ראובן בכורי

ברכת חכם הרזים פסקים והלכות

בהוראת מרנן ורבנן גדולי וחכמי התורה והחסידות, נשלמות ההכנות לקראת המעמד ההיסטורי “זעקת התורה” – עצרת תפילה אדירה ברחובה של העיר ירושלים...

מנסיון – נרתיק אטום שומר על כל שלושת המינים מצוין לכל השבוע (הערבות קצת מאבדות מיופיין)

על זה עניתי שהרב טוען שנוהגים לברך אשר ברא גם שלא בבית חתנים ומאחר שטענתך נכונה זה קצת פלא

ציטוט מדברי 'אז נדברו': מצורפת כאן בהערכה לנשות ישראל ולפועלן, שתפילותיהן מן המטבח ומן הגינה עולות ופותחות שערים... נשלחת מוקדם יותר...

יש"כ אמנם מרן שליט"א אמר (הובא בגליון בית מרן שבשרשור זה בעמ' הראשון. הערה 7) שמנהגנו לברך גם בלא עשרה וגם שלא בבית חתנים. והוא פלא קצת

לכאורה גם זה לא מובן כי אם צריך "בית חתנים" דווקא, א"כ שלא נברך גם ברכת "אשר ברא". ובאמת מצינו הרבה בפוסקים [ראשונים ואחרונים] דלא...

לא הבנתי

הבנתי שלכך התכוון והערתי שי"א שמתחם סגור עדיף מינה שחשיב כמקום של הזוג או של ההורים ועדיף משל הסב

הוא התכוון לומר שמישהו הביא סיפור שמרן הורה לברך בבית שלו שבע ברכות, ומזה רצו ללמוד למתחם שכור, וזה אינו, כיון שגם מי שהעיד שכך מרן אמר...

מה כוונת הדברים איך אפשר מחמת בלבול לברך ז' ברכות ועוד בפני מרן שאינו מעיר כלום

י"א שמתחם השכור לשבת הרי הוא כבית החופה, שהרי מושכר עבור הזוג (ובפרט שמיוחד להם חדר דהוי כבית חופה לגאון מליסא), וי"א שהוא עכ"פ כמקום...

שאלתי את מרן שליט"א על הסיפור שפ"א בשבע ברכות שהתקיימה בביתו של מרן זיע"א לנכדו של מרן ה"ה שמוליק ששון ובירכו ז' ברכות והיו שניסו להסביר...