תוכן לאחרונה על ידי בנימין לוריא

א. נראה לי שבהרבה מקומות עומדים כל הזמן. ב. גם אם במקום לא עומדים כל הזמן, מי שיעמוד, זה לא יראה שעומד בגלל הקריאה, אלא שהוא נוהג ורוצה לעמוד כל הקריאה.

מותר בחורף אחרי ג' ימים?! בחורף התיר כמה שעות קודם, אבל לא כמה ימים קודם.

העניין הוא לא שאסור לשבת, אלא שלא נראה שנעמד בגלל הקריאה, אלא נעמד בגלל דין אחר. (ואז אין בעיה במה שאינו מתיישב, אלא הבעיה במה שנעמד רק בשביל קריאה זו). כלומר, אע"פ שאינו צריך לעמוד כל הקריאה, אבל מי שרואה שנעמד, מבין שלא נעמד בגלל הקריאה (ואז יש בעיה), אלא מבין שנעמד בגלל הרב, ובזה אין בעיה...

https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%A0%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%97%D7%A8-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%A1%D7%90.5347/#post-55050

שוב, מש"כ "אינו מוכרח" לאסור, נראה שזה לשמוע קול אמיתי של אשה, שמכיר אותה מתמונה, אבל אם מצטרף גם ההיתר של רדיו שזה רק חיקוי של הקול שלה, (שבזה דברי המתירים נכונים), [וכן בצירוף זה ש"קול באשה ערוה" הוא מדרבנן], נראה שמסקנתו להתיר (כלומר "לסמוך על האמור להקל"), ולא הזכיר שנכון להחמיר. ואולי היה...

שמעתי ששואלים, הרי כשהקב"ה הציע לכל האומות לקבל את התורה, הוא אמר להם בדווקא את המצווה שיתקשו לקיים. ולכאו' זה נראה כאילו הוא גרם להם שלא ירצו את התורה, ויש בזה כעין חיסרון מהאמת, שלא באמת התכוון לתת להם את התורה. (וגם להם הקב"ה לא כפה הר כגיגית). אלא, כשהקב"ה הציע הוא התכוון באמת לתת להם את...

בפשטות מש"כ "אינו מוכרח" זה על עצם שמיעת קול אשה שראה אותה בתמונה, אבל אח"כ הוסיף שאם זה רדיו אז דברי המתירים נכונים, ולכן בוודאי לסמוך להקל. והיינו שמה שבהתחלה כתב שאינו מוכרח, הוא לשמוע קול אשה ממש שאינו רואה אותה אלא מכירה מתמונה, שאז אינו מוכרח לאסור. אבל אם לא שומע את קולה ממש אלא רק חיקוי...

במסכת שבת (דף פט.) איתא, שההר שעליו ניתנה התורה נקרא 'הר סיני', על שם ניסים שאירע בו לישראל, ו"סיני" הוא אותיות "ניסי". ובספר 'בן יהוידע' על מסכת שבת (שם, ד"ה שם הר) הביא דבר פלא בשם האריז"ל שאחד מן הניסים הגדולים בהר סיני, היה, שבשעת מתן תורה נעשה כל השטח סביב הר סיני ריק מאויר, ובדרך הטבע אי...

להיפך, בהליכו"ע נטה להחמיר בזה. ביבי"א היקל בזה. (וראה כאן).

ביבי"א ח"ט סי' ק"ח אות מ"ג כתב: א"כ יוצא שמותר לשמוע קול אשה דרך הרדיו אע"פ שראה אותה (עכ"פ בתמונה). אולם, בהליכו"ע ח"א עמ' קכ"ד כתב: וא"כ כתב בדעת הסתם ש"נכון להחמיר" ולא לשמוע קול אשה דרך הרדיו אפי' אם ראה אותה בתמונה בלבד. אז מה הדין למעשה? "מותר" ו"בודאי שיש לסמוך להקל" או "נכון להחמיר"...

עכשיו טוב?

מי שכבר בירך (כגון אשכנזי), לא נגיד לו לברך שוב. אבל מי שלא בירך, אמנם יש צד שיצא יד"ח, אבל סו"ס הוא לא אמר את ההלל כמו שצריך, כיון שדילג, אז הוא לא יצא יד"ח ב"הלל שלם", ולכן יכול לומר את ההלל בשלמותו ולברך עליו.

לא אמרו "נשיא מועצת חכמי התורה" אלא "ברוכים הבאים למרן הראשון לציון הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א, יהי בואו לברכה".