כשראיתי את הכותרת התלהבתי, כי זכור לי שהתעוררה לי השאלה הזאת הסוגיא של בידקא דמיא, אך כשפתחתי את ההודעה גיליתי שהשאלה שונה, והתשובה לדעתי פשוטה, כוח אחר מעורב בו הוא התערבות כוח חיצוני ביצירת או התקדמות המזיק ולא בנזק עצמו כמו שקורה בנפילה אל הבור.
אשמח לשמוע את קושיתך,
אולי תרחיב מעט? כי בפשטות גם הרוח קיימת בטבע מצד עצמה.
לכאורה בכח המשיכה אין שינוי, משא"כ ברוח.
אין חילוק כלל וכלל!!
מחילה אבל התורה ניתנה בעולם הזה, בו טבע הקב"ה את כוח המשיכה בצורה קבועה, ולא מחוץ לאטמוספירה בה אין כח משיכה, ולכן אין להתייחס אליו ככח אחר, משא"כ באש שתלויה בכיווני הרוח ובעוצמת הרוח לכן נקרא כח אחר מעורב בו.
אם כך טבע הקב"ה בעולמו, שחפץ שנמצא באויר למעלה נוחת למטה, אז כן, אי"ז בהגדרת כח אחר.
כן. הוא פעל זאת, זה פסיק רישא גמור, ולכן אם יבוא אחר וישברנו במקל פטור, דמנא תבירא תבר.
כוונתך שאם הכלי נפל מאליו? אה"נ.
התכוונתי לדברי הגמ' של זרק כלי מראש הגג ובא אחר ושברו.
במחילת כבוד תורתו!
זכור לי שר' שמעון שקופ מקשה את הקו' הזאת, בגמ' בסנהדרין מבואר: איתמר אמר רב פפא זהאי מאן דכפתיה לחבריה ואשקיל עליה בידקא דמיא גירי דידיה הוא ומיחייב חהני מילי בכח ראשון אבל בכח שני גרמא בעלמא הוא, ולכאו' קשה אמאי בכוח שני פטור, הרי לא גרע מאש דחייב אע"פ שכוח אחר מעורב בו, ויתחייב משום אש, לאין חילוק בין רוח לכוח המשיכה הגורם לתזוזת המים.
