תוכן לאחרונה על ידי ליאור דהן

דעת החזון עובדיה בדין מצה מבושלת הנה המעיין בפסקי החזון עובדיה (פסח ח"א עמ' סו ועמ' קצט ועמ' רס) יראה דעתו דאף על פי שיכול לנהוג כמו שכתב מרן השלחן ערוך לאכול ב' סעודות על ידי פת חמץ וסעודה שלישית על ידי מצה עשירה שאין בו איסור לא משום מצה ולא משום חמץ ויאכל יותר מכביצה ויברך עליה מזונות ועל...

שלום וברכה. אקדים שאני מאוד נהנה מכבודו וכל התלמידי חכמים הנמצאים כאן הנושאים ונותנים בדבר הלכה וזה קידוש ה' הגדול ביותר שחותרים להגיע אל האמת של רצון ה' יתברך. תזכו להגיל תורה ולהאדירה לאורך ימים ושנות חיים! לגוף הענין: אני לא רואה את זה בתור הצעת פשרה מדידי אלא הוא פשוט דברי המנחת כהן (וכן...

לענ"ד דהבנת דברי הרמב"ן הוא דוקא ור' יהודה מתפלל מנחה עד פלג הכוונה עד שגלגל החמה מתחיל לשקוע תחת האופק שאז כבר אין כאן "עם שמש" שחלקו כבר נשקע תחת האופק (ואין זה תחילת שקיעה שכתב הרמב"ן לזמן תוספת אליבא דר"ת שהוא אחר שכל גלגל החמה נתכסית וקוראו תחילת שקיעה על שם סוף שקיעה שהוא כשעה אחר כך אליבא...

על הנקודה א'- הרי הרמב"ן שם בתורת האדם כתב בדעת ר' יהודה דסבר זמן מנחה עד פלג המנחה הוא מטעם ייראוך עם שמש (וזה לשון הרמב"ן- "והיינו דאמרינן במס' ברכות רבי יהודה אומר עד פלג המנחה והוא זמן קרוב לתחילת שקיעת החמה אין ביניהם אלא מהלך של"ד אמות בקרוב דקסבר ר' יהודה לענין תפלה בתר שמשא אזלינן דבעינן...

אלה האוחזים בשיטת המעלות שזמן נשף החורף מתארך לעומת האביב וסתיו מה יענו לפרש דברי הרמב"ן בתורת האדם (וכן הרשב"א ועוד) שזמן פלג המנחה הוא כ3 קודם שקיעת החמה (תחילת שקיעה) הרי זמן פלג המנחה מתחשב על פי אורך היום וקיצורו לכולי עלמא (כמו זמן קריאת שמע וכיוצ"ב שהכל בזמניות וכפי שהזכיר בעל העתים לבינה...

ראיתי שהביאו פה תלמידי חכמים ראיה משו"ת בנין ציון סי' קלז שסכנה עתידית לאו שמיה סכנה ובאמת המעיין בסוגייא יבמות ובשו"ת בנין ציון עצמו בפנים מה שכתב יראה לנכון דודאי סכנה עתידית שמיה סכנה אלא שיש דין מיוחד אצל שלש נשים של "שומר פתאים השם" והוא כפי שהסביר האגרות משה ועוד דהיינו אדם שעושה "מעשה...

בתענית יחיד כתב הכי כמפורש בדברי מרן השלחן ערוך סי' רמט אבל בתענית צבור דעתו דחייב להשלים (כמבואר בהערה בחזון עובדיה דלא תליא מילתא בקבלתו) אלא שזה אינו ברור בדעת מרן השלחן ערוך כי פשט דברי מרן השלחן ערוך הם על פי דבריו בבית יוסף (והכל מבואר במה שהארכנו לעיל כאן ובסיום דברינו כתבנו בס"ד ליישב...

סימן רמ"ט סע' ד': שלחן ערוך- אם קיבל עליו להתענות בערב שבת צריך להתענות עד צאת הכוכבים אם לא שפירש בשעת קבלת התענית עד שישלמו הצבור תפלתן. הגה ויש אומרים דלא ישלים אלא מיד שיוצאים מבית הכנסת יאכל לכן בתענית יחיד לא ישלים וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית ובתענית צבור ישלים והכי נהוג. בה"ל ד"ה אם לא...

איברא דדברי הילקוט יוסף בהלכות פסח הוא מהחזון עובדיה (פסח ח"א עמ' קלה) אמנם באמת גם על החזון עובדיה יש לתמוה כי המעיין בצפנת פענח יראה לנכון דכוונתו להחמיר ולא להקל וכפי שהבין בילקוט יוסף בראשונה וכן הבין בשו"ת משנה הלכות (חי"א סי' שנ"ז)

ואגב גם לענין כבישת יין נסך אף בידוע שנכבש יום שלם נראה דעת הש"ך שם (יו"ד סי' קלה ס"ק ל"ג) דמהני עירוי ומילוי וכמו שחילק שם בהדיא דיין נסך קיל טפי לענין מילוי ועירוי שהמים שממלאים ומערים בכלי מקלישים טעם היין משא"כ בשאר איסורים דדין כבוש הוה כמבושל וכרותח ממש דלא מהני מילוי ועירוי אלא הגעלה...

הנה בשו"ת רב פעלים (ח"ג סי' כ"ט) נשאל מה שנהגו אנשי עמארה בכלי זכוכית להשתמש בהם בפסח על ידי שטיפה בלבד והשאלה היתה על כלים של זכוכית שמשתמשין בהם חמץ על ידי כבישה כגון בטול"א וכיוצא שמביאין בהם מאירופא שכר שעורים או יין של נכרים והשיב תשובה שהמנהג פשוט וברור וידוע פה עירינו בגדאד יע"א מאבותינו...

בחזון עובדיה (שבת ח"ד עמ' תכ ז) ושו"ת יביע אומר (ח" י ס י' כ"ה) כתב דחיילי צה"ל שעומדים על משמרתם גם בשבת והובא להם במכונית מן הבסיס אל מקום המצאם תבשיל שנתבשל כ ל צרכו מער בשבת והונח על פלאטה של שבת שישאר חם מותר להם לאכול מן התבשיל החם בשבת אע"פ שיש כאן הוצאה מן התורה [על פי הרשב"א (שבת קל:)...

יישר כח על הספק ספיקא. אלא שאם כן היה למרן לומר דבירדו גשמים עד אחר חצות שיברך גם על כזית על פי ספק ספיקא בצירוף הרי"ף והרמב"ם דיש מצוה אחר חצות אלא ודאי לא רצה לסמוך בזה על ספק ספיקא והכי נמי לא שנא (ונראה לי הטעם דאין הספק ספיקא במצוה אלא בברכה בלבד). ומה שרצו לתרץ ששיטת מהרש"ל דחויה זה לא...