amit26
Well-known member
אני רואה שאני מגיב את אותו דבר לכמעט כל העונים אז אני מדייק:
השאלה היא לא למה גדולי הדור הורו שלא להתגייס. הדברים ברורים ופשוטים שמדובר בשמד רוחני ולכן פיקוח נפש גשמי לא דוחה פיקוח נפש רוחני , וגדול המחטיאו יותר מן ההורגו וכו'.
השאלה שלי היא,מדוע מרן שליטא,וכן להבדיל בין החיים לחיים הרב מרדכי אליהו זצוקל ומסתמא עוד גדולים עושים את 1 מ 2 הדברים הבאים:
1. מחלקים לעניין איסור גיוס בין הלומדים ללא לומדים(שאם הסיבה שלא להתגייס היא כי הצבא לא תורני,מאי שנא לומדים ומאי שנא לא לומדים? וכי מי שלא לומד זה בסדר שח"ו יתחלן?)
2. מציגים בשיעורים או בשיחות או ראיונות לתקשורת קו שנוקט שהסיבה לאי הגיוס היא מעלת והגנת התורה,בעוד שכל המקורות מחז"ל כמעט(אולי למעט אברהם שהשתמש בת"ח במלחמה,וגם שם לא בטוח שמדובר במצב של מלחמת קיום) מראים שדווקא הת"ח והצדיקים יוצאים להלחם(כשמדובר בצבא תורני) כמו משה רבנו,דוד המלך,בניהו ועוד עי' חזון איש, עבודה זרה, סימן כג, ס"ק ג. (שבמצב שניצחון המערכה תלוי באותם הפטורים מהמלחמה, קיימת חובה שווה גם על בעלי הפטורים להשתתף במלחמה או לסייע למאמץ המלחמתי מדין של "לא תעמוד על דם רעך)
ולצורך דיוק אפשר לשאול - האם לדעת מרן שליטא,במדינה חרדית וצבא חרדי,גם אז ת"ח פטורים במצב מלחמה שבאים ליישובים יהודיים אויבים מכל המדינות מסביב?
שלום לכולם
אני גר בסביבה לא דתית ולכן יוצא לי להתווכח ולדבר הרבה על ההשקפה החרדית בעניין גיוס חרדים לצבא. רציתי לשאול כדי לחדד את ההבנה שלי בעניין ומתוך כך דע מה שתשיב ל.. וכו' :)
השאלות הבאות הן בעיקר לעניין השקפתי,ברור לי ואני בדר"כ מדגיש בשיחות שאני מדבר על זה שהדיון בזמננו על גיוס חרדים הוא לא ענייני בשום צורה,ומטרתו האחת היא הפלת הממשלה על ידי יצירת תככים בקואלציה והסתה נגד הציבור החרדי ע"י השמאל
אני הבנתי עד כה שדעת מרן שליטא (וידוע לי בבירור שכך דעת הרב מרדכי אליהו זצוקל כמו שכתב בשו"ת הרב הראשי) שבני ישיבות לא יתגייסו, ורק מי שלא מסוגל ללמוד - מצווה שיתגייס
לעומת זו,דעת הרבנים בציבור החרדי האשכנזי , שגם מי שלא לומד לא יתגייס.
אם הבנתי לא נכון,נא לתקן אותי
2 שאלות שנתקעתי בלי תשובה עליהם ואשמח לבירור בהם:
1. האם מלחמות ישראל כיום אינן מוגדרות לציבור החרדי כמלחמת "עזרת ישראל מיד צר"?
אני מניח שכן(הדברים די פשוטים) ואם כן עולה השאלה, מדוע במצב כזה דעת גדולי הדור לא לגייס את בני הישיבות(לכ"ע) וגם את הלא לומדים(לדעת האשכנזים)?
