תוכן לאחרונה על ידי בנימין לוריא

אמנם מצאתי כמה וכמה שכתבו כן: אך לכאו' למעשה אין לאסור כן לגמרי. ומה שיש שהביאו מחזו"ע לגבי אשכולית, לכאו' אינו ראיה כ"כ לענייננו, שבחזו"ע כתב: "מותר לחתוך בסכין אשכולית לרוחבה, ולאכול ממנה על ידי כפית, ואין לחוש בזה לאיסור סחיטה, ובלבד שלא יתכוין לסחוט". א"כ כל הנידון בחזו"ע (וכמבואר שם...

הוא מדבר על ערבית כל הזמן, לא בליל ז' בחשוון.

הגרלות לחודשים חשוון וכסלו תשפ"ו. מספר הטלפון של המוקד: 055-6775787. המוקד פתוח בימים א-ה מהשעה 15:00 עד 22:30. יום שישי ומוצ"ש סגור. המוקד יסגר לרישום ביום שני י"א בטבת תשפ"ו בשעה 22:00 בלילה. הגרלה מס' 1 - תהילים. ספר תהילים שלם למבוגרים או יום בתהילים לילדים עד גיל בר מצווה = כרטיס 1 להגרלה...

ואם להיות ספציפי... לגבי הילקו"י לכאו' אין שאלה, כיון שאדרבה - כתב שעדיף לזרוק סוכריות (רק לא על הס"ת). בספר השני נכתבו כמה דברים ואשיב עליהם בפשטות ובקצרה. א. לא שמעתי ולא ראיתי כהאי גוונא שהגיעו למצב שהספר יכול ליפול וכד'. אם יש מקום או מציאות כזו - אה"נ, יהיה בעיה באותו זמן לזרוק. ב. אנשים...

לא כ"כ הבנתי מה צריך "לסמוך". מה הצד "לאסור"? (קראתי לעיל שניסו להביא כל מיני חששות, אבל מכאן ועד להצריך "לסמוך" המרחק גדול. יתכן שמחמת מה שנכתב יש איזה מקום לחוש או להחמיר (במקומות ובאופנים מסויימים), אבל בד"כ אין את כל החששות, אז מה הבעיה?

רבותי, אני חושב שכדאי להפסיק להגיב בעניין זה בצורה זו, כיון שהדיון כבר אינו ענייני. הדברים פשוטים, מבוררים ומבוארים למי שרוצה לדעת את האמת באמת, וכל המידע הנצרך כבר נכתב למעלה והבוחר יבחר.

רש"י לפעמים כותב "אברהם" ולפעמים "אברם" (היינו כשמפרש פסוקים המדברים בזמן הקודם לשינוי שמו). אולם, ברש"י עה"פ "ואת הנפש אשר עשו בחרן" (בראשית י"ב, ה') כותב: "שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים ושרי מגיירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאילו עשאם". וא"כ כתב מצד אחד "אברהם" ומצד שני "שרי"...

הוא מדבר על מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א, כן?

הובא כאן.

מתוך הספר "ויקרא שמו בישראל".

אגב, כמה דקות אחרי שנשאלה כאן החידה שאלתי את הבינה מלאכותית, והוא ענה "יוטה". (רק שאם זכור לי נכון הוא דימה את זה ל"יהודה").

בילקו"י ברכות סי' רט"ו ס"ט כתב: "הלומד בש"ס ובמדרשי חז"ל, ופוגע בפסוקים שיש בהם אזכרות שם שמים, יש לו לקראם כקריאתן בתנ"ך בהזכרת שם שמים, ואין להחמיר בזה ולכנות ולבטאת "אלוקים" בקו"ף ולא בה"א, או לומר "אדושם" או "המוני" שהואיל ומדינא שרי, המחמיר יוצא שכרו בהפסדו, דהוי כמכנה שם כלפי מעלה". מה...

הובא לעיל (כולל צילום).

איני יודע לא טעמתי. שמעתי שגם, השאלה עד כמה.

כבר הובא לעיל. וגם המכתב השני הובא. עיינו לעיל (בנחת...) נ.ב. שים לב להבדל בין הדיון גבי קטן או גדול ולא בנחת או לא.