שאלה בכנות. האם מסתובבים דתיים לאומים שמרגישים שהחרדים זה האמת רק הם מתביישים לעשות שינוי, אתה מכיר כאלה?
והאם דתי לאומי מעדיף לחיות עם חילוני מאשר חרדי?
והאם דתי לאומי מעדיף לחיות עם חילוני מאשר חרדי?
בינינו זה ליצנות ולא תשובה...
כמו שברור לך שעולה חדש רוסי לא ירצה להתחתן עם עולה חדשה צרפתית כי הם לא אותו סגנון ומנטליות אותו דבר אשכנזי וספרדי,
אא''כ נמשכים ליופי חיצוני שאז המשיכה גוברת על המנטליות,
ובאמת מי שויתר או שנגמר לו המנטליות כגון התת פלגים אצל אחינו האשכנזים ליטאים רוסים הונגרים יקים וכדו' מתחתנים אחד עם השני ואפילו אין בירורים האם הצד השני הונגרי או לא,
אך אצל הספרדים שאף בין העדות יש כל כך הרבה הבדלים מנטלים ובשידוכים אף בין ספרדים שואלים האם הצד השני הוא תוניסאי מרוקאי חלבי עירקי ואתה מלין על כך שאשכנזים לא מתחתנים אתם?
וכמדומני שאצל חוגי המזרחי יש שני נקודות א. שאין מחיצה, ב. שאין את העניין המנטלי כי הם חיים ביחד לגמרי אשכנזים וספרדים ונוסח אחד של תפילה הרבה פעמים, וכמדומני שכל העניין המנטלי תופס אצלם הרבה פחות, ואף בשידוכים אן אצלם הבדל בין עירקי למרוקאי וכו',
אא''כ נמשכים ליופי חיצוני שאז המשיכה גוברת על המנטליות,
ובאמת מי שויתר או שנגמר לו המנטליות כגון התת פלגים אצל אחינו האשכנזים ליטאים רוסים הונגרים יקים וכדו' מתחתנים אחד עם השני ואפילו אין בירורים האם הצד השני הונגרי או לא,
אך אצל הספרדים שאף בין העדות יש כל כך הרבה הבדלים מנטלים ובשידוכים אף בין ספרדים שואלים האם הצד השני הוא תוניסאי מרוקאי חלבי עירקי ואתה מלין על כך שאשכנזים לא מתחתנים אתם?
וכמדומני שאצל חוגי המזרחי יש שני נקודות א. שאין מחיצה, ב. שאין את העניין המנטלי כי הם חיים ביחד לגמרי אשכנזים וספרדים ונוסח אחד של תפילה הרבה פעמים, וכמדומני שכל העניין המנטלי תופס אצלם הרבה פחות, ואף בשידוכים אן אצלם הבדל בין עירקי למרוקאי וכו',
לא חירטוט ולא כלום, וציידתי בעובדות, לגבי חנוכת בית המדרש החדש של הר המור.
במחכ"ת, נאמרו כאן כל מיני השערות ודברים לא מדוייקים.
כמי שגדל למד ומלמד במסגרות של הציבור הדתי לאומי וכמי שמכיר די טוב את הציבור החרדי לגווניו השונים, אין מה להשוות בין הקבוצות השונות לבין ההבדל בין חסידים לליטאים, הדימוי הנכון יותר זה כמו ההבדל בין חסידויות (חזון נפרץ הוא שבבית אחד יכולים להיות בוגרי כל מיני בתי מדרש). יש מחלוקות על דגשים רוחניים וחינוכיים. אכן, החלוקה היא בין בתי המדרש, הישיבות.
כמו כן, לא נכון לראות את החלוקה בין הישיבות באופן בינארי פשטני: "קו" (הר המור) ו"גוש" (הר עציון). אמנם יש הרבה ישיבות שמשתייכות לשני כיוונים אלו, אך יש המון ישיבות שלא קשורות לא לזו ולא לזו.
לגבי "מרכז" ו"הר המור", הר המור התפצלה כידוע מישיבת מרכז לפני למעלה מ20 שנה, אמנם בזמן הפיצול היה ויכוח חריף, אך כיום מדובר בשני גוונים.
הויכוח הנוקב יותר הוא בין הר המור לישיבות הליברליות.
