תוצאות חיפוש

בתענית יחיד כתב הכי כמפורש בדברי מרן השלחן ערוך סי' רמט אבל בתענית צבור דעתו דחייב להשלים (כמבואר בהערה בחזון עובדיה דלא תליא מילתא בקבלתו) אלא שזה אינו ברור בדעת מרן השלחן ערוך כי פשט דברי מרן השלחן ערוך הם על פי דבריו בבית יוסף (והכל מבואר במה שהארכנו לעיל כאן ובסיום דברינו כתבנו בס"ד ליישב...

סימן רמ"ט סע' ד': שלחן ערוך- אם קיבל עליו להתענות בערב שבת צריך להתענות עד צאת הכוכבים אם לא שפירש בשעת קבלת התענית עד שישלמו הצבור תפלתן. הגה ויש אומרים דלא ישלים אלא מיד שיוצאים מבית הכנסת יאכל לכן בתענית יחיד לא ישלים וטוב לפרש כן בשעת קבלת התענית ובתענית צבור ישלים והכי נהוג. בה"ל ד"ה אם לא...

איברא דדברי הילקוט יוסף בהלכות פסח הוא מהחזון עובדיה (פסח ח"א עמ' קלה) אמנם באמת גם על החזון עובדיה יש לתמוה כי המעיין בצפנת פענח יראה לנכון דכוונתו להחמיר ולא להקל וכפי שהבין בילקוט יוסף בראשונה וכן הבין בשו"ת משנה הלכות (חי"א סי' שנ"ז)

ואגב גם לענין כבישת יין נסך אף בידוע שנכבש יום שלם נראה דעת הש"ך שם (יו"ד סי' קלה ס"ק ל"ג) דמהני עירוי ומילוי וכמו שחילק שם בהדיא דיין נסך קיל טפי לענין מילוי ועירוי שהמים שממלאים ומערים בכלי מקלישים טעם היין משא"כ בשאר איסורים דדין כבוש הוה כמבושל וכרותח ממש דלא מהני מילוי ועירוי אלא הגעלה...

הנה בשו"ת רב פעלים (ח"ג סי' כ"ט) נשאל מה שנהגו אנשי עמארה בכלי זכוכית להשתמש בהם בפסח על ידי שטיפה בלבד והשאלה היתה על כלים של זכוכית שמשתמשין בהם חמץ על ידי כבישה כגון בטול"א וכיוצא שמביאין בהם מאירופא שכר שעורים או יין של נכרים והשיב תשובה שהמנהג פשוט וברור וידוע פה עירינו בגדאד יע"א מאבותינו...

??

בחזון עובדיה (שבת ח"ד עמ' תכ ז) ושו"ת יביע אומר (ח" י ס י' כ"ה) כתב דחיילי צה"ל שעומדים על משמרתם גם בשבת והובא להם במכונית מן הבסיס אל מקום המצאם תבשיל שנתבשל כ ל צרכו מער בשבת והונח על פלאטה של שבת שישאר חם מותר להם לאכול מן התבשיל החם בשבת אע"פ שיש כאן הוצאה מן התורה [על פי הרשב"א (שבת קל:)...

יישר כח על הספק ספיקא. אלא שאם כן היה למרן לומר דבירדו גשמים עד אחר חצות שיברך גם על כזית על פי ספק ספיקא בצירוף הרי"ף והרמב"ם דיש מצוה אחר חצות אלא ודאי לא רצה לסמוך בזה על ספק ספיקא והכי נמי לא שנא (ונראה לי הטעם דאין הספק ספיקא במצוה אלא בברכה בלבד). ומה שרצו לתרץ ששיטת מהרש"ל דחויה זה לא...

קושיתי אינה מן יעלה ויבוא אלא ממה שחייב לאכול בבית משום הני שיטות דשמא החיוב לאו בסוכה לתיא (כדעת מהרש"ל) ודברי המהרש"ל הוא במהות המצוה שאינה קשורה לסוכה כלל שהמצוה היא רק אכילה אלא דממילא יצטרך באופן כללי לאכול בסוכה אבל זה לא קשור למצוה כמבואר בדבריו וממילא ולדעתו כשחוזר לאכול בסוכה אחר פסיקת...

בילקוט יוסף הל' סוכה (מהדו' תשע"ו) עמ' תרסב כתב "כאשר נפטר ממצות סוכה בליל סוכות יש אומרים שחייב לאכול כזית פת בביתו משום היום טוב ויש אומרים שכל החיוב לאכול בליל סוכות הוא מצד הסוכה וכאשר פטור מישיבה בסוכה פטור גם מאכילת כזית פת ולדינא צריך שיאכל כזית פת בביתו ואמנם אם שכח להזכיר יעלה ויבא...

בן איש חי ש"ב ויגש ט'

הספק בדעת מרן אם הכוונה דוקא לחולי ממש או לאו דוקא אלא "חולי" פי' רצון עז דהיינו צער כלומר שיצטער הרבה (ראה בן איש חי) וכן הוא במקרא "חליתי פניך בכל לב" והוא ענין געגועים ולא חולי ממש אם כן אין גילוי אם כוונת מרן דוקא או לאו דוקא.

חזק וברוך. אני חשבתי קצת אחרת דודאי רש"י אוסר באוחז אא"כ יש געגועים והוא הסתם במרן (וצודק כבודו כמובן דאין עושים ספק ספיקא נגד המפורש במרן) אלא שיש ספק מהו געגועים אם הוא חולי ממש או צער בלבד לכן באוחז שיש את דעת הרמב"ן הקיל להחשיב צער כגעגועים ושלא צריך חולי ממש (ולכן אין זה נגד הסתם במרן דתפס...

יפה אמרת! אשריך! וראיתי מה שכתב הרב החשוב הרה"ג ר' שמעון ללוש שליט"א לשנות הגירסא בחזון עובדיה מ"אבן" ל"דינר" להתיר באוחז האב ביד התינוק ודינר ביד התינוק ויש געגועים דהוה תרתי לטיבותא ולענ"ד אין צריך לזה ואדרבא דעת מרן זצ"ל כפי שכתב בתחילת ההערה בחזו"ע דקיימא לן כסתם מרן לאסור אף בגעגועין ואוחז...

שלום וברכה! ישר כח על הקושיא. נראה לענ"ד שיעור דברי מרן השלחן ערוך בסי' ש"ט כך "נוטל אדם את בנו והאבן בידו, ולא חשיב מטלטל לאבן והוא שיש לו געגועין (פי' שיש לו עצבון כשאינו עם אביו) עליו, שאם לא יטלנו, יחלה אבל אם אין לו געגועין עליו לא" פירושו כשאין לו געגועין אסור באבן בכל ענין בין מגביה את...

דוקא נראה יותר לענ"ד כצד השני שכתבת מדהשמיט הדין בעל המחיה שהוא חידוש יותר גדול דאכן סבר דדברי החזון עובדיה לא נאמרו אלא באומר על הארץ ועל הפירות. ועכ"פ אין ראיה מדבריו לכאן ולכאן וסוגיא דשמעתא בראשונים ואחרונים יכריע שלא מצינו סוברים להקל אלא בעל הפירות ולא בעל המחיה וגם בעל הפירות נחלקו...