תוכן לאחרונה על ידי נשיא מועצת רה"י

אם אפשר להעלות כאן...

הקפצה הרבנים @פשוט @לביא @מורשת מרן @בנימין לוריא @אושרי רביב @ע"ה ס"ט ועוד

מהיכן ציטוט זה? (האם יוכל מר שליט"א להעלות הענין המלא משם?)

אחר בינותי כי לכאורה זה בכלל היוצא מן הכלל של כל דבר שודאי יש לברך לכ"ע ורק נחלקו מה יש לברך ל"א סב"ל נגד מרן (ואכ"מ)

שוב אין שאלתי על הכללים אני יכול למנות לך עוד עשרות כאלה שאלתי היא על מקומות שמחד גיסא אינם בכלל איזה כלל מיוחד, ומאידך גיסא אין להם כלל בפני עצמו אלא שיכולים להיות כך, וכיולים להיות כך, ומשום מה: יש מקרים שנקבע שאומרים סב"ל נגד מרן, ויש מקרים שלא והשאלה היא מה עושה את זה לכך ואת זה לכך וזה...

אני חושב שזו בעיה שאין כלל מגדיר, וזה לא הגיוני אבל גא"כ, הרי המציאות היא שיש את אותם הדברים, ואעפ"כ פעם כך ופעם כך, וזה מה שצ"ב

אה"נ אך מדוע פעמים כך, ופעמים כך? כלומר - מה המגדיר בזה, אימתי נקט מרן הגר"ע סב"ל אפילו נגד מרן ואימתי לא

לכאורה כי עכ"פ יש כמה וכמה סיבות דלא כן ז"א, כל הסיבות שכתב אמאי אפשר לברך אפילו יותר משלושה או חמישה ימים (או חודש), הרי הן קיימות אף לעולם ממש, וכש"כ הגר"ד שליט"א, שכ"ה משמעות סתימת הפוסקים ולי אישית נראה הטעם, ע"פ מש"נ במ"א שמרן הגר"ע חפץ לנקוט גם בסב"ל כמו מרן לגמרי, ורק דלמעשה לא עבד הכי...

ולא מכל מיני ענינים בפ"ע (כמו כשזה ספק במצוה וכו'), אלא מקרים שאינם בכלל הכללים המיוחדים האלה, ובכל אופן לא אמרינן סב"ל לדוגמא - הנותן ריח טוב בפירות

?

בעיקר הנידון אני עכשיו כותב, ואכ"מ ובדעת מרנא הגר"ע: הנה,אה"נ שבכ"מ (יביע אומר ג טז, יחוה דעת ג יד, הליכות עולם ח"ב עמ' קעא, ואף בחזון עובדיה ברכות עמ' שנו ויש גם יחוה דעת ח"ז רז ז ורכה ב, אמנם שם לא עיינתי) פסק בפשיטות בדיוק כש"כ מרן הש"ע: דלכתחילה עד שלושה ימים, אך גם אל"ה אכתי יכול לברך...

הנה, דעת הש"ע ברורה לחלוטין ריט ז: אם איחר יש לו תשלומין לברך כל זמן שירצה ונכון שלא לאחר שלשה ימים ומבואר דלכתחילה עד ג' ימים, ובדיעבד לעולם ממש ובאחרונים הובאו כמה דעות: דעה שהובאה בערוך השלחן - עד חמשה ימים שבט הקהתי - עד שנה בצל החכמה - עד עשר שנים אמנם, כ"ז הוא דלא כמרן, כי במרן מפורש...

מישהו יכול לספק פרטים על הרב ישראל מאיר יונה ובעיקר אם אפ]שר ממיל שלו, או דרך אחרת ליצור איתו קשר?

אה"נ כש"כ מר לכאורה זה עדיין צ"ע כי הרי זה שיש הסבר או הסברים לכך (וכפי שבבני ציון שם), הרי יש גם הסברים לעוד ענינים שבהם לכ"ע ל"א (סב"ל או...) נגד מרן ומאי שנא הכא ושמא ע"פ מה שהובא לעיל מספר אביר הרועים, שבעקרון חפץ מרן לנקוט כמרן גם בסב"ל, ורק שלמעשה לא עבד הכי, יתכן כי כל כמה שהיה צד לומר...

ומה באמת הפשט בזה?