• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

תוכן לאחרונה על ידי ליאור דהן

  1. ל

    עשרה בטבת שחל בערב שבת משא ומתן בשיטת מרן זצ"ל

    בתענית יחיד כתב הכי כמפורש בדברי מרן השלחן ערוך סי' רמט אבל בתענית צבור דעתו דחייב להשלים (כמבואר בהערה בחזון עובדיה דלא תליא מילתא בקבלתו) אלא שזה אינו ברור בדעת מרן השלחן ערוך כי פשט דברי מרן השלחן ערוך הם על פי דבריו בבית יוסף (והכל מבואר במה שהארכנו לעיל כאן ובסיום דברינו כתבנו בס"ד ליישב...
  2. ל

    עשרה בטבת שחל בערב שבת משא ומתן בשיטת מרן זצ"ל

    סימן רמ"ט סע' ד': שלחן ערוך- אם קיבל עליו להתענות בערב שבת צריך להתענות עד צאת הכוכבים אם לא שפירש בשעת קבלת התענית עד שישלמו הצבור תפלתן. הגה ויש אומרים דלא ישלים אלא מיד שיוצאים מבית הכנסת יאכל לכן בתענית יחיד לא ישלים וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית ובתענית צבור ישלים והכי נהוג. בה"ל ד"ה אם לא...
  3. ל

    סתירה בהבנת הצפנת פענח בדין חשמל בהגעלה

    איברא דדברי הילקוט יוסף בהלכות פסח הוא מהחזון עובדיה (פסח ח"א עמ' קלה) אמנם באמת גם על החזון עובדיה יש לתמוה כי המעיין בצפנת פענח יראה לנכון דכוונתו להחמיר ולא להקל וכפי שהבין בילקוט יוסף בראשונה וכן הבין בשו"ת משנה הלכות (חי"א סי' שנ"ז)
  4. ל

    השגה על חזון עובדיה במה שהקשה על הבן איש חי בדין הכשר זכוכית

    ואגב גם לענין כבישת יין נסך אף בידוע שנכבש יום שלם נראה דעת הש"ך שם (יו"ד סי' קלה ס"ק ל"ג) דמהני עירוי ומילוי וכמו שחילק שם בהדיא דיין נסך קיל טפי לענין מילוי ועירוי שהמים שממלאים ומערים בכלי מקלישים טעם היין משא"כ בשאר איסורים דדין כבוש הוה כמבושל וכרותח ממש דלא מהני מילוי ועירוי אלא הגעלה...
  5. ל

    השגה על חזון עובדיה במה שהקשה על הבן איש חי בדין הכשר זכוכית

    הנה בשו"ת רב פעלים (ח"ג סי' כ"ט) נשאל מה שנהגו אנשי עמארה בכלי זכוכית להשתמש בהם בפסח על ידי שטיפה בלבד והשאלה היתה על כלים של זכוכית שמשתמשין בהם חמץ על ידי כבישה כגון בטול"א וכיוצא שמביאין בהם מאירופא שכר שעורים או יין של נכרים והשיב תשובה שהמנהג פשוט וברור וידוע פה עירינו בגדאד יע"א מאבותינו...
  6. ל

    הערה לכאורה על דברי הראש"ל בקובץ בית יוסף

    בחזון עובדיה (שבת ח"ד עמ' תכ ז) ושו"ת יביע אומר (ח" י ס י' כ"ה) כתב דחיילי צה"ל שעומדים על משמרתם גם בשבת והובא להם במכונית מן הבסיס אל מקום המצאם תבשיל שנתבשל כ ל צרכו מער בשבת והונח על פלאטה של שבת שישאר חם מותר להם לאכול מן התבשיל החם בשבת אע"פ שיש כאן הוצאה מן התורה [על פי הרשב"א (שבת קל:)...
  7. ל

    לכאורה סתירה בדברי הילקוט יוסף הל' סוכה

    יישר כח על הספק ספיקא. אלא שאם כן היה למרן לומר דבירדו גשמים עד אחר חצות שיברך גם על כזית על פי ספק ספיקא בצירוף הרי"ף והרמב"ם דיש מצוה אחר חצות אלא ודאי לא רצה לסמוך בזה על ספק ספיקא והכי נמי לא שנא (ונראה לי הטעם דאין הספק ספיקא במצוה אלא בברכה בלבד). ומה שרצו לתרץ ששיטת מהרש"ל דחויה זה לא...
  8. ל

    לכאורה סתירה בדברי הילקוט יוסף הל' סוכה

    קושיתי אינה מן יעלה ויבוא אלא ממה שחייב לאכול בבית משום הני שיטות דשמא החיוב לאו בסוכה לתיא (כדעת מהרש"ל) ודברי המהרש"ל הוא במהות המצוה שאינה קשורה לסוכה כלל שהמצוה היא רק אכילה אלא דממילא יצטרך באופן כללי לאכול בסוכה אבל זה לא קשור למצוה כמבואר בדבריו וממילא ולדעתו כשחוזר לאכול בסוכה אחר פסיקת...
  9. ל

    לכאורה סתירה בדברי הילקוט יוסף הל' סוכה

    בילקוט יוסף הל' סוכה (מהדו' תשע"ו) עמ' תרסב כתב "כאשר נפטר ממצות סוכה בליל סוכות יש אומרים שחייב לאכול כזית פת בביתו משום היום טוב ויש אומרים שכל החיוב לאכול בליל סוכות הוא מצד הסוכה וכאשר פטור מישיבה בסוכה פטור גם מאכילת כזית פת ולדינא צריך שיאכל כזית פת בביתו ואמנם אם שכח להזכיר יעלה ויבא...
  10. ל

    מרן הכרת הטוב

  11. ל

    הבנה בדעת מרן זצ"ל בעניין נתינת יד לילד שבידו אבן

    הספק בדעת מרן אם הכוונה דוקא לחולי ממש או לאו דוקא אלא "חולי" פי' רצון עז דהיינו צער כלומר שיצטער הרבה (ראה בן איש חי) וכן הוא במקרא "חליתי פניך בכל לב" והוא ענין געגועים ולא חולי ממש אם כן אין גילוי אם כוונת מרן דוקא או לאו דוקא.
חזור
חלק עליון