• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • הודפס מחדש ע"י 'המרכז למורשת מרן' הספר "ילקוט יוסף - פורים משולש", עם מגילת אסתר בתוספת ביאורים ממנהיג הדור מרן הראש"ל שליט"א. מחיר מיוחד לזיכוי הרבים: 15 ש"ח בלבד. >> לרכישה ישירה באתר לחצו כאן

הדליק נר חנוכה בליל שבת

גרינפלד

Well-known member
יל"ע מי שהדליק בטעות נר חנוכה בליל שבת.

בתשובת פני מבין סי' רכ"ז [מצורף] כתב שאפי' בדיעבד לא יצא; ונפק"מ שאם זה היה בלילה הראשון, אפי' שבירך שהחיינו - צריך לברך בלילה השני.
וכזאת בספר 'מצוות נר איש וביתו' הביא בשם שבט הקהתי שמי שמדליק נר בפיקוח נפש - לא יכול לברך להדליק נר חנוכה, כי בשבת אין זה זמן שציוו להדליק.
ויל"ע אם זה גם מכריח שלא יצא יד"ח; ובשם המהר"ש ענגיל (ח"ב סי' ג' אות י') הביא במהלך ב' שאי"ז הזמן של ההדלקה ונחשב שעבר הזמן כשהגיע שבת.
ובמהלך א' כתב שכיון שלא ניכר שזה לשם מצווה כי גם משתמש בזה לחולה - א"כ לא יוצא יד"ח.​
 

קבצים מצורפים

  • ilovepdf_merged (4).pdf
    121.2 KB · צפיות: 6
נערך לאחרונה:
ובמהלך א' כתב שכיון שלא ניכר שזה לשם מצווה כי גם משתמש בזה לחולה - א"כ לא יוצא יד"ח.​
ויל"ע אם זה רק לאחרונים שחולקים על המג"א (סי' תרע"ח סק"ב) שכותב שבזמן הזה שמדליקים בפנים, מי שיש לו רק נר אחד בליל שבת - ידליק נר חנוכה, כי למעשה לא יהיה בחושך.
ובדרשו הובא מגרש"ז (הליכות שלמה חנוכה פי"ג דבר הלכה אות י"ז) שאכן מעיר שכיון שמוכרח להדליקו בשביל שלא יהיה לו חושך - א"כ כיצד יכול לצאת יד"ח נר חנוכה, והלא נחשב שהדליקו לצורכו.​
 
נערך לאחרונה:
ולא יברך בלילה השני שהחיינו שוב?
ומי שרואה את זה יכול לברך את ברכות הרואה?
אלו שתי הנפק"מ שכתב הפני מבין בשאלתו.
ומסיק שלא יצא; ולפי"ז יצטרך לברך שהחיינו בלילה השני, וא"א לברך על זה ברכת הרואה.
ודיברתי בזה עם ת"ח, ואחד אמר שלא יצא כהפני מבין; והשני אמר שדעתו נוטה לומר שיצא.
ועי' מהר"ש ענגיל [הנ"ל] שכתב גם במהלך ב' שלא יצא.
 
אלו שתי הנפק"מ שכתב הפני מבין בשאלתו.
ודאי. (מיד כשראיתי את השאלה תמהתי מה הנפק"מ אז פתחתי לראות מה הוא כותב) ועל כך שאלתי את מי שכתב יצא (שאולי לא הבין את הנפק"מ) האם יסכים שכך הדין בב' הנפק"מ.
 
בתשובת פני מבין סי' רכ"ז [מצורף] כתב שאפי' בדיעבד לא יצא; ונפק"מ שאם זה היה בלילה הראשון, אפי' שבירך שהחיינו - צריך לברך בלילה השני.
ובלשון הפני מבין בשאלה מוזכר שזה קרה כמה פעמים שהדליקו בין השמשות, וא"כ מזה שפסק שלא יצא - משמע שגם בין השמשות צריך לברך שהחיינו בלילה השני.
וחזינן שאפי' שבין השמשות הוא ספק שבת - לא יצא בתורת ודאי.
ובפשוטו הטעם כמו שביאר הפני מבין שכשתקנו הדלקת נרות חנוכה ידעו שיהיה שבת, ולא תקנו על זמן זה - א"כ גם על בין השמשות, מכיון שלמעשה אסור להדליק, לא תקנו על זמן זה.
אך לכאורה בבין השמשות דרבי יהודה דהיינו 13.5 דקות מהשקיעה - יתכן שבזמן החשמונאים ידעו שההלכה כר' יוסי שעד אז הוא ודאי יום, וא"כ מי שהדליק בזמן זה יתכן שיצא, וממילא אינו יכול לברך שהחיינו בלילה השני. ואמנם יש דין תוספת, אך לכאורה לפי ר' יוסי גם בתוספת אינו חייב עד זמן מועט קודם בין השמשות של ר' יוסי.
[ואינני בקי כ"כ בענייני בין השמשות, ואשמח אם יוכלו לתקן אותי].
 
