תוכן לאחרונה על ידי בן יוסף

לא ברור דכיון שהעוף עיקר נמצא שצריך לברך שהכל ואם בירך מזונות מה דיוצא זה רק מכח סב"ל

ולא שייך ספק בזה, מה שיש נידון זה העושה נטילה בלא כוונה מצוה דבכה"ג נחלקו הראשונים דהטהרה זה מציאות ,שכל שבאו מים מכלי כשר הרי הם טהורים אלא שלא כיוון לשם מצוה והשאלה האם כוונת המצוה מעכבת בכה"ג עיי' סי' קנח סע' ז וס' קנט ס' יג'

בכה"ג צריך לחזור ולברך כיון שהכלי פסול לא טיהר ידיו ולא עלתה נטילה

זה טור שו"ע

לדעת הגמרא דידן אליבא ההריף והרמב"ם ורא"ש בעי' מסעודה לסעודה והיינו שש שעות וכמו שכ' הראשונים וכן נפסק בשו"ע, ואילו אליבא דהזוה"ק צריך להמתין או שעה אחת או שלא לאכול באותה סעודה ממש וכמ"ש הפר"ח שציין הרב רביבו וכן נראה דעת הב"י באורח חיים חיים (סי' קעג') בביאור דעת הזוה"ק

נראה שבא לדמות לענין דיעבד שיוצא ממ"נ, אך גם ע"ז כבר כתבתי

לא מדוייק יש מח' גדולה בנדון אם מזונות פוטר רק מיני מזונות או כל מידי דזיין עיי' באח' בזה ולמעשה זה רק מדין סב"ל משא"כ במבה דהתם אמרי דאף לפוסקים שמברכים שהכל אם יברך אדמה יצא כיון דלא שיקר בברכתו

איפה מצינו שהזוה"ק מיקל יותר מהתלמוד(עכ"פ לפי השיטות שנפסקו להלכה)

זה לא הסברא של הראש"ל לכן אמר יפה הרב לוריא והראש"ל לא יחיד בזה גם הגרש"ו זצ"ל בשבט הלוי כותב כן ע"ז נאמר שה"מ היכא דס"ל כן להלכה וכהיכי דלא ליחוש לסב"ל אמרי' להאי כללא אך היכא דס"ל דצריך לברך שהכל לא, ואדרבא בנדו"ד לא שייך לומר כן דכיוון דסברת הראש"ל ודעימיה דצריך לברך שהכל והיינו טעמא דהחזה...

בשו"ת שלו אבי בעזרי כ' לברך שהכל, הרב חזר בו?

ילקו"י ח"א עד ס' מו להורדה יש?

לא שמתי לב שזה פורום מנהלים, מ"מ לא הייתה כוונתי להוריד מערך הפורום הנפלא והתועלתי מאוד

ק"ק וכי גדולים אנו משמואל שאף שהקב"ה שלחו אעפ"כ היה יראה ולא בעי לסמוך על הנס

יעויי' בילקו"י ימים נוראים עמ' קד שכ' שהנוהג להקל כדעת מרן יש ע"מ שיסמוך יעויי"ש, ובפרט בשעת צרה

מרן בשו"ע מביא מח' אם חייב ברכות התורה על תהילים ונחלקו גדולי האחרונים מה דעתו למעשה, ודעת מרן החיד"א שחייב, אך למעשה דעת מרן זצ"ל בדעת מרן שאינו חייב מן הדין, וודאי שבשעת צרה דיש לסמוך ע"ז