אסביר וארחיב את כוונתי:
ידוע שיש להימנע מראיית חילול שבת, כיון שיש בעצם הראייה כדי לטמא ליבו של אדם.
וידוע שמרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל נמנע מלתמוך בארגון מחאות נגד חילול שבת, אם היה זה כרוך בכך שהרואים יראו חילול שבת, כי יש חשש שעצם הראייה גורמת לירידה ברוחניות [אמנם הרבה מגדולי התורה לא העירו על הפגנות בשבת, ושומר מצוה לא ידע דבר רע].
והגאון רבי דוב קוק אמר שמי שלא ראה מעולם חילולי שבת בודאי שנפשו קדושה, אבל מי שיוצא לו לראות חילולי שבת, צריך לתקן את נפשו, ובדאי שאינו נקי (כן שמעתי מתלמידו).
ובאמת יש סמך לדבריו ממה שמסופר על הבעל שם טוב הקדוש, שנזדמן לראות פעם אחת חילול שבת ופשפש במעשיו לראות מה גרם לו שיארע ל כזאת. אמנם יתכן שלפום דרגתו העליונה, החשיב ראיית חילול שבת לעוון שצריך לפשפש במעשיו.
ועוד עיין בזה דברים נפלאים ביותר בספר שערי השבת (להגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א במילואים סי' ו עמ' תלט).
והנה הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א (שו"ת ישא יוסף ח"ג סי' נז) הביא שמרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל נשאל כשיש לאדם שתי אפשרויות לקניית דירה, אלא שמחלונות דירה אחת ניתן לראות חילול שבת, האם צריך להעדיף את הדירה השנייה שבה לא רואים חילול שבת. ואמר הגרי"ש, דודאי מי שיכול להימנע מראיית חילול שבת בכך שיקנה דירה במקום אחר, או שיסגור החלונות במשך כל השבת, יש בזה ענין גדול.
ושמעתי מאחד מגאוני הדור שליט"א, דפשוט שראיית חילול שבת שמשפיעה על נפשו של האדם, הוא רק מה שמוגדר כחילול שבת, דהיינו שנעשה 'באיסור' וכגון חילוני שמחלל שבת, וראייה כזו מחלחלת לתוך נפשו של האדם ומשפיעה עליו, שאומר 'הנה השבת נרמסת וכבודה נפרץ', אבל אם רואה גוי שנוסע ברכב, בודאי שאין כל מניעה להסתכל עליו, כיון שגוי אינו מצווה על שמירת השבת, אדרבה גוי ששבת חייב מיתה (סנהדרין נח:) לכן ראייה זו אינה משפיעה על נפשו ודרגתו הרוחנית של האדם.
ולפי"ז אף אם ראה יהודי שנוסע בשבת, וחשב לתומו שהוא גוי, וכגון באיזור שרובם שם גויים, וכיוצ"ב אין זה משפיע על נפשו של האדם לפי הנ"ל.
[ומצוי באחינו היהודים הגרים בחו"ל סביב הגויים, שאינם צריכים להימנע מלהסתכל ברכבים שנוסעים וכיוצ"ב, שאין לזה שם של חילול שבת].
כמו כן שמעתי מאותו גאון הנ"ל, שאם רואה אמבולנס שנוסע בשבת לבית חולים וכדומה, אין כל מניעה מלהביט בו בשעה שנוסע, דלא די שלא עובר עבירה אלא אף מקיים בכך מצוה גדולה של הצלת נפשות, כמבואר בשו"ע (סי' שכח ס"ב, סי"ג, ועוד) עד כדי כך דכל הזריז הרי זה משובח והשואל הרי זה שופך דמים, ומשום כך ראייה זו אינה משפיעה על נפשו של האדם.
אמנם יש לציין דלאו דוקא אם רואה חילול שבת מטמא את נפשו, אלא כל ראיית עבירה משפיעה על נפשו ודרגתו הרוחנית [וכגון מה שמצינו בספרים על ראיית עבודה זרה, שהמסתכל בה לא מתקבלת תפילתו ארבעים יום, או שלא להסתכל על בעלי חיים טמאים אא"כ יש לו כוונה להסתכל כדי ליהנות מנפלאות הבורא, ועוד כאלה.
ואולי שחילול שבת יש דבר מיוחד בעצם הראייה, שכן רק במחלל שבת מצינו שיש לו דין של גוי לכל דבר וענין, ונפק"מ שמגעו יין נסך ועוד כיוצ"ב, מה שלא מצינו כלל בשאר מצוות שאם עבר עליהם נידון כגוי, כיון שמחלל שבת בפרהסיא, מראה שאין בורא לעולם בצורה ניכרת וגלויה, וראייה זו יש בכוחה לטמא את נפשו. והראייה שהרי רק במחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי לכל דבר, כיון שרק באופן שמחלל שבת בצורה גלויה כל כך, הרי שהרים יד בתורה ה', ויש בכח ראיה זו לטמא את נפשו.