אני יכול להעלות על דעתי שבגלל שבצבא באופן די ודאי יש ירידה חזקה מבחינה רוחנית,זה נחשב מצווה שבאה בעבירה ולכן זה אסור. אבל אם זה הכיוון,הרי בשביל פיקוח נפש לא עושים חשבון רוחני,למעט ג עברות חמורות,ואם כן למה פה כן עושים את החשבון? אמנם גם לזה אני יכול להעלות בדעתי 2 תשובוץ:
א. זה לא מוגדר פיקוח נפש כי ברוך השם המדינה קיימת 70 שנה ויש מי שנלחם (דת"ל,חילוני,דרוזים) ואם היה מדובר במלחמת עולם אז הגישה החרדית הייתה שונה
ב. זה אכן מוגדר פיקוח נפש אבל להתפקר רוחנית זה בדיוק כמו ג עברות ולכן עדיף למות ולא לשרת בצבא שאמנם יגן מבחינה פיזית אבל ידרדר הרבה לחילוניות
אשמח לשמוע האם כיוונתי לדעת גדולי הדור , ואם לא מה באמת התשובה לשאלה 1
2. יצא לי לדבר עם אדם שמוגדר דתי לאומי אבל מהצד התורני-שמרני שלו, מקפיד על קלה כבחמורה וכו', והוא אמר שהוא בהחלט מסכים שאין לגייס חרדים היום בגלל כל הבעיות הרוחניות בצבא,הוא רק אמר שהמחלוקת של מה שהוא קיבל מרבותיו לעומת מה שגדולי הדור נוקטים,היא במידה והצבא היה אכן מתוקן(עד אז יבוא המשיח כבר.. אבל כאמור מבחינה השקפתית) הוא קיבל שאין חילוק לעניין השתתפות במלחמת קודש בין הלומדים ללא לומדים,ואדרבא, מהעולה מהתורה ומחז"ל דווקא הלומדים והקדושים יותר הם אלו שיצאו להלחם בפועל,ולא ישבו ללמוד במטרה שהתורה שלהם תגן על עם ישראל.ויש מספר דוגמאות לכך :
יעקב אבינו והשבטים לפי המדרשים במלחמות בכנעניים (אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי וכו')
משה רבנו נלחם במלחמות ישראל לפני כיבוש הארץ
דוד המלך היה לוחם בצבא(אמנם יש גם מקור לכך שדוד ישב ללמוד ויואב יצא להלחם בשלב מאוחר יותר)
בניהו בן יהוידע ראש הסהנדרין ומצביא גדול
העניין של היוצאים למלחמה שלא יראים מעבירות בידם וכו'
אם כן, מה המקורות של גדולי הדור שגם אם מדובר במלחמת מצווה/פיקוח נפש וכו', בני תורה צריכים להמשיך לשקוד על התורה ולא לצאת להלחם? וכיצד מתמודדים מול הדוגמאות הללו? או שגם לדעת גדולי הדור החרדים,אם מדובר בצבא על טהרת הקודש וכו' אכן גם בני התורה יוצאים להלחם,ופשוט שאין המצב כך היום. וזה קצת קשה לומר כי הטענה המרכזית של גדולי הדור היא שהתורה מגינה על עם ישראל,ולא שאי אפשר להתגייס לצבא כי הוא לא דתי. וכן נראה בפשטות שזה לא שיטת מרן שליטא כי הוא כבר במצב של היום מחלק ואומר שרק בני התורה לא יצאו להלחם,ואלו שלא לומדים מצווה להתגייס, משמע אין הדבר בגלל רמתו הרוחנית של הצבא אלא בגלל מעלת ההגנה של התורה
ואולי בהקשר הזה שאלה 3 ואחרונה, לכאורה לפום רהטא נראה שדעת גדולי הדור האשכנזיים יותר "מסתברת" מאשר דעת מרן שליטא, כי באמת גם מי שלא לומד,אם הוא מתגייס הוא בנסיון עצום להתפקר. מדוע מרן שליטא לא חושש לכך?
