוב שבזמן שהכסיף התחתון אין יותר אדמומית ובפועל יש 15 דקות

את זה אני לא זוכר נעזוב עכשיו את הקושי שבתשובה שנמצאת לפנינו כתוב מערב. לגופן של דברים השאלה שלי הייתה מכוונת על מזרח. המזרח אדום לפחות 15 דקות

מאי נפקא מיניה גמרא??

כמדומני שהגאונים סוברים מיל 18 דקות הכסיף זה עוד קושיא... אני מדבר על האדמימות..

לפי מה שזכור לי שרוב הפוסקים סוברים שמיל הוא 18 דקות לא כן? ועוד לא ישבת את סימני ההכסיף

מה מפריע לך שאותם כוכבים שמגבלים את הלילה בעלות השחר הם הכוכבים שמגבלים את היום אחר השקיעה... זה ממש מסתדר עם הגמרא לא כוכבים גדולים הנראים ביום. אלא בינונים. בכל מקרה זה לא מן החכמה להקשות על המציאות שלא חקרנו אותה אבל בכלל לא מתייחס לקושיות שיש על שיטת הגאןנים כרגע..

נראה לי שאנחנו לא משדרים על אותו תדר. כתבת על כוכבים והסברתי שגם שהפוסקים כתבו על כוכבים אין בזה שום סתירה לשיטת רת דצריל כוכבים בינונים כמו שבארתי בהודעתי הקודמת. לגבי דעת הרמבם נחלקו בזה הפוסקים ובעזרת השם עוד נדון בזה. לגבי הפוסקים שהובאו לעיל כבר כתבתי שאני יעיין בזה.

כנראה של קראת הייטב את הודעתי