בירור הבנה במקור דבריו של מרן רבינו זצ"ל שלכאורה כתוב בפנים ההיפך

[יצחק משען]

אמש בלומדנו שו"ת יחוה דעת הגענו לדין הנחת תפילין בתשעה באב, וראינו שרבינו מציין לשו"ת חיים וחסד שמנהג ירושלים היה להניחם בשחרית, ומכיון שהספר חיים וחסד היה בהישג ידי פתחתיו וראיתי שלכאורה כתוב בו להיפך, וכעת מצאתי שכבר התעורר בזה החכם השלם @קורסיה כאן ולא בא לכלל ישוב, ולכן אני חוזר ומביא כאן את הדברים עם צילומי המקורות בספרי רבינו [ובעוד ספרים רבים העתיקו דבריו כנראה בלי לעיין בפנים] ומכיון שברור לי שהטעות בי מקוצר הבנתי וחסרון השגתי אשמח מאוד אם יהיה לחכמים כאן ביאור מרווח ומה' ישאו ברכה

הרי לשון רבינו בשו"ת יחו"ד ח"ב והליכו"ע וחזו"ע






והנה בפותחי בספר חיים וחסד ראיתי שלכאורה לא כתוב שם כן וז"ל



הרי שכותב במפורש שהמנהג בירושלים להניח במנחה

ולא מצאתי ישוב מרווח לכך.
ברוכים תהיו

 

[מורשת מרן]

אולי יש לומר בדוחק, שדייק כאן ממה שכתב "אבל בשחרית המדקדקים אינם מתעטפים", והיינו שרק המדקדקים לא, אבל שאר העם כן.
ועדיין נצטרך להבין מה שכתב לפני במפורש "ונוהגים להניח תפילין ולהתעטף בטלית במנחה".

 

[חיים אלוש]

כבר הקשו פה קושיא זו ומחקוה

 

[מורשת מרן]

כבר הקשו פה קושיא זו ומחקוה

אם מחקו, זה מפני שגברו המקנטרים.
לא מוחקים סתם קושיות על מרן.
אדרבה, בדיוק כאן זה המקום לדון בהם.

 

[בנימין לוריא]

כבר הקשו פה קושיא זו ומחקוה

וכעת מצאתי שכבר התעורר בזה החכם השלם @קורסיה כאן ולא בא לכלל ישוב

 

[חיים אלוש]

אולי בפורום אחר ואיני מיושב כעת.

 

[חיים אלוש]

אם מחקו, זה מפני שגברו המקנטרים.
לא מוחקים סתם קושיות על מרן.
אדרבה, בדיוק כאן זה המקום לדון בהם.

די די די אנחנו עפר וגם לא זה לרגלי מרן רבינו

 

[לשמור ולעשות]

מרן זיע"א בגיליון החידושי דינים התייחס ללשונו, ולדבריו ביחוה דעת, נדפס בהוצאת אור ודרך בסו"ס טל אורות.
[וההסבר נראה כמו שביאר @קורסיה בטוב טעם, שהמנהג הרווח היה להניח בשחרית, וגם במנחה. וממילא ברור שאין זה מן הדין להניח במנחה, אחר שכבר הניחו באותו היום, אבל לא לוותר על ההנחה בשחרית].
שוב ראיתי שנדפס בשו"ת יחוה דעת ז, סימן רז אות יד.

 

[חיים אלוש]

זה כתב מרן זיע"א בגיליון החידושי דינים, בהתייחסות ללשון החידושי דנים, ולדבריו ביחוה דעת.
[וההסבר נראה כמו שביאר @קורסיה בטוב טעם, שהמנהג הרווח היה להניח בשחרית, וגם במנחה. וממילא ברור שאין זה מן הדין להניח במנחה, אחר שכבר הניחו באותו היום, אבל לא לוותר על ההנחה בשחרית].
שוב ראיתי שנדפס בשו"ת יחוה דעת ז, רז.

הצג קובץ מצורף 28677

בצומות נהגו להניח במנחה כדי להרויח ברכה כ"כ הב"י

 

[יצחק משען]

מרן זיע"א בגיליון החידושי דינים התייחס ללשונו, ולדבריו ביחוה דעת, נדפס בהוצאת אור ודרך בסו"ס טל אורות.
[וההסבר נראה כמו שביאר @קורסיה בטוב טעם, שהמנהג הרווח היה להניח בשחרית, וגם במנחה. וממילא ברור שאין זה מן הדין להניח במנחה, אחר שכבר הניחו באותו היום, אבל לא לוותר על ההנחה בשחרית].
שוב ראיתי שנדפס בשו"ת יחוה דעת ז, סימן רז אות יד.

יישר כח!
זאת אומרת שההבנה כך: בירושלים נהגו להניח גם במנחה מלבד ההנחה בשחרית, ורק המדקדקים לא היו מניחים בשחרית, אבל כל העם כן היו מניחים.