תודה למסייעים!
השאלה היא לא למה גדולי הדור הורו שלא להתגייס. הדברים ברורים ופשוטים שמדובר בשמד רוחני ולכן פיקוח נפש גשמי לא דוחה פיקוח נפש רוחני , וגדול המחטיאו יותר מן ההורגו וכו'.
השאלה שלי היא,מדוע מרן שליטא,וכן להבדיל בין החיים לחיים הרב מרדכי אליהו זצוקל ומסתמא עוד גדולים עושים את 1 מ 2 הדברים הבאים:
1. מחלקים לעניין איסור גיוס בין הלומדים ללא לומדים(שאם הסיבה שלא להתגייס היא כי הצבא לא תורני,מאי שנא לומדים ומאי שנא לא לומדים? וכי מי שלא לומד זה בסדר שח"ו יתחלן?)
2. מציגים בשיעורים או בשיחות או ראיונות לתקשורת קו שנוקט שהסיבה לאי הגיוס היא מעלת והגנת התורה,בעוד שכל המקורות מחז"ל כמעט(אולי למעט אברהם שהשתמש בת"ח במלחמה,וגם שם לא בטוח שמדובר במצב של מלחמת קיום) מראים שדווקא הת"ח והצדיקים יוצאים להלחם(כשמדובר בצבא תורני) כמו משה רבנו,דוד המלך,בניהו ועוד עי' חזון איש, עבודה זרה, סימן כג, ס"ק ג. (שבמצב שניצחון המערכה תלוי באותם הפטורים מהמלחמה, קיימת חובה שווה גם על בעלי הפטורים להשתתף במלחמה או לסייע למאמץ המלחמתי מדין של "לא תעמוד על דם רעך)
ולצורך דיוק אפשר לשאול - האם לדעת מרן שליטא,במדינה חרדית וצבא חרדי,גם אז ת"ח פטורים במצב מלחמה שבאים ליישובים יהודיים אויבים מכל המדינות מסביב?
שלום לכולם
אני גר בסביבה לא דתית ולכן יוצא לי להתווכח ולדבר הרבה על ההשקפה החרדית בעניין גיוס חרדים לצבא. רציתי לשאול כדי לחדד את ההבנה שלי בעניין ומתוך כך דע מה שתשיב ל.. וכו' :)
השאלות הבאות הן בעיקר לעניין השקפתי,ברור לי ואני בדר"כ מדגיש בשיחות שאני מדבר על זה שהדיון בזמננו על גיוס חרדים הוא לא ענייני בשום צורה,ומטרתו האחת היא הפלת הממשלה על ידי יצירת תככים בקואלציה והסתה נגד הציבור החרדי ע"י השמאל
אני הבנתי עד כה שדעת מרן שליטא (וידוע לי בבירור שכך דעת הרב מרדכי אליהו זצוקל כמו שכתב בשו"ת הרב הראשי) שבני ישיבות לא יתגייסו, ורק מי שלא מסוגל ללמוד - מצווה שיתגייס
לעומת זו,דעת הרבנים בציבור החרדי האשכנזי , שגם מי שלא לומד לא יתגייס.
אם הבנתי לא נכון,נא לתקן אותי
2 שאלות שנתקעתי בלי תשובה עליהם ואשמח לבירור בהם:
1. האם מלחמות ישראל כיום אינן מוגדרות לציבור החרדי כמלחמת "עזרת ישראל מיד צר"?
אני מניח שכן(הדברים די פשוטים) ואם כן עולה השאלה, מדוע במצב כזה דעת גדולי הדור לא לגייס את בני הישיבות(לכ"ע) וגם את הלא לומדים(לדעת האשכנזים)?