יש להוכיח שיצא ידי חובה כדלהלן, מדברי המג"א:
בסימן תרעט פסק המג"א שאם שכח להדליק נר חנוכה, והדליק נר שבת, ימנה שליח להדליק נר חנוכה (ומיירי אף באישה שמקבלת שבת בהדלקה)
והקשה הפמ"ג הא קי"ל, דכל מילתא דאיהו לא מצי למעבד, שליח לא מצי משוי,
כלומר אי אפשר למנות שליח לדבר שהמשלח לא יכול לעשות אותו, וא"כ איך האישה ממנה שליח להדליק נר חנוכה, והא כבר קיבלה שבת והיא עצמה כבר לא יכולה להדליק.
ע"כ.
ומכאן יש להוכיח, שס"ל למג"א שאם הדליק נר חנוכה בשבת יצא ידי חובה, רק כמובן יש בזה איסור משום שבת שזה ענין אחר, ולכן יכול למנות שליח.
ויש עוד הרבה להאריך בזה, והנראה לענ"ד כתבתי
ויישר כח להרב @גרינפלד שזיכה אותנו לחדש מהלך נחמד זה.
 
יש להוכיח שיצא ידי חובה כדלהלן, מדברי המג"א:
בסימן תרעט פסק המג"א שאם שכח להדליק נר חנוכה, והדליק נר שבת, ימנה שליח להדליק נר חנוכה (ומיירי אף באישה שמקבלת שבת בהדלקה)
והקשה הפמ"ג הא קי"ל, דכל מילתא דאיהו לא מצי למעבד, שליח לא מצי משוי,
כלומר אי אפשר למנות שליח לדבר שהמשלח לא יכול לעשות אותו, וא"כ איך האישה ממנה שליח להדליק נר חנוכה, והא כבר קיבלה שבת והיא עצמה כבר לא יכולה להדליק.
ע"כ.
ומכאן יש להוכיח, שס"ל למג"א שאם הדליק נר חנוכה בשבת יצא ידי חובה, רק כמובן יש בזה איסור משום שבת שזה ענין אחר, ולכן יכול למנות שליח.
לכאורה יתכן שמוכח באמת שאין בזה חיסרון של אי עביד לא מהני או מצווה הבאה בעבירה, אבל מצד טענת הפני מבין והמהר"ש ענגיל ששבת אין זה זמן של ההדלקה - זה שייך רק בזמן שזה שבת לכולם, אבל מה שאדם פרטי קיבל שבת - אין זה מפקיע את הזמן.​
 
לכאורה יתכן שמוכח באמת שאין בזה חיסרון של אי עביד לא מהני או מצווה הבאה בעבירה, אבל מצד טענת הפני מבין והמהר"ש ענגיל ששבת אין זה זמן של ההדלקה - זה שייך רק בזמן שזה שבת לכולם, אבל מה שאדם פרטי קיבל שבת - אין זה מפקיע את הזמן.​
אכן, כדבריך הביא הגאון מהר"ד יוסף בשם אביו מרן הגר"ע יוסף שהיישוב הוא כיון ששבת הוא כעין נדר.
ולפי דברי מהר"ש ענגיל א"א לומר כדברינו,
עכ"פ כך זכור לי שתירץ הגאון רח"פ שיינברג במשמרת חיים, איני זוכר מקור מדוייק
 

קבצים מצורפים

  • 1734872027903.png
    1734872027903.png
    111.3 KB · צפיות: 3
לכאו' יכול להיות נפק"מ גם אם מותר להשתמש לאור נרות אלו.
יש להוסיף רק אם לא יהיה בעיה של מעשה שבת. [וכן להגר"א [במשנ"ב סי' שי"ח סק"ז] שבשוגג מותר גם לו מיד; והמשנ"ב כותב שיש לסמוך ע"ז במקום הצורך].​
וכן נפק"מ להשתמש בשמן במוצאי שבת.
 
חזור
חלק עליון