תוכן לאחרונה על ידי הרב דורון רונן - כונת הלב

האם יש קובץ פי די אף ילקו"י ח"א מהדורת תשפ"א?

לכל המעוניין, אני מצרף בזה את המאמר השלם. במאמר זה מובאת בין היתר תשובה לשאלה שדנו בה כבר רבותינו ז"ל מדוע כל האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף ואילו האומר פסוקי דזמרא בכל יום, שגם הם נקראים הלל, הרי הוא בן העולם הבא?

ישר כח. אוסיף זאת.

כבר כתבו כאן הרבנים החשובים את הטעמים לכל שיטה. ולא באתי להכריע ביניהם אלא להוסיף פרט מעניין מאד שמצאתי שקשור לעצם אמירת מזמור זה בחנוכה שעל פי הפשט לא נראה קשור, דמה למזמור זה ולחנוכת בית חשמונאי? מדוע נבחר דווקא מזמור זה להיאמר ולהידרש בימי החנוכה כבר מימים קדומים, ועד ימינו? כתבתי על זה מאמר...

שאלתי אותו הבוקר כיצד אצלו זה פתוח ואצל אחרים סגור, וענה לי שאכן דף הבית והעיונים חסומים, אך הוא נכנס תמיד דרך החיפוש או הספריה.

לי יש אתרוג וזה פתוח ולבן שלי יש נטפרי וגם אצלו זה פתוח אם הוא לא רוצה להוציא ממון רב, אז האתר הזה בשילוב תורת אמת וכד' הוא פתרון טוב

ממליץ מאד על אתר "על התורה". יש שם כמעט את כל פירושי הראשונים והאחרונים (עד המלבי"ם) על התנ"ך ברמה מאד גבוהה של הגהה. אמנם עדיין חסרים הרבה ספרי ראשונים בשאר תחומים, אבל הם מעדכנים את התוכן כל הזמן בעוד ספרים. כעת הם עובדים גם על ספרות הגאונים, שזה תחום רחב מאד, אבל לא מוכר דיו.

א. בודאי שיש, בדרך כלל סידורים לא עושים בדפוס דיגיטלי לכן חייבים גם פלטות ב. מי שמפיק עבורי את הסידור מדפיס את רוב הספרים בארץ. רק לאחרונה התחיל גם בסין.

להחליף פלטות זה עסק יקר, אבל בכל זאת בממוצע כל שנה וחצי בערך יוצאת מהדורה חדשה, כיון שכאשר מחליטים להדפיס בבית דפוס אחר אז מעדיפים לעשות פלטות חדשות ואז אפשר לחדש אותם.

ניסיתי להיזכר למה זה הושמט ולא הצלחתי. כנראה בהשפעתם של אלו שמתפללים בנוסח הבן איש חי. זה תוקן. בעז"ה במהדורה הבאה זה יחזור, ואפילו בלי סוגרים, כי זה אכן הנוסח הקדמון כפי שמופיע בכתה"י וגם בדפוסים הישנים. ישר כח

התייחסתי לכל הדברים הללו בתגובות הקודמות, ופלא שלא שמתם לב עיין לעיל שכתבתי שאין להביא ראיה מהדקדוק שנדרש בק"ש, ששם זה גזרת הכתוב שנאמר ולמדתם, שיהיה לימודך תם. [ואין צורך להביא סימנים בשו"ע כי הרמב"ם עצמו כותב זאת בהלכות ק"ש.]. ומלשון הדרש שיהיה לימודך תם מוכיח הגר"ח זצ"ל שזהו דין בקיום מצות...

לא הבנתי מה כוונת מר, כל מה שמעכב הרמב"ם הזכיר, כאן ובמקומות אחרים, מה שלא מעכב לא הזכיר כלל. אם היה צריך להקפיד בעניין דקדוק בתפילה היה מזכיר זאת (ומה שכתב בק"ש לא נוגע לעניין תפילה, ששם לומדים זאת ממה שנאמר מ'למדתם' שיהיה למודך תם). אלא ודאי לדעת הרמבם הסגולה אינה באמירה אלא בכוונה בלבד. וכמו...

יסודות שאין להם מקור?? א. הרמב"ם (הלכות תפילה פרק ד) הביא חמשה דברים שמעכבים את התפלה [אחד מהם כוונת הלב], ובפרק הבא אחריו (פרק ה' ה"א) כתב עוד שמונה דברים שצריך המתפלל להזהר בהן ולעשותן ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אין מעכבין (עמידה ונוכח המקדש ותקון הגוף ותקון המלבושים ותקון המקום...

הדברים אכן פשוטים מאד, הטור לא כתב "שלא יהיה נשמע" אלא "שלא יהא נראה", והוא כלשון חז"ל על לשונות תפילה אחרים, כדוגמת אמירת מודים מודים "דמיחזי כשתי רשויות", וברור שאין זה עניין של תיקון לשון תפילה גרידא, אלא חשש של שיבוש בהשקפה. וזוהי גם כוונת הטור כאן. אך חייב אני קצת להאריך יותר. דקדוק התפילה...