אני יכול להעלות על דעתי שבגלל שבצבא באופן די ודאי יש ירידה חזקה מבחינה רוחנית,זה נחשב מצווה שבאה בעבירה ולכן זה אסור. אבל אם זה הכיוון,הרי בשביל פיקוח נפש לא עושים חשבון רוחני,למעט ג עברות חמורות,ואם כן למה פה כן עושים את החשבון? אמנם גם לזה אני יכול להעלות בדעתי 2 תשובוץ:
א. זה לא מוגדר פיקוח נפש כי ברוך השם המדינה קיימת 70 שנה ויש מי שנלחם (דת"ל,חילוני,דרוזים) ואם היה מדובר במלחמת עולם אז הגישה החרדית הייתה שונה
ב. זה אכן מוגדר פיקוח נפש אבל להתפקר רוחנית זה בדיוק כמו ג עברות ולכן עדיף למות ולא לשרת בצבא שאמנם יגן מבחינה פיזית אבל ידרדר הרבה לחילוניות
אשמח לשמוע האם כיוונתי לדעת גדולי הדור , ואם לא מה באמת התשובה לשאלה 1
2. יצא לי לדבר עם אדם שמוגדר דתי לאומי אבל מהצד התורני-שמרני שלו, מקפיד על קלה כבחמורה וכו', והוא אמר שהוא בהחלט מסכים שאין לגייס חרדים היום בגלל כל הבעיות הרוחניות בצבא,הוא רק אמר שהמחלוקת של מה שהוא קיבל מרבותיו לעומת מה שגדולי הדור נוקטים,היא במידה והצבא היה אכן מתוקן(עד אז יבוא המשיח כבר.. אבל כאמור מבחינה השקפתית) הוא קיבל שאין חילוק לעניין השתתפות במלחמת קודש בין הלומדים ללא לומדים,ואדרבא, מהעולה מהתורה ומחז"ל דווקא הלומדים והקדושים יותר הם אלו שיצאו להלחם בפועל,ולא ישבו ללמוד במטרה שהתורה שלהם תגן על עם ישראל.ויש מספר דוגמאות לכך :
יעקב אבינו והשבטים לפי המדרשים במלחמות בכנעניים (אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי וכו')
משה רבנו נלחם במלחמות ישראל לפני כיבוש הארץ
דוד המלך היה לוחם בצבא(אמנם יש גם מקור לכך שדוד ישב ללמוד ויואב יצא להלחם בשלב מאוחר יותר)
בניהו בן יהוידע ראש הסהנדרין ומצביא גדול
העניין של היוצאים למלחמה שלא יראים מעבירות בידם וכו'
אם כן, מה המקורות של גדולי הדור שגם אם מדובר במלחמת מצווה/פיקוח נפש וכו', בני תורה צריכים להמשיך לשקוד על התורה ולא לצאת להלחם? וכיצד מתמודדים מול הדוגמאות הללו? או שגם לדעת גדולי הדור החרדים,אם מדובר בצבא על טהרת הקודש וכו' אכן גם בני התורה יוצאים להלחם,ופשוט שאין המצב כך היום. וזה קצת קשה לומר כי הטענה המרכזית של גדולי הדור היא שהתורה מגינה על עם ישראל,ולא שאי אפשר להתגייס לצבא כי הוא לא דתי. וכן נראה בפשטות שזה לא שיטת מרן שליטא כי הוא כבר במצב של היום מחלק ואומר שרק בני התורה לא יצאו להלחם,ואלו שלא לומדים מצווה להתגייס, משמע אין הדבר בגלל רמתו הרוחנית של הצבא אלא בגלל מעלת ההגנה של התורה
ואולי בהקשר הזה שאלה 3 ואחרונה, לכאורה לפום רהטא נראה שדעת גדולי הדור האשכנזיים יותר "מסתברת" מאשר דעת מרן שליטא, כי באמת גם מי שלא לומד,אם הוא מתגייס הוא בנסיון עצום להתפקר. מדוע מרן שליטא לא חושש לכך?
תודה למסייעים!
נערך לאחרונה:
