מישהו יודע מה מנהג מרן הראש"ל שליט"א?מהו דעת הגרע'י זצ''ל והראשל''צ שליט''א
מישהו יודע מה מנהג מרן הראש"ל שליט"א?מהו דעת הגרע'י זצ''ל והראשל''צ שליט''א
עימש"כ במקבציאל ש"ר פרשת וילך הלכה סו, וז"ל: "במוצאי כיפור אומרים בית יעקב ומזמור היום והושיענו, ואח"כ מזמור רצית ה' ארצך, וכך יעשו בכל תענית ציבור צום גדליה עשרה בטבת תענית אסתר, וכיוצא, וכך יעשו בחנוכה ופורים", ע"כ, ואם רבנו יוסף חיים לא מקובל אז מי מקובל.שמעתי מאחד המקובלים שיש עניין של הושיענו למזמור שיר שלם יום, ולכן לא להפסיק לפני כן.
וכפי שנודע לנו כאן...שמעתי מאחד המקובלים שיש עניין של הושיענו למזמור שיר של יום, ולכן לא להפסיק לפני כן.
משום תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם.היום בתפילת הנץ בקהילתנו הקדושה דנתי בדעתי לומר את מזמור ארומימך כמו כל יום לפני הושיענו, אך כיון שלא היה הדבר ברור לי שתקתי והנחתים לומר אחרי ברכי נפשי, ועתה ראיתי בחנוכה בציון עמ' גש''ם שכך נהג רבינו עובדיה וגדולי ירושלים, ולא נתברר לי אמאי עקרוהו ממקומו בשיר של יום והעבירוהו לאחרי מוסף?
ידעתי בנ'י ידעתי מטעם זה, ועליו גופיה שאלתי, הרי המזמור ארומימך שייך בכלל לשיר של יום ואילו ברכי נפשי מקומו אחרי מוסף, ולמה הוצרכו לחבר את שניהם יחד ואז להצטרך לטעם של תדיר?
ועל זה השיב במקום שאליו הפניתי, שגם אם ירצה לומר את המזמור שיר קודם מוסף, עדיין שייך לומר בזה "תדיר ושאינו תדיר" וצריך להמתין עם ה"שאינו תדיר". (והיינו גם אם לא היו מחברים אותם ביחד).ידעתי בנ'י ידעתי מטעם זה, ועליו גופיה שאלתי, הרי המזמור ארומימך שייך בכלל לשיר של יום ואילו ברכי נפשי מקומו אחרי מוסף, ולמה הוצרכו לחבר את שניהם יחד ואז להצטרך לטעם של תדיר?
וכן מנהג המרוקאים כידוע לי.מזמור שיר חנוכת הבית, לא קשור לשיר של יום, כי גם אחרי נצחון החשמונאים, לא שינו את השיר של יום הקבוע, ולכן גם אנחנו אומרים אותו כרגיל, כך שאין נפק"מ מתי יגידו אותו.
ואגב
@יצחק משען , כבודו מכיר שמנהג החלבים שלא לומר כלל שיר של יום בראש חודש? מיד אחרי ובא לציון אומרים קדיש ומתחילים מוסף.
שכוייח. אפשר גם פשוט להקפיץ את זה.מקפיץ