לאחר העיון היטב בדברי קודשו בילקו״י בציוני העמודים שכת״ר הביא, בין מלפניהם ובין לאחריהן-נראה כי לא נחת לדבר האם מותר להדליק ע״י אמצעי אלא בא לאפוקי מצד מוקצה (בעמוד רה׳), דסלקא דעתך אמינא שגפרור מצד עצמו נחשב מוקצה משום שאין שם כלי עליו, קמ״ל שנחשב כלי, ומלאכתו להיתר ביום טוב- ומותר בטלטול אך עדיין יש לנו לדון מצד העברת אש על ידי אמצעי שזה סוגייה נפרדת.
כמו כן בעמוד קצ״ח כתב בגופא הלכה שמותר להעביר איתו אש לאפוקי ממה שכתבו כמה פוסקים, ועל דגלם בעה״מ שו״ת כרם חמר (לרבי אברהם אנקווא) שכתב שמותר להדליק גפרור ביום טוב, משום שבראש הגפרור ״נטוע ובלוע״ האש (בחומר הדליק) והוי ליה כמחדש את האש ולא מדליק אש חדשה, ועל דבריו הראשל״צ נטה קו לצדד לאסור בזה ולומר שהוא כמוליד אש ובתחילת דבריו כתב-
״להדליק גפרור אסור… אבל להעביר אש על ידי גפרור מותר…״ (במילים דומות)
אך עדיין לא נחת לסוגיא דידן, האם מותר להעביר על ידי אמצעי?
הנפקא מינה שיש בזה היא פשוטה-
האם אדם שמדליק סיגרייה ביום טוב, צריך להדליק ישירות מנר הנשמה או יכול גם להעביר אש על ידי גפרור ואז להדליק הסיגריה…
