ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדולה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת
כתב הרוקח (לעיל יא, ו, הובא בעלים לתרופה תשפ"ג), שהבכורות מתו מחמת קולות רעמים, שנאמר (תהלים קלה, ז-ח) "ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו שהכה בכורי מצרים".
אמנם לשון ברכת ק"ש לנוסח הרמב"ם (הובא שם) "כל בכורי מצרים בדבר הרגת". וכ"ה לרש"י לרד"ק ולאבן עזרא (תהלים עח, נ) שהפסוק "וחיתם [גופם או נפשם] לדבר הסגיר", קאי על מכת בכורות. ולשון המדרש (פרשה י סי' ב) "כל מכה ומכה שהיתה באה על המצריים במצרים היה הדבר ממשמש ובאה עמה". ויל"ע בזה.
ובשמחת הרגל (להחיד"א) פירש ש"ובזרוע נטויה זו החרב" קאי על מה שהקב"ה הכה את הבכורים [ובזבח פסח (לאברבנאל) פירש בחרב של מלאך המות, ולכאורה קשה שהרי נאמר "אני ולא מלאך", ויתכן שמיושב לפי הגור אריה שהובא לעיל, עוד יתכן כהרעק"א שהבכורות מאם נהרגו על ידי מלאך]. ולפי זה נמצא ג' שיטות, אם נהרגו בקול, בדבר או בחרב.
כתב הרוקח (לעיל יא, ו, הובא בעלים לתרופה תשפ"ג), שהבכורות מתו מחמת קולות רעמים, שנאמר (תהלים קלה, ז-ח) "ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו שהכה בכורי מצרים".
אמנם לשון ברכת ק"ש לנוסח הרמב"ם (הובא שם) "כל בכורי מצרים בדבר הרגת". וכ"ה לרש"י לרד"ק ולאבן עזרא (תהלים עח, נ) שהפסוק "וחיתם [גופם או נפשם] לדבר הסגיר", קאי על מכת בכורות. ולשון המדרש (פרשה י סי' ב) "כל מכה ומכה שהיתה באה על המצריים במצרים היה הדבר ממשמש ובאה עמה". ויל"ע בזה.
ובשמחת הרגל (להחיד"א) פירש ש"ובזרוע נטויה זו החרב" קאי על מה שהקב"ה הכה את הבכורים [ובזבח פסח (לאברבנאל) פירש בחרב של מלאך המות, ולכאורה קשה שהרי נאמר "אני ולא מלאך", ויתכן שמיושב לפי הגור אריה שהובא לעיל, עוד יתכן כהרעק"א שהבכורות מאם נהרגו על ידי מלאך]. ולפי זה נמצא ג' שיטות, אם נהרגו בקול, בדבר או בחרב.
