במחילה מכל הכותבים ואחר הנושאים ההלכתיים החשובים שהעלו פה.
הדברים ידועים ומפורסמים לכל מי שלמד בעולם הישיבות כי עיקר הבעיה בצבא היא לא האם הוא ע"פ תורה אלא מה מטרתו הסופית.
והנה מטרת צה"ל כידוע היא להוות 'כור היתוך' לישראלי החדש ה'לא גלותי' כלשון הוזי המדינה לדורותיהם, והדברים מתבטאים החל מהשם הכפרני (לדעת בני תורה ולא לדעת בעלי בתים שבוודאי אוהבים את השם ה'יפה' הזה) וכלה בצורת ההתנהלות שם.
צאו ושאלו את אנשי הציונות הדתית לדורותיה אשר משלחים את טובי בניהם (ופעמים גם בנותיהם...) לצבא מתוך תום לב ושיקולים עניינים של מלחמת מצווה וכדו' ולבסוף עינינו הרואות באיזה לעג המדינה מתייחסת אליהם, בניהם טובים לקרב אך אסורים בהנהגה, וכמעט מעולם (!) לא הגיעו מבניהם למטכ"ל וכ"ש לדרגת רמטכ"ל, ואת עלית על כולנה פרשית תא"ל עופר וינטר שריחה עדיין לא נמר, זו לא טעות אלא צורת עבודה מכוונת בכדי לשמר את הצבא ככור היתוך חילוני למרות הגידול האמוני בעם.
וממילא כשמבינים ורואים את זה אין שום שאלות של נתונים ועניינים הלכתיים, כי גם אם יקימו יחידות צבאיות גלאט, ומקוואות טהרה בכל יחידה, מבצעי הנחת תפילין והכשרת מטבחים כללית, כל זמן שרוח המטכ"ל והנהגת המדינה כפרנית ועל פיה ישק כל דבר, אין מקומו של בן-תורה (גם שנשר, מההיבט הזה, ואיני נכנס לנושאים בהם עסקו מרנן ורבנן הספרדים כלל) שם, כי בחור שנושר בזמננו זה מתאוות, אך לא מתוך איזה אידיאל, משא"כ בצבא רוח ה'ישראליות' (המדומה) היא האידיאל היחיד השורר שם.
לסיכום: אנו ציבור אידיאליסט עם השקפה ודעה מכוונת וברורה, גם הננו יכולים לסבול (אולי) איזה שהם עיגולי פינות, איננו יכולים לדור עם שינוי דרך מהותי אפילו לא במקצת. הצבא הינו שינוי אידיאל וכיוון, שמעתה אין התורה והמצוות מעל הכל אלא הנשק והמדינה, המטכ"ל וחבר מרעיהם... ועם זה אסור לנו להסכים גם במקרה וזהו בחור שנשר.
