תוכן לאחרונה על ידי בנימין לוריא

בילקו"י ברכות כרך א' עמ' תקמ"ג כתב גבי ברכה אחרונה על וופלים: "אולם בוופלים של החברות הנ"ל לכאורה יש לברך בורא נפשות כל שאכל שיעור כזית מן העיסה של השוקולד, שהרי כל שלא היה שיעור ברכה אחרונה על העיקר וכן יש שיעור ברכה אחרונה על הטפל, יש לו לברך ברכה אחרונה על הטפל. ולכן טוב שיאכל או ישתה דבר...

העניין בטיפול מול נטפרי.

עמ' תל"ו-תל"ז.

כשאני שם קישור על מילה, רואים את המילה הצבועה פחות טוב מבעבר. ככה: כאן. (בעבר כמדומני שהיו רואים את זה ככה: , שזה בולט יותר).

בילקו"י ברכות כרך ב' הנדפ"מ עמ' תתקי"א כתב: "מי שטעה ובירך על המים ברכה ראשונה "בורא נפשות רבות", יצא בדיעבד, וטוב שיהרהר ברכת שהכל בלבו. ולאחר השתיה, יש להרהר בלבו ברכת נפשות, ולא יחזור לברך שוב נפשות".

שמעתי שבזוה"ק בפרשת השבוע שהיתה - פרשת כי תצא נכתב ע"ז. אגב, ראה כאן אם יש לברך ע"ז.

זה מה שהצלחתי לסרוק...

בילקו"י ברכות כרך ב' עמ' תשצ"ד כתב: "אמנם בשניצל הציפוי הוא דק ואינו עשוי למאכל בפני עצמו, וכל אכילתו היא רק בשילוב העוף, אבל בנ"ד (קבוקים. ב.ל.) המעטה הוא טעים וערב לחיך, ויש בנ"א אף שאוהבים את המעטה יותר מהבוטן עצמו, בגלל טעמו המשובח, ויש שאף משאירים את הבוטנים ואוכלים רק את החיפוי דבר שלא...

הדיבור הוא לא על עצם הדבר, שזה כבר נידון בעבר ובמקומות אחרים, אלא אחרי שידוע ומקובל שלדעת מרן מותר להזיז, כעת נכתב שבשעונים שלנו אין היתר זה, וכתב שאינו יודע על מה סומכים להקל וכו' עיי"ש.

גם שבוע שעבר הרב אהרן זכאי אמר כעין זה.

שמעתי רבים מדברים ע"כ שמרן הראש"ל בילקו"י שבת כרך ב' (עמ' תרס"ב) כתב אחרת ממה שהיה מקובל שמותר להאריך שעון שבת, וכתב שכל מה שהיה היתר זה רק בשעונים שהיו פעם, אבל בשעונים שיש היום זה בעיה. לא ראיתי שדיברו ע"ז כאן... עכ"פ, גם מה שכתב שם כמדומני זה רק מספק שאינו יודע איך זה עובד. ושמעתי שיש מחלוקת...

אני מצאתי בעמ' תשכ"ב ובעמ' תשפ"ז ובעמ' תשצ"ד. כפי שהבאתי כאן.

ראיתי בילקו"י ברכות כרך ב' החדש, שבכמה מקומות ציין לספר תורת מרן.

הובא בקישור שהובא לעיל: https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%A1%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%95.1643/page-2#post-195751

היש אומרים הזה לא רלוונטי למה שמרן נהג באותה פעם.