תוכן לאחרונה על ידי ליאור דהן

^

שמעתי לפרש כי אהרן נפטר בר"ח אב (כמבואר בתורה) ודוקא בזכות זה שהתאבלו עליו בני ישראל נמחל להם גזירת מיתה במדבר (הרי שבט"ו באב של אותה שנה כלו מתי המדבר מה שלא היה בכל שאר השנים והיינו מן הטעם האמור בזכות מיתת אהרן ובכייתם של ישראל נתבטל הגזירה) והיא גופא הטעם שרק "בעת ההיא" התחיל משה להתפלל לבטל...

מה שלא מובן לי זה שהמעיין הן במגן אברהם והן בכף החיים (בשם המג"א) והן שואל ומשיב יראה שכולם שם החמירו לאסור בזה היפך דברי הילקוט יוסף כאן ומלשונו כאן שכתב "אולם וכו' אפילו במלאכה וכו' מותר וכו'" מבואר שאין זה טעות סופרים אלא אדרבא כוונתו להתיר השופר כדברי אלה האחרונים וצ"ע (ועכ"פ להלכה דבריו...

גם תמוה לומר שטעו בזה כי כל שעות חשבונים בימי הקיץ הוא נכון במציאות שגרו ואם כן אתה אומר שטעו אבל הם עשו חשבון נכון לקיץ (חי שעות של התרומת הדשן מן עלות עד צאת בקיץ ולדידי גם האגור ה-י"ד וחצי שעות של הקיץ עולה יפה לאיטליה שהיה גר שם לתקופה) וסלקא דעתך שטעו באביב שיותר קל חשבונו?! ובודאי שהם למדו...

א - זה לא קשור כלל לנידון כי אם כן אתה בא לסתור עיקר שיטת המחשבים מן עלות עד צאת (כפי שטענו הגר"א ולבוש) וזה לא יתכן לעקור חשבון הראשונים ומרן השלחן ערוך (לדעת רבים מן הפוסקים) על פי קושיא (ובפרט דסלקא דעתך באמת שיטעו הראשונים בדבר כזה פשוט ברור לי שלא). ב- בדברי האגור אין לנו ראיה מה יסבור על...

התימה שהקשו על לוח אור החיים (וברור שזה היתה על פי הדרכת מרן זצ"ל במפורש על אף שמחברי הלוח העירו למרן בזה) וכבר תמהתי מזמן בעמודי הוראה חלק ג' (עמ' 436 אות כ) וכחברי הפורום כאן הי"ו אבל למעשה יש ראיה ברורה לחשבון מרן זצ"ל ולוח אור החיים מן האגור (סוף סי' שכז) שהיה גר במרכז אירופה ובצפון איטליה...

דעת החזון עובדיה בדין מצה מבושלת הנה המעיין בפסקי החזון עובדיה (פסח ח"א עמ' סו ועמ' קצט ועמ' רס) יראה דעתו דאף על פי שיכול לנהוג כמו שכתב מרן השלחן ערוך לאכול ב' סעודות על ידי פת חמץ וסעודה שלישית על ידי מצה עשירה שאין בו איסור לא משום מצה ולא משום חמץ ויאכל יותר מכביצה ויברך עליה מזונות ועל...

שלום וברכה. אקדים שאני מאוד נהנה מכבודו וכל התלמידי חכמים הנמצאים כאן הנושאים ונותנים בדבר הלכה וזה קידוש ה' הגדול ביותר שחותרים להגיע אל האמת של רצון ה' יתברך. תזכו להגיל תורה ולהאדירה לאורך ימים ושנות חיים! לגוף הענין: אני לא רואה את זה בתור הצעת פשרה מדידי אלא הוא פשוט דברי המנחת כהן (וכן...

לענ"ד דהבנת דברי הרמב"ן הוא דוקא ור' יהודה מתפלל מנחה עד פלג הכוונה עד שגלגל החמה מתחיל לשקוע תחת האופק שאז כבר אין כאן "עם שמש" שחלקו כבר נשקע תחת האופק (ואין זה תחילת שקיעה שכתב הרמב"ן לזמן תוספת אליבא דר"ת שהוא אחר שכל גלגל החמה נתכסית וקוראו תחילת שקיעה על שם סוף שקיעה שהוא כשעה אחר כך אליבא...

על הנקודה א'- הרי הרמב"ן שם בתורת האדם כתב בדעת ר' יהודה דסבר זמן מנחה עד פלג המנחה הוא מטעם ייראוך עם שמש (וזה לשון הרמב"ן- "והיינו דאמרינן במס' ברכות רבי יהודה אומר עד פלג המנחה והוא זמן קרוב לתחילת שקיעת החמה אין ביניהם אלא מהלך של"ד אמות בקרוב דקסבר ר' יהודה לענין תפלה בתר שמשא אזלינן דבעינן...

אלה האוחזים בשיטת המעלות שזמן נשף החורף מתארך לעומת האביב וסתיו מה יענו לפרש דברי הרמב"ן בתורת האדם (וכן הרשב"א ועוד) שזמן פלג המנחה הוא כ3 קודם שקיעת החמה (תחילת שקיעה) הרי זמן פלג המנחה מתחשב על פי אורך היום וקיצורו לכולי עלמא (כמו זמן קריאת שמע וכיוצ"ב שהכל בזמניות וכפי שהזכיר בעל העתים לבינה...

ראיתי שהביאו פה תלמידי חכמים ראיה משו"ת בנין ציון סי' קלז שסכנה עתידית לאו שמיה סכנה ובאמת המעיין בסוגייא יבמות ובשו"ת בנין ציון עצמו בפנים מה שכתב יראה לנכון דודאי סכנה עתידית שמיה סכנה אלא שיש דין מיוחד אצל שלש נשים של "שומר פתאים השם" והוא כפי שהסביר האגרות משה ועוד דהיינו אדם שעושה "מעשה...

בתענית יחיד כתב הכי כמפורש בדברי מרן השלחן ערוך סי' רמט אבל בתענית צבור דעתו דחייב להשלים (כמבואר בהערה בחזון עובדיה דלא תליא מילתא בקבלתו) אלא שזה אינו ברור בדעת מרן השלחן ערוך כי פשט דברי מרן השלחן ערוך הם על פי דבריו בבית יוסף (והכל מבואר במה שהארכנו לעיל כאן ובסיום דברינו כתבנו בס"ד ליישב...

סימן רמ"ט סע' ד': שלחן ערוך- אם קיבל עליו להתענות בערב שבת צריך להתענות עד צאת הכוכבים אם לא שפירש בשעת קבלת התענית עד שישלמו הצבור תפלתן. הגה ויש אומרים דלא ישלים אלא מיד שיוצאים מבית הכנסת יאכל לכן בתענית יחיד לא ישלים וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית ובתענית צבור ישלים והכי נהוג. בה"ל ד"ה אם לא...