 

[ישראל]

אמש בלומדנו שו"ת יחוה דעת הגענו לדין הנחת תפילין בתשעה באב, וראינו שרבינו מציין לשו"ת חיים וחסד שמנהג ירושלים היה להניחם בשחרית, ומכיון שהספר חיים וחסד היה בהישג ידי פתחתיו וראיתי שלכאורה כתוב בו להיפך, וכעת מצאתי שכבר התעורר בזה החכם השלם @קורסיה כאן ולא בא לכלל ישוב, ולכן אני חוזר ומביא כאן את הדברים עם צילומי המקורות בספרי רבינו [ובעוד ספרים רבים העתיקו דבריו כנראה בלי לעיין בפנים] ומכיון שברור לי שהטעות בי מקוצר הבנתי וחסרון השגתי אשמח מאוד אם יהיה לחכמים כאן ביאור מרווח ומה' ישאו ברכה

הרי לשון רבינו בשו"ת יחו"ד ח"ב והליכו"ע וחזו"ע
הצג קובץ מצורף 28673הצג קובץ מצורף 28674הצג קובץ מצורף 28675





והנה בפותחי בספר חיים וחסד ראיתי שלכאורה לא כתוב שם כן וז"ל

הצג קובץ מצורף 28676

הרי שכותב במפורש שהמנהג בירושלים להניח במנחה

ולא מצאתי ישוב מרווח לכך.
ברוכים תהיו

לא הבנתי קושיתו.
מרן זיע"א ציין שמבואר שם שמנהג ירושלים שהיו מניחים תפלין כמו בכל יום. ושכן נהג הגאון מהר"י אבוהב.
ובאמת שכ"ה מפורש בחיים וחסד, שכ', "אבל בשחרית המדקדקים אינם מתעטפים", ומשמע ששאר העם אכן היו מתעטפים. ואח"כ גם העיד שכך נהג מהר"י אבוהב, וכמו שכתב מרן זיע"א.
ולטעמיך, ממ"נ יש לשאול, אם היה מנהגם שבמנחה מתעטפים א"כ מהו שכתב מיד אח"ז, שבשחרית רק המדקדקים אינם מתעטפים. ואלא בע"כ שאין סתירה בין הדברים. ודו"ק.

 

[ישראל]

לא הבנתי קושיתו.
מרן זיע"א ציין שמבואר שם שמנהג ירושלים שהיו מניחים תפלין כמו בכל יום. ושכן נהג הגאון מהר"י אבוהב.
ובאמת שכ"ה מפורש בחיים וחסד, שכ', "אבל בשחרית המדקדקים אינם מתעטפים", ומשמע ששאר העם אכן היו מתעטפים. ואח"כ גם העיד שכך נהג מהר"י אבוהב, וכמו שכתב מרן זיע"א.
ולטעמיך, ממ"נ יש לשאול, אם היה מנהגם שבמנחה מתעטפים א"כ מהו שכתב מיד אח"ז, שבשחרית רק המדקדקים היו מסירים. ואלא בע"כ שאין סתירה בין הדברים. ודו"ק.

שו"ר מה שציין הרב לשמור ולעשות. ביחו"ד ח"ז. ופשוט.

 

[לשמור ולעשות]

יישר כח!
זאת אומרת שההבנה כך: בירושלים נהגו להניח גם במנחה מלבד ההנחה בשחרית, ורק המדקדקים לא היו מניחים בשחרית, אבל כל העם כן היו מניחים.

אמת
והיה מי שהבין כך: ורק המדקדקים אינם "מתעטפים" [-בטלית], אבל גם הם הניחו תפילין [גם] בשחרית, כמו כולם, כאיש אחד בלב אחד.
בלשון זה מסתדר, וצ"ע בטעם הדבר.

 

[עיראקי]

לענ"ד הפשט הוא כך
אות כב מדבר על כמה מנהגי ירושלים מחודשים שנהגו במנחה של תשעה באב לגבי הפטרה, לגבי תפילין, לגבי טלית, ולגבי חליצת התפילין, בשחרית וכדלהלן
א לגבי הפטרה בירושלים אין דרכם לומר הפטרה בתשעה באב במנחה
ב לגבי תפילין ונוהגים {"גם"] להניח תפילין ["וגם"] להתעטף בטלית במנחה
ג אבל בשחרית המדקדקים אינם מתעטפים ["גם"] בטלית [אבל בתפילין ברור שמניחים בשחרית רק המדקדקים דייקו במנהג שהוא רק על תפילין]
ד לגבי תפילין בשחרית מתי לחלוץ אותם על זה הביא דאף שהיה המנהג של כולם להניח תפילין בשחרית מכל מקום המנהג היה לחלוץ לפני קינות וז"ל ואמרו שמהרי אבוהב היה מסיר התפילין מיד שיתפלל יח קודם שיתחילו הקינות [כי מהרי אבוהב אף שנהג כמנהג ירושלים להניח תפילין בשחרית מ"מ לא רצה להניחם בשעת הקינות]

וההכרח לכל זה דאם כולם לא הניחו תפילין בשחרית מה שייך לומר שהמדקדקים אינם מתעטפים בטלית ומה שייך לדון מתי צריך לחלוץ אותם בשחרית