אור יעקב
Well-known member
זה פירוש של הריטב"א ואינו נגד ההלכה.
עיין שם בכל המאמר, לא העליתי את כולו.
עיין שם בכל המאמר, לא העליתי את כולו.
ממרן עד מרן
Well-known member
זה כן נוגד את ההלכה
כי יסוד של הריטב"א הוא שבשברי כלים בעינן "מעין מלאכתו הראשונה", ועפי"ז חילק בין מחט למחצלת
ואז לפי חילוקו יצא לנו היתר שאם זה מעין מלאכתו הראשונה שרי
אך אנן קיי"ל- דלא בעינן כלל מעין מלאכתו הראשונה, אלא שהנושא הוא- האם בפועל משתמש בזה או שזה רק ראוי
וזהו ההבדל שבמחט כיון שאין משתמש הוא מוקצה אע"פ שראוי
וא"כ חזר הדין לפי"ז ולפי איך שקיי"ל שעטיפות שלא עושה בהם שום תשמיש הוא מוקצה
ממרן עד מרן
Well-known member
אע"פ שטענתי לעיל שהרי להלכה קיי"ל דלא בעי מעין מלאכתו הראשונה
אך שוב לאחר העיון נראה לי, דכן יש היתר בעטיפות נייר, אך לא בכל מקרה, כאשר אבאר.
אך שוב לאחר העיון נראה לי, דכן יש היתר בעטיפות נייר, אך לא בכל מקרה, כאשר אבאר.
והוא- דגם הריטב"א מודה דלהלכה לא בעי בשברי כלים מעין מלאכתו הראשונה, וכדכתב גופיה שם.
רק מוסיף הריטב"א- דבמקרה שיש בו מעין מלאכתו הראשונה יש בו תוספת קולא, והוא- דאע"פ שאדם בפועל לא משתמש בו ודרכו לזורקה בין הגרוטאות, אעפ"כ אין בו תורת מוקצה כי סו"ס ראוי למלאכתו הראשונה.
ואינו דומה למחט- שאע"פ שראויה סו"ס לתשמיש ואנן הרי קיי"ל דסגי שראוי לתשמיש, וא"כ למה במחט שניטל חורה היא מוקצה מטעם זורקה בין הגרוטאות?.
אלא החילוק- כי במחט כיון שהיא רק מעין מלאכה ותשמיש אחר , ולא מעין מלאכתו הראשונה, ממילא כאן צריך שיהיה תשמיש בפועל ולא רק "ראוי" וכיון שבפועל אדם זורקה לכן היא מוקצה.
ולפי"ז יש לחלק בעטיפות- תלוי במצב העטיפה, אם נפתחה רק מלמעלה וכולה נשארה שלימה ממילא היא בגדר מעין מלאכתו הראשונה דאז יש בה את הקולא שאע"פ שאדם זורקה ולא משתמש בה שרי.
אך אם היא במצב שהרבה פעמים קורה שפותחים אותה מהאמצע כלפי מטה דכאן כבר אינו מעין מלאכתו הראשונה , דאז כבר לא יעזור שיש בה תשמיש אחר, מפני שהדרך לזורקה בין הגרוטאות.
כמובן - שכל מה שכתבתי כאן - לא באתי להתיר, מפני שצריך לעיין האם להלכה קיי"ל כחילוק הריטב"א הנ"ל - מ"מ כתבתי בדרך לימוד ובגדר לעורר לב המעיין את מה שיוצא מהריטב"א הנ"ל.
נערך לאחרונה:
מישהו רצה להביא ראיה מדין זה שמותר לטלטל שקיות חטיפים ריקות מכיון שראויים לשימוש חוזר (וכמש"כ בילקו"י שבת ב' עמ' תשמ"ט), ורצה להביא ראיה מזה שמותר להשתמש שימוש חוזר בשקית ריקה.
כלומר, אע"פ שבאחרונים כתוב שאסור להשתמש שימוש חוזר בשקית של חטיף וכד', מכיון שהוא מתקן בזה כלי, (ואולי כן משמע גם ממש"כ בילקו"י שבת ב' עמ' תת"ל), מ"מ מזה שכתוב שמותר לטלטל שקית ואינה מוקצה כי ראויה לשימוש, נראה דמוכח שמותר להשתמש שוב.
ואמנם יש מקום לחלק שאולי יש הבדל בין "ראוי לשימוש" מצד עצמו שזה אינו הופך למוקצה, לבין להתשמש בפועל. ולדוג' אם פתח את השקית בער"ש שהיא ראויה לשימוש ומותר להשתמש בפועל, אבל לא אם פתח בשבת.
ומצד שני אולי אפש"ל שכל מה שאסור להשתמש בכלי שלא יהיה מתקן מנא, היינו דווקא בשימוש קבוע, כגון קופסת שימורים לשים מסמרים, אבל אם משתמש רגע אחד כגון להכניס פסולת לעטיפת החטיף בכדי לזרוק, אולי ע"ז אין שם של עשיית כלי.
כלומר, אע"פ שבאחרונים כתוב שאסור להשתמש שימוש חוזר בשקית של חטיף וכד', מכיון שהוא מתקן בזה כלי, (ואולי כן משמע גם ממש"כ בילקו"י שבת ב' עמ' תת"ל), מ"מ מזה שכתוב שמותר לטלטל שקית ואינה מוקצה כי ראויה לשימוש, נראה דמוכח שמותר להשתמש שוב.
ואמנם יש מקום לחלק שאולי יש הבדל בין "ראוי לשימוש" מצד עצמו שזה אינו הופך למוקצה, לבין להתשמש בפועל. ולדוג' אם פתח את השקית בער"ש שהיא ראויה לשימוש ומותר להשתמש בפועל, אבל לא אם פתח בשבת.
ומצד שני אולי אפש"ל שכל מה שאסור להשתמש בכלי שלא יהיה מתקן מנא, היינו דווקא בשימוש קבוע, כגון קופסת שימורים לשים מסמרים, אבל אם משתמש רגע אחד כגון להכניס פסולת לעטיפת החטיף בכדי לזרוק, אולי ע"ז אין שם של עשיית כלי.
ולכן אני שואל לפי מש"כ בילקו"י שהיא אינה מוקצה, האם לפי"ז יהיה מותר גם להכניס לשם דברים?
נושאים דומים בפורום
הודעות אחרונות
-
-
-
-
-
מאמרי השקפה צרופה על חוק הגיוס והמסתעף - מאת הגר"ד נקי שליט"א
- אחרון: נשיא מועצת חכמי התורה
-
-
-
-
-
-
-
-
