תוכן לאחרונה על ידי הרב דורון רונן - כונת הלב

וכן מנהג המרוקאים כידוע לי.

בקשתי מאחד שיש לו מאגר צילומים של הרבה סידורים עתיקים שיחפש נוסח כזה. ענה לי שלא מצא.

המהרי"ץ בתכלאל כתב: עוררה גבורתך, על שם עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו. להקיץ נרדמים. רמז את הגלות הארוך הזה שאנו בו כישנים שיקיצנו משנתנו, הכוונה שיגאלנו. ולזה אמר עוררה גבורתך כי יגלה גבורתו לעשות נקמה ולגאול אותנו ע"כ. הרי שלשון הפייט הוא על פי לשון הפסוק.

הוא מכר את זכות ההדפסה לסוחר אחד. אך בחוזה הוא לא רשם שהוא גם יוכל להדפיס בעצמו. ועל זה היה הדין תורה. ובכל מקרה הסידור כעת טוב יותר מעבודת השם, כיון שהוא תיקן חלק מהשיבושים שיש בעבודת השם.

אכן זה סידור של הרב ציון רבי שהוציא לאור את עבודת השם. אולם בגלל שהפסיד בדין תורה את הזכויות על עבודת השם לכן הוא הוציא סידור חדש משלו, שהוא עבודת השם משופר בכמה בחינות. הוא ביקש ממני רשות להכניס חלק מהפירושים מהסידור שלי והסכמתי, כי סוף כל סוף רוב הפירוש שלי מלוקט מספרי ראשונים ואחרונים ואין לי...

בספר המנוחה לרבנו מנוח על הרמב"ם (תפילה ז ד) פירש: ותנומה מעפעפי, התנומה היא קלה מהשינה, ואין בה כי אם סגירת העפעפיים, וע״כ תלה אותה בעפעף. עכ"ל. כלומר מצב העפעפים מעיד שהשינה היא קלה. וראיתי מי שפירש שהם נקראים כך על שם תנועתם המהירה כאילו הם עפים. ולכן תנומה מיוחסת לעפעפים.

אכן השינה ניכרת בעיני האדם יותר מכל אבר אחר ולכן עצימת העניים מבטאת את השינה. ולפי מצב העין ניתן לדעת גם עד כמה אדם שקוע בשינה ולכן "הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינַי" הַמַּפִּיל עֲבוֹתוֹת השֵנָה עַל עֵינַי, אבל רק תְנוּמָה עַל עַפְעַפַּי, כי בנמנום אינו סוגר עיניו לחלוטין אלא רק העפעפיים...

הסיבה שלא ניתן להשיג כי זה לא משתלם לייצר. צריך להדפיס לפחות 1000, וזה נמכר לאט מאד. זה לא כמו סדור רגיל שגומרים מהדורה תוך חצי שנה לכל היותר. סדור ש"ץ יכול לשכב במחסן שנים עד שנגמר.

אמנם עמדתי את גם את סידור הודיה אבל הוא לא שייך לי אלא לפנחס ראובן מב"ב. הוא פעם הוציא את זה בגודל גדול יותר. יתכן שנשאר לו

יש גם מהדורת בית כנסת [גודל 21 ס"מ] ששם לא מופיע נוסח זה

יש"כ על ההערה. בעז"ה אם תצא מהדורה חדשה של החגים לקראת ראש השנה, אני אסדר את זה.

האם יש קובץ פי די אף ילקו"י ח"א מהדורת תשפ"א?

לכל המעוניין, אני מצרף בזה את המאמר השלם. במאמר זה מובאת בין היתר תשובה לשאלה שדנו בה כבר רבותינו ז"ל מדוע כל האומר הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף ואילו האומר פסוקי דזמרא בכל יום, שגם הם נקראים הלל, הרי הוא בן העולם הבא?

ישר כח. אוסיף זאת.