כולן רואות את קיבוץ הגלויות והקמת המדינה וכו' כחלק ברור מתהליך של גאולת עם ישראל. חלק מהויכוח הוא על היחס לאקדמיה וכו'. אפשר אולי לומר שבעיקרו הויכוח נסוב סביב השאלה האם התורה מתאימה למציאות או שהמציאות מתאימה לתורה ונמצאים איפשהו בין אינדוודואליזם לתודעת שליחות עמוקה (שניהם חשובים לה). אבל זה בקצוות. באופן כללי הבקשה היא לגדל דור של אנשי תורה ואמונה בעולם המעשה, שרוצה לעשות טוב, ולהיות חלק מתהליך חזרת עם ישראל לארצו ולעצמו, שמכיר בכוחות השונים שיש לכל אחד, וממילא שליחות שונה לכל אחד, שמכיר בערכו של לימוד התורה והשקיעות בה מחד (והצמחת ת"ח), לצד ערכים נוספים שבתורה, כמו בתיישבות, ביטחון, גרעינים תורניים, חסד וכו' וכו' (זו לא חברה חד-חד ערכית. יש בתורה ערכים רבים, על דרך דברי ר"מ כל האומר אין לי אלא תורה גם תורה אין לו), באופן טבעי יש הבדלים בין בימ"ד לבימ"ד בדגשים. כתבתי רסיסי מחשבות, ויש להאריך. אך טוב!
כמי שגדל למד ומלמד במסגרות של הציבור הדתי לאומי וכמי שמכיר די טוב את הציבור החרדי לגווניו השונים, אין מה להשוות בין הקבוצות השונות לבין ההבדל בין חסידים לליטאים, הדימוי הנכון יותר זה כמו ההבדל בין חסידויות (חזון נפרץ הוא שבבית אחד יכולים להיות בוגרי כל מיני בתי מדרש). יש מחלוקות על דגשים רוחניים וחינוכיים. אכן, החלוקה היא בין בתי המדרש, הישיבות.
כמו כן, לא נכון לראות את החלוקה בין הישיבות באופן בינארי פשטני: "קו" (הר המור) ו"גוש" (הר עציון). אמנם יש הרבה ישיבות שמשתייכות לשני כיוונים אלו, אך יש המון ישיבות שלא קשורות לא לזו ולא לזו.
לגבי "מרכז" ו"הר המור", הר המור התפצלה כידוע מישיבת מרכז לפני למעלה מ20 שנה, אמנם בזמן הפיצול היה ויכוח חריף, אך כיום מדובר בשני גוונים.
הויכוח הנוקב יותר הוא בין הר המור לישיבות הליברליות.
כולן רואות את קיבוץ הגלויות והקמת המדינה וכו' כחלק ברור מתהליך של גאולת עם ישראל. חלק מהויכוח הוא על היחס לאקדמיה וכו'. אפשר אולי לומר שבעיקרו הויכוח נסוב סביב השאלה האם התורה מתאימה למציאות או שהמציאות מתאימה לתורה ונמצאים איפשהו בין אינדוודואליזם לתודעת שליחות עמוקה (שניהם חשובים לה). אבל זה בקצוות. באופן כללי הבקשה היא לגדל דור של אנשי תורה ואמונה בעולם המעשה, שרוצה לעשות טוב, ולהיות חלק מתהליך חזרת עם ישראל לארצו ולעצמו, שמכיר בכוחות השונים שיש לכל אחד, וממילא שליחות שונה לכל אחד, שמכיר בערכו של לימוד התורה והשקיעות בה מחד (והצמחת ת"ח), לצד ערכים נוספים שבתורה, כמו בתיישבות, ביטחון, גרעינים תורניים, חסד וכו' וכו' (זו לא חברה חד-חד ערכית. יש בתורה ערכים רבים, על דרך דברי ר"מ כל האומר אין לי אלא תורה גם תורה אין לו), באופן טבעי יש הבדלים בין בימ"ד לבימ"ד בדגשים. כתבתי רסיסי מחשבות, ויש להאריך. אך טוב!
עבדא דקודשא בריך הוא
Active member
אכן, לצערינו כבר לא נלחמים אצל הציבור הדתי לאומי על אידישקייט, אלא על דברים אחרים לגמרי, ובאמת היה עדיף שילחמו על ערכים תורניים
למה בנט וכהנא הם לייט?
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
העניין הוא פשוט, החרדים כשמם כן הם "חרדים לדבר ה" ומתוך כך כל אחד נאבק על דרכו בעבודת ה', אבל יש ציבורים שעבודת ה' אצלם זה לא הדבר הכי חשוב ולכן זה לא משנה להם האם אתה מ"עדה" כזאת או אחרת או נוהג בהלכה כך או אחרת, אבל אצל החרדים שהתורה היא הדבר שמגדיר את הבן אדם ויש הרבה דרכים לעבוד את ה' לכן כל דרך היא קנאית לדרכה כי מבחינתה זו עבודת ה', ואפשר עוד להרחיב אבל אין לי עוד זמן
לכן מפלגתם נקראת "הציונות הדתית", קודם ציונות אח"כ הדת.
שילה אפרהימי
Well-known member
לא בגלל זה, פשוט אם יהפכו זה יהיה 'דת הציונות'...
הרב יוני לביא פועל בתחום זה רבות.
ואגב אינטרנט רימון נולד לציבור הד"לי.
