נשיא מועצת רה"י
Member
ולא מכל מיני ענינים בפ"ע (כמו כשזה ספק במצוה וכו'), אלא מקרים שאינם בכלל הכללים המיוחדים האלה, ובכל אופן לא אמרינן סב"ל
לדוגמא - הנותן ריח טוב בפירות
לדוגמא - הנותן ריח טוב בפירות
אה"נלכל מקום יש את הסיבה שלו
אין משהו שמגדירכלומר - מה המגדיר בזה, אימתי נקט מרן הגר"ע סב"ל אפילו נגד מרן ואימתי לא
אני חושב שזו בעיה שאין כלל מגדיר, וזה לא הגיוניאין משהו שמגדיר
כפי שכתב לך "אור ישראל" לכל מקום יש את הסיבה שלו
והכוונה, שבכל סוגיה יש את הסיבות המיוחדות לה מדוע נוקטים כמרן ולא חוששים לסב"ל, ואין באמת כלל ברזל בזה
ובכל אופן בגדול אפשר לומר שהקו המנחה באופן כללי, הוא, שבכל סוגיה יש מח' תנאים ואמוראים וראשונים ואחרונים, וכאשר רבים מרבותינו הראשונים מכריעים לברך וכ"ש אם דעת רובם לברך, אזי בודאי שמשקלם כבד, ובכה"ג לא חוששים לסב"ל, אבל כשיש מערכה לקראת מערכה, זה אומר בכה וזה אומר בכה, ואין הכרע לצד אחד באופן ברור יותר מהצד השני, אזי נקטינן סב"ל מחמת חומר איסור ברכה לבטלה...
ודו"ק ותשכח שכן הוא בכל סוגיה...
שוביש כמה כללים
א. מנהג
ב. ספק במצוה ודעת מרן
ג. ס"ס ודעת מרן
כל כלל בפני עצמו מספיק כדי לברך
אולי יש עוד כללים
מחילה אבל כבודך טועה (וי"ג תועה) בי.הרבנים @פשוט